Page 4 - גילוי דעת
P. 4
יורה דעה | הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"הלע"נ אהובנו, אביה יהושע גולדברג ז"ל, שהשקיע כל נשמתו בחסדלמצווה ייחשב לוערב שבת. בבתי היהודים בעיירה הקטנה הכול עסוקים בהכנות השבת. איש לא שם את ליבו לעני שהגיע זה עתה מדרך רחוקה, תשוש ורעב. בטוח בה', שיזמן לו מקום לשבות בו, פנה העני לבית הכנסת. לאחר התפילה פנה אליו יהודי זקן והזמינו לסעוד אצלו: "המזון בביתנו דל, אך בשמחה נתחלק עימך במה שיש לנו". האורח התלווה לזקן ועד מהרה הגיעו לבית קטן ודל, מואר באור נרות ובחמימות יהודית. האישה הגישה לפניהם ממה שהיה בבית, אולם הסעודה הייתהרחוקה מלהשביע, ובמיוחד את רעבונו של האורח. האורח פנה אל בעל הבית וביקש מנה נוספת. האישה חששה שלא יישאר להם מזון לסעודת היום, אך הבעל אמר לה בלחש: "אל נא תמנעי מלמלא את בקשתו. זכות גדולה של הכנסת אורחים והאכלת עני רעב אינה מזדמנת בכל יום". כאשר סיים האורח לאכול את המנה הנוספת, התנצל וביקש מנה נוספת. השיבה האישה: "אם אגיש לך עתה את שארית הסעודה שנותרה למחר, לא ייוותר מאומה לסעודת יום השבת. האם ניאלץ מחר לצום חלילה?!" האורח שמע את דבריה ואמר: "בכל זאת, מבקש אני. באשר למחר, אל תדאגי, ה' יזמן לפניכם את כל הדרוש כדי לקיים את סעודתהשבת כהלכתה". משהבחינה האישה שבעלה סומך על דברי האורח ובוטחבקב"ה, ניגשה למטבח והגישה לאורח את כל מה שנשאר. בתפילת שחרית בבית הכנסת ביקש העני הלא מוכר – לתדהמת המתפללים – לדרוש לפני קריאת התורה. הוא חידש חידושים נפלאים שאוזן לא שמעה כמותם. המתפלליםהאזינו בקשב רב. מיד בסיימו את דרשתו עטו עליו כל נכבדי הקהילה והפצירובו לסעוד על שולחנם. במיוחד גברה ההתרגשות כאשר הרב ציווה על האורח להזדהות בשמו והתברר כי אינו אלא רבי אברהם אבן-עזרא, שכבר נודע שמו ונתפרסם בעולם. רבי אברהם הודה לכל הנכבדים שהזמינוהו אך אמר: "מעדיף אני גם עתה לסעוד בביתו של הזקן שאירחני אמש וקייםבי מצוות הכנסת אורחים לשמה אף על פי שלא הכירני". בחלון הבית עמדה אשת הזקן, מצפה לשוב בעלה מבית הכנסת, ופתאום ראתה מחזה לא ייאמן... בעלה, פניו נוהרות מאושר, צועד בראש עם האורח, וכל בני העיירה מלוויםעודד הרושגלה את עצמך'פרט וכלל ופרט' זו אחת המידות שהתורה נדרשת בהן, משמע אחת הכללים הלוגיים שנהגו בהם חז"ל לפירוש התנ"ך לשם הסקת דברים שלא נאמרו במפורש או לשם יישוב סתירות (ותודה לוויקיפדיה). מידה זאת עלתה בראשי דווקא בקשר שבין שתי הפרשות, זאתשקראנו בשבת שעברה וזאת של השבת. בפרשה הקודמת מבקש ריבונו של עולם מאברם "לך לך". לפני ציון המקום ויתר ההנחיות, קודם לך לך אל עצמיותך (כדברי המפרשים). מכאן למדים כי לא נכון לו לאדם לצאת לדרך או ליעד חדש לפני שהוא עושה בירור פנימי במטרת ההליכה ובהולך עצמו, בדומה למימרה מפרקי אבות: "דע מאין באת ולאן אתה הולך", לפנישאתה הולך דע מאין באת, דע את שורשיך.הרמב"ם שם), שבהכנסת אורחים ביקש אברהם אבינו מהקב"ה להמתין לו – "אל נא תעבור מעל עבדך" – ואילו בליווי האורחים לא נאמר שאברהם אבינו ביקש את רשותו של הקב"ה: "ואברהם הולך עמם לשלחם". ואף שלא ביקש נתעכבה לו שכינה עד בואו (מגדל עוז שם בשם מדרש פ'וירא). מלבד ראשי התיבות המפורסמים אש"ל – אכילה, שתייה,לינה – יש שאמרו שכאשר חברו אינו זקוק לישון אצלו, ה'ל' פירושה 'ליווי'. מי שאינו מקיים מצוות 'ליווי', ראשי התיבות הם בעצם 'אש'.טעמים מספר נאמרו באשר לליווי: לכבד את האורח ולהראות לו ששמחנו בבואו וקשה עלינו פרדתו, להראות לאורח את הדרך כדי שלא יטעה בה, ויש שהוסיפו שיש בכךסגולה שלא להינזק, המארח והאורח. בזמננו אומנם יש לעיתים בדרכים לצערנו סכנות שלתאונות דרכים וכן מתקפות טרור וכדומה, אך בכלל הדרכים מסודרות ויש שילוט כיצד להגיע ממקום למקום. לכן כתב ידידנו הרב יואל שוורץ שליט"א שלכאורה די בליווי של ארבע אמות בלבד. כמובן, יש לוודא שהאורח יודע כיצד להגיע למקום חפצו, ובפרט אם הוא זקוק להסתייע בתחבורה ציבורית יש לוודא שהוא יודע היכן ממוקמת התחנה, אתמספר הקו וכדומה. בטכנולוגיה של ימינו אפשר לומר שהמעיין בWAZE כדילהנחות את אורחו למחוז חפצו, למצווה ייחשב לו. באשר לליווי ארבע אמות, יש הדנים אם הכוונה היא ללכת עם האורח ברחוב, או שדי ללוותו מחוץ לדירתו בחדר המדרגות,ואין צורך לצאת לרחוב העיר. דיון נוסף בנוגע למצוות הליווי הוא נתינת צידה לדרךלאורח. מובא בראשונים שיש לתת לאורחים פת צידה לדרך, אלא שבזמננו שמצויים בדרך חנויות ומזנונים וכו' ויש לאורח כסף לשלם, ייתכן שאין צורך לתת לו מזון, וכן אם הולך בדרך קצרה מסתבר שאין צורך לתת לו מזון, ולמעשה נראה שהכוללפי העניין. מה דעתכם? המעוניינים להרחיב בעניין יוכלו לקבלאת חוברתנו 'הכנסת אורחים – מקורות והליכות' בכתובת .hl@puah.org.ilבתהליך פנימי, הרי שבתחילת הפרשה הנוכחית אברהם יוצא מעצמיותו כדי להתקרב אל האחר.תהליך הפוך, אמרנו? רק לכאורה! מכאן אפשר ללמוד כי התקרבות אל האחר אין פירושה פגיעה בעצמיותנו; להפך, היא רק תסייע לנו לגלות עת עצמנו. מהפרט אלהכלל אל הפרט."אז אל תפחד ואל תביט מהצד כי אתה לא לבד בעולם עם הפנים אל האחר תגלה את עצמך" (ברי סחרוף, 'האחר')אותם. אחריהם צועדות נשים רבות, ובידי כל אחת סירים ומגשים עמוסים. כולן רוצות להשתתף בסעודת הצדיק. הבית התמלא כל טוב, בשר ודגים וכל מטעמים.בהיכנסם לבית אמר הזקן לאשתו: "ראי נא איזו זכות נפלה בחלקנו. מכל יהודי העיירה דווקא אנחנו זכינו לארח את רבי אברהם אבן-עזרא".קודם שהתחילה הסעודה פנה רבי אברהם אל האישה ואמר: "רואה את, לא הייתה לי ברירה אלא לגלות את זהותי כדי לקיים את אשר הבטחתי. הבנתי היטב בדאגתך, ומראש לא הייתה לי שום ק ֵפידה עלייך. להפך, והוסיף האבן עזרא: זכיתם לקיים את מצוות הכנסת אורחים כהלכה ולעמודבניסיון, ומעתה לא תדעו עוד מחסור". הכנסת אורחים היא חלק ממצוות גמילות חסדים (עיינושבת קכז ע"ב ורש"י ד"ה 'ה"ג הני'). מצוות גמילות חסדים בכללה היא מן התורה, אך פרטיה הם מדרבנן ('קריית ספר' על הרמב"ם אבל יד, א).גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה, כפי הנאמר בפרשתנו: "ויאמר, ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך" (בראשית יח, ג. ועיינו שבת קכז ע"א), והניח אברהם אבינו את הקדוש ברוך הוא והלך לקבל האורחים (עיינו רש"י שבת שם). ועוד רבות הפליגו חכמינו במעלתמצווה זו במקומות רבים במקורותינו. במסגרת מצוות הכנסת אורחים, שכר ליווי האורחיםמרובה מן הכול – משאר הפרטים הכלולים במצווה – "והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותם ומלווה אותם" (רמב"ם אבל יד, א). וכתב הרמב"ם (שם) שליווי זה הוא מצוות עשה מדרבנן, וכן שהיא בכלל מצוות התורה "ואהבת לרעך כמוך", שכל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתהאותם לחברך. האם יש שיעור מסוים לקיום מצוות ליווי האורחים מבחינהמעשית ומבחינה כספית? ההלכה היא שללוויית האורחים אין שיעור, כשאר מצוות גמילות חסדים שבגופו, כביקור חולים והכנסת כלה וכו', אבל גמילות חסדים שבממונו, כגוןלהאכיל הרעבים, יש לה שיעור. גדולה מצוות ליווי האורחים יותר מהכנסתם (המשךבפרשה הנוכחית יש רמיזה לתהליך כמעט הפוך. בזמן שאברהם מבחין בשלושת המלאכים (עוד בטרם ידע כי הם מלאכים), לא הסתפק לעמוד לקראתם ולהמתין לבואם, הוא בחר לעשות מעשה אקטיביולצאת לקראתם. שמתי לב כי במדרשי חז"ל מודגש שאברהם שם לבכי הם שונים ממנו וזה מזה. מה פשר הבלטת השוני והאם היא קשורה לעצם הדגשת הכתוב את יציאתו של אברהם אליהם? דומני שכן, ובכך רמוז לעניות דעתי עיקרון גדול: אברהם, אבי האומה ומתווה דרכה לדורות, מבין שכדי לגשר על הפערים עם השונה לא די לעמודלקראתו (לכבדו) אלא צריך גם לצאת לקראתו.אם בתחילת הפרשה הקודמת התעסק אברהם4|


































































































   2   3   4   5   6