Page 4 - גילוי דעת
P. 4
כאשר מתעוררת אצלו בעיה, כגון כאשר מרגיש מאד לא טוב, הוא נוסע הביתה להוריו". בהזדמנות אחרת ענה לי על כך הרב שפירא: "ומי שנוסע לבית החוליםכשהוא חולה – האם נקרא לזה ביתו?!" כידוע, יש הבדל בין מנהגי האשכנזים והספרדים; אצל האשכנזים כל אחד מבני הבית מדליק בנפרד, ואצל הספרדים רק בעל הבית מדליק, ושאר בני הבית יוצאים בכך ידי חובתם. לפי דברי הרב שפירא, בחורי ישיבה אשכנזים בוודאי ידליקו במסדרון הפנימייה בכניסה לחדרם, שכן אף אם היו בבית הוריהם היו מדליקים בעצמם, אך גם הספרדים, מכיוון שהישיבה היא ביתם אינם יוצאים בהדלקת אביהםף ולכן גם עליהם להדליק בישיבה, ליד החנוכיות של האשכנזים. אומנם לפי הרב אליהו, שבית ההורים הוא הבית, הספרדים יוצאים ידי חובה בהדלקת אביהם ואינם יכולים להדליק בברכה בישיבה. אלא שלמעשה הורה הרב אליהו שיש לספרדים להדליק בלי ברכה 'מפני החשד', דהיינו שלא ייראה שאינם מקיימים מצוות הדלקה. נוסף על כך יכולים להדליק נרות בחנוכייה אחת בבית המדרש, ויברך אחד מהם (בהסבר העניין עיינו בספר 'מקראי קודש' לידידנו הרב משה הררי שליט"א, עמ' 135–125 ושם בעמ' 173–170, שהאריך בנושאים אלו). הרב משה הררי הוסיף וכתב (שם) שכאשר כל הבחורים מדליקים בפתח החדר כדאי להדליק לפחות חנוכייה אחת בחלון החדר שבפנימייה משום 'מראית עין', שלא יאמרו שדיירי בניין שלם אינם מדליקים נר חנוכה, בפרט לאור היותה ישיבה; כמו שכתוב בהלכה שבית שיש בו שני פתחים מדליקין גם בפתח השני 'מפני החשד'. המעוניינים להרחיב בענייני חג החנוכה: הלכותיו, הליכותיו ומנהגיו, יוכל לקבל את חוברותינו בכתובת: .hl@puah.org.ilהאמת? משום מקום. אומנם העם היהודי היה חלוץ בגישתו ה ד מ ו ק ר ט י ת , כ פ י ש נ כ ת ב כ ב ר ב ס פ ר ש מ ו ת : " ַא ֲח ֵ ר י ַ ר ִב ּ י ם ְל ַהטֹּת",אלאשזהרקסוףהפסוק,ותחילתולדעתיחשובה אוליאפילויותר:"ֹלא ִתְהֶיה ַאֲחֵריַרִבּים ְלָר ֹעתְוֹלא ַתֲעֶנה ַעלִרב ִלְנטֹת, ַאֲחֵריַרִבּים ְלַהטֹּת”.משמעשגםאםדעתךהיא דעת מיעוט, אל תטה אותה בשל דעת הרוב. נכון, חנוכה זה מכבים, גבורה, נס פך השמן וכו', אבל יש מקום לעוד מסרים בחג הזה, כמו פיתוח ההקשבה למיעוט שסביבנו, הן בסביבה הפרטית שלנו, בשכונה או בעבודה,הן ברמה הלאומית. בסופו של דבר הרוב אולי יכריע, אך דעת המיעוט חשוב שתישמע תמיד! בכל זאת יש לה כמה זכויות בהיסטוריה שלנו.מסיבה זו, אמר הרב שפירא, בבית עם כמה קומות מוטב להדליק בחלון או במרפסת מלהדליק ברחוב על יד חדר המדרגות, מכיוון שיצא שמחוץ לחדר המדרגות יהיו נרות מועטים בלבד אם רוב הדיירים אינם מדליקים. לכן יש להדליק בחלון וכדומה, ובכך לקיים את דברי חז"ל שהדר בעלייה מדליק בחלון הסמוך לרשות הרבים. ומה שמפורסם שתלמידי הגר"א הנהיגו להדליק בחוץ,ברחוב, אין זה מדויק כל כך. "הדלקה בפנימייה", מוסיף הרב שפירא, "עדיפה מהדלקה בחדר האוכל המשותף לכולם, מפני שבחדר האוכל יש לתלמיד פחות זכויות, שהרי לאחר שגומר את הארוחה – אינו יכול לשהות שם לפי רצונו. מה שאין כן בחדרי הפנימייה, בהם בחורי הישיבה יכולים לשהות מתי שהם רוצים, כך שהמקום שאול להם לגמרי". באשר לאפשרות שידליקו בבית המדרש ציין הרב שפירא שוודאי שבאולם בית המדרש יש לתלמידים זכויות קבועות ללימוד, שהרי לשם כך קיים בית המדרש – להגות בו יומם ולילה. אבל בית המדרש פתוח לכל מי שרוצה לבוא ללמוד ואין לתלמידים זכות של 'שואל' שם. לעומת הפנימייה, ששם המקום שאול להם. הרב גם התייחס לעובדה שפרסום הנס במסדרונות הפנימייה גדול הרבה יותר מאשר אם ידליקו 300 בחורים באותו בית מדרש. בשנה אחרת, כאשר הייתי אצל מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל, רצה הרב לשמוע ממני בדיוק היכן אני מדליק ומדוע, ופירטתי לו את פסקו של הרב שפירא להדליק במסדרון בפתח החדר. מייד פתח הרב אליהו בשבחו הגדול של הרב שפירא, הרואה בישיבה את ביתם של התלמידים ממש, ולאחר מכן הוסיף: "לפי שיטתו, הם באמת צריכים להדליק שם. כך גם אתה צריך לעשות, כי כך פסק לך ראש הישיבה שלך. אבל חשוב שתדע שלדעתי הבית של ההורים נשאר ביתו של התלמיד, והראייה: שחוץ מהעובדה שחוזר מדי פעם הביתה, גםאהבתו הגדולה של מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל לתלמידיו ולישיבתו היא מן המפורסמות, ובחג החנוכה קיבלה אהבה זו גם ביטוי הלכתי. בערב חנוכה תשל"ה התכוננתי להדלקת הנרות הראשונה כתלמיד בישיבת 'מרכז הרב'. כבר הספקתי לשמוע מהחברים שרוב רובם של התלמידים מדליקים במסדרונות הפנימייה בישיבה. מכיוון שבאתי מבית רבני עם מנהגים מוגדרים, הרגשתי צורך לשאול בכל עניין את מו"ר ראש הישיבה הרב אברהם שפירא זצ"ל כיצד עליי לנהוג. גם הפעם באתי ושאלתי את הרב היכן עליי להדליק נר חנוכה. הרב ענה לי מייד: "אתה לא מרגיש כאן בבית?!" "ודאי", עניתי לו, "עם כזה יחס שאני מקבל מכבוד הרב ברור שאני מרגיש בבית". "אז אם זה הבית שלך, אתה מדליק כאן, במסדרון הפנימייה. כך גם יהיה פרסומי ניסא לכולם", אמר הרב. ואכן, לאחר כמה שנים פורסם מכתבו של הרב שפירא בעניין, שבו הוא כותב בין היתר שכיום, עם כינון הפנימיות בישיבות, שבהן תלמיד הישיבה שוהה כל שעות היממה ואינו הולך לאכול 'ימים' אצל בעלי בתים שונים כמו שהיה מקובל באירופה, החדר של התלמיד מוגדר כדירה הקבועה שלו. בבית הוריו, כותב הרב, מבקר התלמיד רק כפעם בחודש או כשהוא חולה וזקוק לאימו. על כן עליו להדליק בחדר שלו בישיבה, ואינו יוצא ידי חובה בהדלקה של אביו, בין שאביו גר בחו"ל ובין שבארץ ישראל. על ישיבת 'מרכז הרב' אמר הרב שפירא: "הישיבה שלנו היא בניין בן 4 קומות ובתוכו למעלה מ-80 חדרים; זו למעשה 'עיירה קטנה' (למרות שיש לה גג...) שבה גרים מאות אנשים ההולכים במסלול קבוע במסדרון בין החדרים, לכן יש להדליק במסדרון, בפתח החדר, ובזה יש יותר פרסומי ניסא מאשר אם ידליק בחלון החדר שהוא גבוה מאד מרשות הרבים ורבים לא יבחינו בנרות הדלוקים".עודד הרושיורה דעה | הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"ה"אתה לא מרגיש כאן בבית?!"אחרי משה. הרוב המוחלט בחר להישאר במצרים... גם אז המיעוט התעקש והמיעוט צדק. אבל לא צריך ללכת רחוק כל כך כדי להוכיח את נחיצות דעת המיעוט; כולנו זוכרים את האיפוריה והעיוורון שצמרת המדינה הייתה שרויה בו ערב מלחמת יום כיפור, חוץ מקצין זוטר אחד, סגן סימן טוב בנימין, שהתריע על המלחמה הקרבה כנגד כל התחזיות... הסוף ידוע. קולו לא נשמע. זאת הסיבה שלימים הוקמה באגף המודיעין 'מחלקת בקרה' שזכתה לכינוי 'איפכא מסתברא' (ההפך מסתבר), שכל מטרתה היא להציף דווקא את מה שהרוב אינו מצליח לראות.***אם כן, מאיפה בכלל הגיעה ההנחה שהרוב צודק?!כבר יותר מאלפיים שנים שיהודים רבים ברחבי העולם מקפידים לציין את חג החנוכה. הסופגניות והחנוכיות נכנסו מזמן ללב הקונצנזוס היהודי, ובלי קשר לכמה אני מגדיר את עצמי כיהודי שומר מצוות או לא, מסתבר שמה שהיום הוא נחלת הכלל בזמן אמת היה לנחלתו של מיעוט כמעט זניח. ***לפני 2,181 שנה, בזמן שאנטיוכוס הרביעי הטיל עוד ועוד גזרות הדוחקות ביהודים להמיר את דתם, מציינים חז"ל כי רק מתי מעט הסכימו ללכת אחר יהודה המכבי למרד שאין צודק ממנו. הרוב התנגד, אך בדיעבד המיעוט צדק. זאת אינה הפעם הראשונה שהמיעוט הוא שמשנה את פני ההיסטוריה; כאלף שנים קודם לכן, ביציאת מצרים, אחרי שעבוד של 210 שנים, אפילו אז רק חמישית מהעם הלךהרוב (לא תמיד) צודק4|


































































































   2   3   4   5   6