Page 4 - גילוי דעת
P. 4
קיום המצווה היא שעת ההדלקה, ובשעה זו צריך הנר להיות במקום ובמצב המתאים לקיום המצווה ככל דיניה. לבעיית העששית ניתנו כמה פתרונות הלכתיים. יש האומרים שכיוון שמייד סוגר את חלון העששית נחשבת הסגירה לחלק ממעשה ההדלקה, ונמצא שהדליק במקום שאין בו רוח, אך יש שלא קיבלו סברה זאת ומהם יש שהקפידו לעשות את פתח העששית מלמטה ולא מלמעלה, כך שגם בשעת ההדלקה הנרות מוגנים מהרוח. כמו כן יש שהקפידו לפתוח רק מעט את פתח העששית ולהכניס נר ארוך ועל ידו הם מדליקים את הנרות, כך שאין חשש שהרוח תכבה את הנרות במשך חצי שעה. לאחר התייעצות עם פוסקים רבים הוחלט שאכן עדיף להניח את החנוכייה בפתח דירתנו בצד ימין, מתחת למזוזה, כדי שלא להפריע לשכנים העוברים ושבים בחדרהמדרגות, ובאמת שם הדלקנו שנים מספר. השינוי הגדול קרה כאשר עשינו ביטוח לדירה ונאלצנו להתקין סורגים בחלונות. באותה הזדמנות החלטנו לעשות סורג בעל נפח שיש בו מקום לשים את החנוכייה באופן שבו היא נראית מהרחוב בצורה הטובה ביותר. כל השנה ניצלנו את הסורג המיוחד והנחנו עליו עציץ עם קקטוס אלוורה, וכך ידענו שגם אם נחטוף כווייה תהיה לנו מייד 'עזרה ראשונה'... הרווח הגדול אפשר לשים את ה'אקווריום' כשפתחו כלפי הבית, כך שכאשר מדליקים את החנוכייה הרוח אינה מגיעה לנרות, ואם כן לא קיימתהבעיה הנזכרת לעיל באשר להדלקה בעששית. לאחר התקנת הסורגים, בהתייעצות עם פוסקים, העברנו את ההדלקה מפתח הבית אל החלון הפונה לרחוב, כי שם יש יותר 'פרסומי ניסא', גם כלפי העוברים ברחוב וגם כלפי דיירי הבניין, הרואים את החנוכייה כאשר הם עוברים בגשר הכניסה לבניין. בכל אופן החלטנו להדליק ללא ברכה...גם במקומות האחרים, ומכאן 'נולד' הריקוד הנזכר רוצים לשמוע עוד דעות ודיונים בעניין? תוכלו לקבל את חוברותינו בענייני חנוכה בכתובת hl@puah.org.ilמעשה בבחור שנפגש עם בחורה זמן רב והייתה ביניהם התאמה רבה, אך לפתע החל הקשר לעלות על שרטון ובני הזוג החלו להרגיש שהם מתרחקים זה מזה. חשב הבחור, מהו הדבר שגרם והביא למצב? ואז הוא הבין שמה שחוסם אותו מלהתקרב לבחורה שהוא נפגש איתה היה געגועים שהחלו להתעורר אצלו לבחורה אחרת, שפגשזמן רב קודם לכן, והיה מתוסכל מאוד. לאחר מחשבה מרובה החליט הבחור לשתף את הבחורה שעימה נפגש בקושי שלו, ויהיה מה שיהיה... הבחורה הקשיבה היטב לדבריו, אך יותר מזה היא הקשיבה לכנות שבדבריו ולקושי העולה מהם. הכנות שלו גרמה לה להעריך אותו מאוד, והוא חש היטב את הערכה שלה כלפיו והתחזק ממנה. הערכתה גרמה לו להרגיש קרוב אליה באמת, ומאז הקשר שלהם התחיל להתרומם והם חיים יחד באושר ובאושר... Pnima1234@gmail.com !חנוכה שמחלהניח את החנוכייה משמאל לפתח הבית כאשר המזוזה בימין, וכך האדם הנכנס לבית מוקף במצוות. הבעיה היא שסמוך לצד השמאלי של פתח ביתנו נמצאות המדרגות, ואם החנוכייה תהיה בצד שמאל הכיסא שעליו היא מונחת יחסום את המעבר בחדר המדרגות. האפשרות היחידה בפתח הבית הייתה למקם את החנוכייה בימין הפתח,תחת המזוזה. אפשרות נוספת הייתה להדליק בחלון הפונה דרומה, לרחוב שבו אנו גרים. הבעיה היא שביתנו הוא בקומה הרביעית, ויוצא שההדלקה היא בגובה של למעלה מעשרים אמה . אך לכך יש פתרון: הכניסה לבניין היא באמצע גובהו ונכנסים אליו באמצעות גשר הבנוי בגובה הרחוב, בקומה השלישית של הבניין. למעשה אנו גרים בקומה השנייה, והגובה מהרחוב הוא פחות מעשרים אמה. עשינו ניסוי ושמנו חנוכייה על משטח גבוה שייראה דרך החלון. כשעברנו ברחוב שמנו לב שאף שהגבהנו את החנוכייה היא כמעט לא נראתה לעוברים ושבים עקב הזווית החדה שבין מקום החלון לרחוב, ואדן החלון הסתיר את החנוכייה, על כן חשבנו שחדר המדרגות עדיף. האפשרות החמישית היא להדליק בפתח הבניין למטה, בגובה הרחוב. בעיה אחת בהדלקה זו היא שלא ניכר מי מבני הבניין הדליק שם. בזמן חז"ל, כשהדליקו על פתח הבית וכיו"ב, היה ברור של מי ההדלקה, אך בבניינים של זמננו, של דיירים רבים, לא ניכר מיהו המדליק. בעיה נוספת היא שעקב הרוחות שברחוב צריך להדליק בתוך מתקן 'אקווריום' מיוחד עשוי זכוכית, ובלשון חז"ל: 'עששית'. יש שפקפקו בכשרות ההדלקה בעששית, מכיוון שבשעת ההדלקה חלון העששית צריך להיות פתוח כדי שיהיה אפשר להדליק; אילו הייתה העששית נשארת פתוחה במשך כל חצי השעה שהנר דולק, במקרים רבים היה הנר כבה עקב הרוחות. דבר זה דומה לכאורה למי שהדליק במקום שמנשבת בו הרוח ואחר כך הכניס את החנוכייה למקום ללא רוח, שיש פגם בהדלקתו מכיוון שנפסק ש'"הדלקה עושה מצווה" ולא הנחה, כלומר שעתשנים רבות אנו נוהגים בביתנו לאחר הדלקת נרות חנוכה לרקוד ריקוד 'רכבת' עם כל בני המשפחה בין החנוכיות הפזורות ברחבי הבית. במהלך הריקוד אנו מביטים בנרות הדולקים ושרים את השיר המשפחתי שלנו ושל משפחות רבות: "אוי חנוכה, אוי חנוכה, א יום טוב, א שיינער, א לוסטיגר, א פריילעכער, נישטא נאך א זיינער...". ובעברית: 'אוי חנוכה, אוי חנוכה, יום טוב יפה. המאיר, השמח, איןכמוהו'. בשנים האחרונות זכינו שאף הנכדים המגיעים להדלקות מתכבדים כל אחד בהדלקת חנוכייה במקום אחר בבית, והנכדים הבוגרים מקבלים גם הסבר הלכתי לסיבת ההדלקה בכל מקום ומקום. הכול התחיל בחנוכה תשמ"ג; בהיותי אברך צעיר החלטתי לערוך בירור מקיף מהו המקום המתאים ביותר להדלקת נר חנוכה בביתנו. אפרט בפניכם את חמש האפשרויות שעמדו בפניי, ואותן העליתי לפני פוסקי הלכה רבים, והם פסקו לי היכן עדיף להדליק. אפשרות אחת הייתה להמשיך את המנהג שהחל בזמן הגלות, שמחמת הסכנה הדליקו את הנרות בתוך הבית ולא בחוץ. האפשרות השנייה הייתה להדליק בחלק הצפוני של ביתנו, הממוקם בשכונת רוממה בירושלים, שבו יש חלון הצופה לכיוון שכונת רמות. אני בטוח שדיירי הקומות העליונות בבניינים הסמוכים לביתנו היו שמחים לראות חנוכייה דלוקה, אך הבעיה היא שצפונית לביתנו יש מדרון לכיוון העמק שבין שכונת רוממה לרמות, כך שרוב רובם של הדיירים בבניינים אלו נמצאים מתחת לעשרים אמה מחלון ביתנו. כאשר הוספנו מרפסת עם חלון רחב יותר לאותו כיוון נהיה אף נוח יותר להדליק שם, אך הפרשי הגובה מהבניינים הגבוהים בסביבה לא השתנו. האפשרות המתבקשת ביותר הייתה להדליק בפתח הדירה מבחוץ: בחדר המדרגות, כדי שהעוברים בחדר המדרגות יראו את הנרות דולקים, ואכן כך חשבנו לעשות. אך כאן הייתה לנו בעיה עם 'ויהי מקץ שנתי"ם ימים', ר"ת: 'שמאל נר תדליק, ימין מזוזה' – דהיינו שכתוב בהלכהיורה דעה | הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"הא יום טוב א שיינערלהתחתן בלי להתפשר! | הרב שלמה שיבר מנחה סדנאות ומאמן אישי לחתונהאיך להיות בחור מדליק?מהאמת שבעומק הנפש, בלי הצגות ומשחקים. "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", ככל שאני מדבר מעומק הנפש ומביא את עצמי באמת כך מי שמולי מתעורר לעשות כן גם הוא, ולאט-לאט מתפתח שיח פנימי, נבנית מעין שפה המיוחדת לבני הזוג הזה, שרק הם מבינים לעומק זה את זה. ושם, בחיבור הפנימי ביניהם, "אש תמיד תוקדעל המזבח לא תכבה".איך נוכל להיות מדליקים? איך אפשר להצית את אש האהבה בלב מי שאנו נפגשים איתם? האם עלינו לעשות רושם עז על ידי מעשים הרואיים ויוצאי דופן? האם כדאי שנפתיע במתנות או בריגושים מיוחדים? מה דרוש בשביל להבעיר את שלהבת האהבה בלב מי שאנו רוצים להיותקשורים איתם? כדי להבעיר אש אנו זקוקים לשני דברים: לחומר בעירה שהאש תאחז בו ולמקור של אש. בקשר הזוגי חומר הבעירה הוא ההערכה האמיתית שאנו מעריכים את מי שאנו נפגשים איתם; הערכה על המעשים הטובים שלהם, הערכה על האישיות המיוחדת להם והערכה על התמיכה והעזרה ההדדית שלהם. הערכה זו לא די שתהיה קיימת בלב, היא חייבת להתבטא במעשים ובדיבורים. כמו שאמרה פעם מישהי: "בכלל לא אכפת לי כמה בעלי אוהב אותי, אכפת לי כמה הוא מבטא כלפיי את אהבתו"... מקור האש להצתת הלהבה הוא הכנות, הדיבור הבא4|


































































































   2   3   4   5   6