Page 4 - גילוי דעת
P. 4
כל מה שקורה במגזרפינה חמה לחייל במעלה חברביישוב מעלה חבר, של תנועת ההתיישבות אמנה, חנכנו 'פינה חמה לחייל' חדשה ומאובזרת בתרומת עמותת 'ישר לחייל'. האירוע התקיים בהשתתפות מפקדים וחיילים מגדוד 605. המקום פתוח 24 שעות ביממה! "חיילי הגזרה הם הראויים ביותר להערכתנו ולהוקרתנו, ופינה חמה זו היא מעט מהכרת הטוב הענקית שאנו רוחשים להם", אמר יגאלקליין,יו"רהיישוב.סודות המלך שלמהחדר בריחה כשמו כן הוא, חדר אשר נכנסים אליו וננעלים בו וצריכים להשתמש בחפצים שונים הנמצאים בחדר כדי לפתור סדרת חידות, למצוא רמזים, לפענח צפנים ולהימלט מהחדרבתוך זמן מוגבל. לפני חמישה חודשים נוסד חדר בריחה חדיש: חדרו הסודי של המלך שלמה, הלוא הוא החכם באדם, שבו מנסים לפענח את כל החידות והסודות הכמוסים שהשאיר אחריו. כל הדרוש הוא שכל ישר, היגיון בריא, תושייה וחשיבה מחוץ לקופסה! הארומה כאן היא תנ"כית, כל החידות בנויות על המסורת היהודית ומנסות להשתמש במוח היהודי, ועם זאת לא דרוש כל ידע מקדים או ידע בתנ"ך. החדר בנוי כך שהפתרון נמצא בתוך החדר ולעיתים אף מול העיניים, רק צריך לפקוח אותם היטב ולהתבונן. החדר מתאים לקבוצות של שניים עד שבעה משתתפים, ובמתחם פועלים שני חדרים זהים, כך שגם קבוצות גדולות יכולות להגיע ולהתפצל ואף להתחרות זו בזו מי תפתח מהר יותר את החידות! את המקום הקימו שני חברים ותיקים שרצו להתאים את אופנת חדרי הבריחה העולמית לציבור הדתי ולהנגישה לשומרי השבת: אייל אהרונוף (32), נשוי ואב לארבעה, גר בפתח תקווה, סוחר יהלומים בבורסת היהלומים ברמת גן, ושמואל מלול (32), נשוי אב לשלושה, תושב בני ברק, רואה חשבון במקצועו. הם מספרים על המייחד את חדר הבריחה שלהם: "חדר בריחה הוא אטרקציה לבני כל הגילים. כולם חווים אתגר חשיבתי, שיתוף פעולה בין כל המשתתפים בדגש על חוויה עוצמתית וגיבוש חברתי. נוסף על כך המקום מותאם גם לציבור הדתי וכמובן סגור בשבת". במתחם יש חדר אירועים פרטי ואפשר לערוך במקום ימי הולדת, כינוסי ועדי עובדים וכל אירוע אחר.ערב חגיגי של ארגון יד לאחיםלנוכח התגברות פעילות המיסיון באשדוד ערך ארגון 'יד לאחים' מסיבת חנוכה לעשרות יהודים החשופים לפעילות מיסיונרית עיקשת בעיר וחילק להם שמיכות חורף חמות. מדובר בצעד נוסף במערך הצלת יהודים תועים מבית התמחוי המיסיונרי המסונף לכנסייה ופועל להמרת דתם של יהודים נזקקים. 'יד לאחים': "נמשיך להיות בקשר עם כל המשתתפים; לא מעטיםמהם הודיעו כי לא ידרכו עוד בכנסייה המיסיונרית".בנט בהגברת המוטיבציה לגיוסיצא בתוכנית חדשה שמטרתה להכפיל את מספר התלמידים במסגרות הכנה לצה"ל מ-5,000 ל-10,000. שר החינוך נפתלי בנט: "היום אנחנו יוצאים עם תכנית מקיפה להגברת המוטיבציה לגיוס לשירות משמעותי בצה"ל. לצד מצוינות בהישגים במתמטיקה, באנגלית ובשאר המקצועית, אנו במשרד החינוך פועלים גם להנחלת ערכי הציונות."יורה דעה | הרב מנחם בורשטין ראש מכון פוע"המדוע נפל הספר של המהרש“א?זקנו (רש"י), דמן הדין אינו אסור (לסחור) אלא ביום האיד שעושין בשביל יש"ו הנוצרי, כגון ניטל וקינה, אבל שאר איד שלהן אין תופשין בו ממשות". בעל 'תרומת הדשן' (א, קצה) מזכיר את היום בתשובה לשאלה אם טוב ש"בכמה עיירות נוהגים היהודים לשלוח דורונות לכומרים ולשלטונים ביום שמיני לניתל כשמתחדשין להם השנה". רבי עובדיה מברטנורא כתב על אודות יום זה: "אסור לשאת ולתת עם הנוצרים בכל יום ראשון, וכן בכל יום איד שלהן שעושין אותו כגון נט"ל ופשקוו"ה..." (רע"ב למסכת עבודה זרה א, ב, דפוס ויניציאה ש"ט. צונזר במהדורה המאוחרת, מנטובה שכ"ב). אזכור מפורש של מנהגים מיוחדים בלילה זה מופיע בהגהות ל'ספר המנהגים' של רבי יצחק אייזיק מטירנא, המביא מנהג לומר את תפילת עלינו לשבח בקול רם בליל ניטל מפני שכלולות בה המילים "שהם משתחווים להבל וריק", אף שלא נהגו כן בזמנם ובמקומם בשאר ימות השנה מפני החשש מתגובת הסביבה הנוצרית. הרב יאיר חיים בכרך, בעל שו"ת 'חוות יאיר', מציין: "מנהג ביטול הלימוד בליל חוגה (חג) פלונית" (בספרו 'מקור חיים', או"ח קנה, א). הוא אף מעיר שלא כדאי להשתמש בכינוי הגנאי 'ניטל', וכן תמה על מנהגים אחרים המתריסים נגד הנצרות "פן יבולע גדי בין שבעים אריות. ולא סמכינן אניסא" (אין סומכין על הנס). מחלוקת שהייתה בעבר בין הכנסייה הקתולית לבין הכנסייה היוונית האורתודוקסית והרוסית באשר לתאריךהמדויקשנולד בו'אותוהאיש'משפיעהגםעל החסידויות השונות בציון יום הניטל. בעוד החסידויות שמוצאן ברוסיה, דוגמת צ'רנוביל, סקווירא ובעלזא, מציינות את הניטל ב-6 בינואר, הרי שבחסידויות שמוצאן ברומניה מציינים אותו בליל 25 בדצמבר. יש חסידויות המקפידות להורות שלא ללמוד בשני התאריכים, המכונים בפיהם "הניטל הגדול" ו"הניטל הקצר". יש גם דעה הסוברת שליל הניטל הוא ליל 7 בינואר. בעל ה‘בני יששכר‘ (בספרו ’רגל ישרה‘) כתב שלא לומדים תורה בלילה זה, ושמע מ‘מגידי אמת‘ שכמה פעמים היו שלמדו תורה בלילה זה ובאופן מסתורי בא כלב לבתיהם, ומנהג ישראל שלא ללמוד – תורה היא. בספר ’דרכי חיים ושלום‘ כתב שבלילה זה שולטת ’קליפה עזה‘ ואינו עת רצון לדברים שבקדושה, ויש סכנה בדבר שלא יוסיף לימודו כוח לקליפה חס וחלילה. החת“ם סופר כתב להטעים המנהג (קובץ שו"ת חתם סופר, ירושלים תשל"ג, סימן לא), שמכיוון שבאותו לילה הגויים "נועדים יחדיו בכנסיות שלהם משעת חצות הלילה ואילך, ואילו לומדי התורה רובם ככולם נעורים בתחילת הלילה ללמוד תורה, וישנים אחר חצות". וכדי שלא ייווצר קטרוג על שהגויים נמצאים בכנסיות כל הלילה ואילו בתי המדרש ריקים מאדם, נהגו למנוע את הלימוד קודם חצות, וקמים ללמוד תורה אחר חצות. ומסיים: "וממילא יהיו כמה וכמה מישראל קדושים שעוסקים בתורת ה' ובעבודתו, וחמת המלך שככה". יתר דברי יום זה מובאים בחוברתנו ’האם ניטל ה‘ניטל‘‘? .hl@puah.org.il ואפשר לקבלה בדוא“לאבי מורי ורבי הרב שלמה בורשטין זצ"ל נולד בעיירה טיקטין שבפולין וזכה לגדול על ברכי הסיפורים המופלאים על רבה הגדול של העיירה כשלוש מאות שנה קודם לכן – רבי שמואל איידלס, המהרש"א. בילדותנו אף היה מספר לנו סיפורים על המהרש"אששמע בילדותו. אחד מהסיפורים ששמענו הוא שהמהרש"א נהג שלא ללמוד תורה בליל חגם של הנוצרים, 'ליל הניטל', מכיוון שמנהג ישראל היה שלא ללמוד באותן שעות. הוא ניצל את זמנו היקר לחישוב מניין הכנסותיו כדי לדעת כמה עליו להפריש מכספו לעניים. בדיוק באותה שעה נרקמה עלילה שפלה כנגדו. איש בן בלייעל מתושבי העיר פנה אל השלטונות ומסר שרב העיר, המהרש"א, מחרף ומגדף את הנוצרים. להוכחה הביא את מנהגו שלא ללמוד תורה בליל אידם ולעסוק בדברים אחרים. תוך כדי חישוב חשבונותיו ראה המהרש"א לפתע שספר נופל מתוך ארון הספרים ארצה. המהרש"א מיהר לקום ממקומו, גחן על הרצפה והרים את הספר, נשקו והעמידו במקומו. עברו דקות מספר ושוב נפל הספר ממקומו. המהרש"א התכופף שוב והעמידו במקומו. כאשר חזר המקרה בפעם השלישית, נפעם המהרש"א ואמר לעצמו: "הלוא דבר הוא", נטל את הספר בידו והחל לעיין בו. באותו רגע נפתחה הדלת בחוזקה, ופלוגת שוטרים עם מפקדם נכנסו פנימה בלוויית המוסר הנבזה. כאשר ראו שהרב עומד ומעיין כשספר תורני פתוח בידו, עזבו את הבית בבושת פנים... כבר כתבנו לכם בעבר על המנהג שנהגו רבים מישראל, בעיקר החסידים, מדורי דורות, שלא ללמוד תורה בלילה המקובל שנולד בו ’אותו האיש‘ – יש“ו. הרחבנו שלילה זה נקרא ' ִני ָטל' או ' ִנ ָ ּתל' (ונהגה "ני ְטל"), וכן ניטל נ ַאכט (ביידיש, ובעברית: ליל ניטל) או בלינדע נ ַאכט (לילה עיוור), וכתבנו שיש האומרים שהוא על שם נטילתו ועקירתו של יש“ו, ועוד טעמים. נוסיף הפעם עוד מקורות וטעמים לעניין: יש האומרים שהשם 'ניטל' הוא ראשי תיבות של "נישט יידן ט ָארן לערנען" (ליהודים אסור ללמוד). יש הסבורים שמדובר בראשי תיבות של "נולד יש"ו ט' לטבת" (כיוון שסוברים שיום הולדתו חל באותה שנה בט' בטבת). לפי הסבר אחר, במקור קראו לחג המולד 'חג הניתול', כלומר החג של התלוי – כינוי מקובל ליש"ו בפי היהודים, משום שלפי המסופר בתלמוד, יש"ו נתלה בערב הפסח לאחר שנהרג על ידי בית הדין "על שכישף והסית והדיח את ישראל". המונח 'תלוי' נזכר כבר בשם רש"י, אך לפי הסבר זה, משום פחד הגויים שונה עם הזמן אופן הכתיבה מ'חג הניתול' ל'חג הניטול' כדי שהגויים לא יבינו. כאשר אנו מחפשים את המקורות הקדומים שמוזכר בהם הניטל, אנו צריכים להביא בחשבון שחלק מהמקורות שהוזכר בהם יום זה צונזרו, ככל הנראה, בידי הנוצרים. בספרות ההלכה מוזכר הניטל במסגרת דיון בשאלה אם יש להתייחס למאמינים הנוצרים כאל עובדי עבודה זרה שאסור לסחור איתם בימי חגיהם. בעניין זה מופיע המקור הקדום ביותר לכינוי 'ניטל' אצל המהר"ם מרוטנבורג: "ופירש רבינו שמואל בשם רבינו שלמה4|


































































































   2   3   4   5   6