אברהם יגל ויצחק ירנן, כשיעקב ובניו חוזרים לחברון

01
שבת חיי שרה בחברון, ההתרגשות בשיאה. חיבור מדהים של רבבות עמך בית ישראל, מכל גווני הקשת והעולם, ליד מערת האבות והאימהות שלנו.
הכנסת האורחים של תושבי היישוב היהודי בחברון לא ניתנת לתיאור במילים. לא היה ס״מ בחברון ובקריית ארבע שלא אוכלסו באורחים נרגשים. כל המיטות מנוצלות, כל החצרות גדושות באלפי אוהלים וקרוונים פרטיים, בשלל צבעים וגדלים.
תושבי חברון שכרו אין ספור קרוואנים, שהוצבו לאורך המדרכות בשכונת אברהם אבינו ובמתחמים רבים נוספים, כדי לארח את מי שלא נמצאה עבורו מיטה. בחורי הישיבות פינו את החדרים לאורחים והצטופפו על מזרונים מתחת לספסלים בכיתות.
כל משפחה אירחה בביתה משפחות ורווקים ‘מקיר לקיר’ כפשוטו. השולחנות היו עמוסים בסלטים ובמגדנות, בתבשילים, במאפים חמים ובכל טוב, והלבבות היו פתוחים וקשובים. והכל שלא על מנת לקבל פרס.
פינות שתייה קרה וחמה מתוחזקות היטב, עם עוגות וקוגלים, חופשי חופשי.
אוהלים גדולים נבנו סמוך למערת המכפלה, כדי להסעיד אלפי משפחות. אנשי חברון, שירי בלייכר ואשי הורוביץ, מיומנים בהפקת אירועים גדולים, אך האירוע הזה הוא עבורם שילוב של מצוות הכנסת אורחים והגשמת ערך התיישבותי אדיר, לחיזוק היישוב היהודי בחברון. במסירות רבה בנו גם הם אוהלי אירוח ענקיים ומפוארים, שהגדול שבהם הכיל למעלה מ – 3,000 סועדים!!!
מחירי הסעודות באוהלים סובסדו על ידי תורמים, שחפצו בעילום שמם. חברות ההסעדה המקומיות של חברון נשכרו כדי לבשל עשרות אלפי מנות, עשירות וטעימות, במטרה לפנק את האורחים הרבים, בדרכו של אברהם אבינו.
לקראת כניסת השבת זרמו מקריית ארבע עוד ועוד נהרות של מתפללים שירדו אל המערה וחברו אל תושבי ואורחי חברון בשירה אדירה של ‘לכה דודי לקראת כלה’…
סעודות השבת טובלו בדברי תורה, זמירות וריקודים. פרץ של שמחה אחז את האורחים בכל פינה והאווירה הייתה מרוממת.
חשנו, משפחתי ואני, שאברהם אבינו מסייר בסיפוק רב בין האוהלים ונהנה לרוות נחת מבניו האהובים, שהולכים בדרכו ממש – מיישבים את הארץ ומכניסים אורחים בלב רחב.
02
אברהם קנה את חלקת השדה עם המערה, מעפרון, בכסף מלא, כדי לגאול את ארץ ישראל בקניין בר קיימא קניין עדי עד, לנצח נצחים.
אין לי ספק ששמחה עצומה אוחזת באבות ובאימהות כשהם רואים, שבזכותם העם המתוק הזה מתאחד וגואל כל ס״מ בחברון ובארץ כולה.
עשרות האלפים, מכל הגוונים ובכל הגילים נוהרים במסירות להתפלל ליד קברי האבות והאימהות כדי לתרום לחיזוק ההתיישבות בחברון. עשרות האלפים מצהירים ברגליים ש’חברון שלנו מאז ולתמיד’. השבת הזאת וכל התמיכה והחיזוק שעם ישראל נותן למתיישבי חברון וקריית ארבע, היא הענקת רוח גבית מעודדת לחלוצים האמיצים, שמוסרים נפשם במשך עשרות שנים להחזרת ההתיישבות היהודית לחברון.
גיבורים הם אחינו בני חברון. אט אט, בנחישות, באומץ ובעקביות גואלים עוד שכונה ועוד בית, עוד רחוב ועוד חנות בשוק.
בונים ישיבות לתפארת, לומדים תורה ועוסקים ביישוב הארץ ובסילוק השונאים שלנו מנחלת אבותינו.
ידידי, הרב הלל הורביץ, ראש המועצה של הישוב היהודי בחברון, מצביע בסיפוק רב, על בית מרשים ורב מידות, שהולך ונבנה עתה, על ידי ״מחדשי היישוב היהודי שבחברון״ בטוב טעם ובקצב מהיר. בניין יפיפה זה, עתיד לאכלס עוד שלושים משפחות יקרות, שיזכו לקנות בו דירות מרווחות ולממש את חלומם-חלומנו, לגור ליד בית שניאורסון, כמה צעדים ממערת המכפלה. ״קרן חברון״ השקעיה באירוע מאמצים ומשאבים עצומים ותרמה רבות להצלחתו.
התפילות במערת המכפלה ובסביבתה הרטיטו את הלבבות. פרקי השיר התנגנו בכל הנוסחים ובכל הטעמים. שלל הלבושים, מגוון הגילים והעדות הזכיר לנו שאכן – ‘חברון מחברת את כולנו, מאז ולתמיד’.
הפתיע אותי מאד השפע הרב של השיעורים והסיורים והמגוון העצום של הרבנים והמרצים, שלא חסכו מאמץ ובאו להרצות מול ציבור ענק, ששתה בצמא כל מילה במשך כל הלילה וכל היום. רצתי באישון לייל ובמשך כל השבת הנפלאה, כולה, משיעור לשיעור ומסיור לסיור. הקשבנו לרב חיים דרוקמן, שהגיע עם ישיבת אור עציון ונתן שיחות לתוך הלילה, בשבח ארץ ישראל, דילגנו לרב מאיר גולדויכט שלימד על סגולת חברון והחיבור בין אדם לחברו, לרב שמואל אליהו, לנועם ארנון, לאורית סטרוק, לאבי רט, להראל חצרוני, לרב הלל הורוביץ, לרב יהודה דרעי, לרב דמרי מטבריה, לרב חגי לונדין, לרב אברהם ווסרמן, לרב שמואל מורנו, לרב איתיאל ברלוי, לצבי יחזקאלי… וזו רק תחילת הרשימה…
03
עצרתי עם משפחתי, לשמוע ניגוני עונג שבת, מדובל’ה הלר ומאבי מילר והמשכנו במהירות, במסע הגדול מלהכיל, של תפילות, שיחות, סיורים, ניגונים, ריקודים וסעודות.
זכינו לפגוש חברים וחברות מכל הארץ. פגשנו יהודים מכל העולם, שעשו עליה ובאו לשבות עם האבות והאימהות.
שוחחנו רעייתי ואני, עם יהודי מקסים, בן כ-70, שעלה לפני כמה שנים מאמריקה. בכל שנה, בדיוק באותו מקום, הוא מניח מזרן דק על המדרכה ובונה מעליו אוהל קטן, ממש מול בית שניאורסון – ‘חיכיתי לזה שנים רבות ואני מתרגש לראות את עם ישראל מתחבר לחברון, בכל שנה מחדש’.
04
חשבתי לעצמי, שהעם שלנו יונק כאן אמונה ועוז, משורשיו העמוקים, לכן גזעו יתמיד להיות חסון וענפיו יתרבו וימלאו פרי.
ליבי הלם בעוז, הרהרתי על המסע שעשה דוד המלך מחברון, ‘עיר השורשים’, לירושלים, עיר מלכות ה’.
נעים זמירות ישראל מלך בחברון שבע שנים לפני שעלה לירושלים. מעתה כשאצעד בשמחה לכותל המערבי, אעשה זאת כאילו אני הולך מחברון לירושלים.
התפללנו, ברוב עם, באולם יצחק, שסגור ליהודים במשך רוב ימות השנה. ליד הציון של רבקה ויצחק, התפעלתי – כיצד ראתה רבקה, אמנו, ברוח הקודש, שבנה, יעקב, יהיה אבי האומה הישראלית שתשגשג ותפרח בארץ הקודש, לנצח נצחים.
התפללתי בכל נפשי, שכשם שאנו זוכים לבנות יחד את חברון, עיר האבות והאימהות, כך נזכה במהרה לבנות יחד את בית הבחירה.