איך עוצרים את טרור האבנים

שם המשחק – הרתעה
כשאי אפשר להיות בכל מקום בכל רגע – הרתעה אפקטיבית היא זו שיכולה להוריד את מספר פיגועי האבנים. ישנם כלים רבים בארסנל הצבאי והמשפטי שמייצרים הרתעה, אבל לא בכולם משתמשים.
גם כשצה"ל מצליח לעצור מחבל מיידה אבנים (מחבל), הדרך לכתב אישום ולהפללה עוד ארוכה. הקושי לאסוף ראיות בזירה עצמה, הטענות של מחבלים שההודאה בחקירות הייתה תחת הפעלת לחץ כשמנגד אין פרטים מוכמנים מספקים כדי להצליב את ההודאות, מנמיכים את האפשרות להגיש כתבי אישום.
אפילו כשכתבי האישום כבר מוגשים ומגובים בראיות, העונשים במקרים בהם אין פצועים מזריקת האבנים מסתכמים בחודשים בודדים בכלא. קרי, השתלמות מהירה ממחבלים ותיקים בבתי הכלא וחזרה לגזרה.
כלי נוסף בארסנל הצה"לי הוא מארבי הירי. מיידה אבנים שיודע כי ההרפתקה עלולה לעלות לו בחייו או בפציעה קשה יחשוב פעמיים. לפני מספר שבועות פרסם העיתונאי רועי שרון כי הוראות הפתיחה באש לעבר מיידי אבנים שונו, וכי יש אישור לבצע ירי חי לעבר מידה אבנים מסכן חיים. בפועל, זה כמעט ולא קורה.
גם לטיפול בכפרים מהם יוצאים המחבלים יש משמעות. כיום, כשצה"ל מזהה כפר שממנו יוצאים מחבלים בתדירות גבוהה – התושבים כולם יסבלו מכתר וחסימה של רוב הכניסות והיציאות לכפר. ההיגיון מאחורי הפעולה הזו הוא שהכפר כולו סובל – התושבים ילחצו על המחבלים להפסיק.
ארגון חננו – כל האמצעים צריכים להיות מופעלים נגד כלל זריקות האבנים
בשיחה שקיימנו עם עורך הדין חיים בלייכר הוא מספר על מאמצים של שנים מצד הארגון לבוא בחשבון מול מיידי האבנים ולסייע לנפגעי הטרור העממי.
עד לפני כשנתיים הוא מספר הייתה הוראת שעה שקבעה עונש מינימום בחוק עבור מיידי אבנים של 4 שנות מאסר. בפועל בתי המשפט והתביעה הצבאית לא הטילו את העונש גם במקרים בהם נפצעו יהודים. העונשים כמעט בכל המקרים היו פחותים בהרבה מעונש המינימום שנקבע בהוראת השעה.
לפני כשנתיים הוראת השעה הזו הגיעה לסיומה ובמערכת הביטחון לא טרחו לחדש אותה.
יש הרבה מאוד פגועי נפש וטראומות מיידויי האבנים גם ללא נפגעים בגוף אומר בלייכר. מהניסיון שלנו, באירועים שבהם יש פצועים או חוליות חריגות מפעילים את הרבה יותר אמצעים ובלפחות חצי מהמקרים לוכדים את מיידי האבנים. מדוע שלא יפעילו אמצעים אלו גם במקרים שאין נפגעים בגוף. הפעלה של אמצעים אלו תמנע מראש פצועים ונרצחים ותעצור את התופעה שגורמת לנזק רב של נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים חוזרים ונשנים אלו.
בלייכר משוכנע שהפעלת חקירה מאומצת עם כלל האמצעים בכלל זריקות האבנים יביא לירידה דרסטית באירועים, ויחד עם חיזוק הענישה ההרתעה תחזור לשטח.
מה בסוף?
נדמה כי באוגדת איו״ש ובמחוז ש״י עושים המון. החיילים והשוטרים, המפקדים וקציני המטה השונים עסוקים מאוד במניעת הטרור העממי ונלחמים בו כמעט בכל הכלים העומדים לרשותם. הם מצליחים בעיקר בשעות העומס להגן על הצירים המרכזיים, לבלום ולהרתיע מיידי אבנים רבים. אך הסכר הקיים איננו מספיק.
הכלים שנותן להם הדרג המדיני הם מעטים. אין הוראה לשב״כ והקצאה מספקת של האמצעים הדרושים לשב״כ וליחידת הפח״ע המשטרתית כדי לטפל במיידי האבנים כולם ולהביאם לדין. ואפילו כשמצליחים להגיע לכתבי אישום הענישה בחוק איננה מספקת ומרתיעה.
מישראל גנץ ראש המועצה האזורית מטה בנימין נמסר:
"לשרי הממשלה שמצטרפים לקמפיין השיקרי והארסי של השמאל הקיצוני נגד המתיישבים יש חלק גדול בארועי הטרור המתרבים. הערבים קוראים היטב את המפה ומקבלים רוח גבית מאמירות ויוזמות הזויות שמבקשות להאשים את הקורבן. ההתנהלות הזו עולה לנו מדי יום בסיכון חיי אדם. כשהצגתי לחברי הקונגרס בחודש שעבר את נתוני הטרור הם לא הבינו איך שרים שלנו משתפים פעולה עם קמפיין שיקרי כזה שמתיר את דם האזרחים.
האחריות בידי הממשלה וכיום היא רחוקה מלבצע את תפקידה לשמירה על בטחון התושבים".
מיוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון נמסר:
"טרור האבנים, הולך ומתגבר והתחושה היא שהנושא הזה מופקר לחלוטין. בעוד תושבים כאן מתמודדים עם טרור מתמשך, מצליח השר לבטחון פנים עומר בר לב למצוא זמן לדבר עם תת מזכירת המדינה האמריקאית על "אלימות המתנחלים". זו חרפה. על הממשלה להעביר את בר לב מתפקידו ולפעול מיידית לעצירת טרור האבנים, בהחמרת ענישה ובהוראה ברורה למערכת הבטחון להחזיר את ההרתעה.
באשר לאירוע בלובן נמסר ממשטרת מחוז ש"י – בסוף שנת 2021 הסתמנה עליה משמעותית באירועי ידויי אבנים לעבר כביש 60 מכיוון כפר לובן א שרקיה, כוחות משטרה בשת"פ