שאלה:
מדוע בדורות הקודמים היו אוכלים ירקות עלים רגילים שלא היו מרוססים), ואילו בדורנו אוסרים לאכול ירקות עלים רגילים?
תשובה:
ירקות ופירות שיש בהם שאריות חומרי הדברה באופן מוגזם, מעל התקן – ברור שאסור לאוכלם כי הם מהווים סכנה בריאותית יותר חמורה מאיסור הלכתי. לגבי ירקות שיש בהם חשש תולעים, נכתב לפני כ- 002 שנים בחכמת אדם (לח, טו) :"הירקות בכל המדינות מוחזקים בתולעים וכן ירק פטרוזליה… וכן בצלים ירוקים… וצריך לבדוק היטב היטב, וכן קטניות ירוקות בעודן בשרביטין מוחזקים מאוד בתולעים ואסור לאוכלן עד שיפתח כל שרביט ושרביט ובדוק כל אחד בפני עצמו…" וכן נכתב לפני כ- 021 שנים בבן איש חי שישנם תולעים בסלק ובנענע ושאין לאוכלם. מכאן אנו רואים שגם בדורות הקודמים אסרו על אכילת ירקות המוחזקים בחרקים ונשמרו מאד מכך.
לגבי ירקות עלים – הם ידועים כמוחזקים כנגועים בחרקים ולכן יש חברות נבחרות שמגדלות אותם בגידולים מיוחדים בחממות מבודדות ורשתות כפולות ובודקים לפני השיווק באופן מדגמי בכמה אחוזים מכל משטח ומשטח בדיקות מעבדה מקצועיות על ידי מומחים. כל זה כדי כדי לוודא הייטב שאין בהם תולעים. אם נמצאו במדגם חרקים שלא יורדים בשטיפה פוסלים את משלוח הירקות ולא משווקים אותו לצרכן. אם בירקות שהשטיפה מועילה להם נמצאו פחות מחמישה חרקים שיורדים בשטיפה משווקים אותם כי סומכים על הקונים שישטפו אותם לפני השימוש (ועל כן על שקיות האריזה של ירקות העלים מודפס בפירוש שיש לשטוף לפני השימוש). מסקנה: ניתן לשווק ירקות אחרים באריזות מיוחדות, שנמכרים שטופים היטב ומוכנים לאכילה על פי נהלי הכשרות, רק כאשר לא נמצא בהם אף חרק כי ברור שלא ישטפו אותם. לכתחילה לפני שבת כמובן שיש להשרות את העלים בחומר שגורם לחרקים לרדת, ועל אחת כמה וכמה כאשר רואים עליהם חרקים חיים. כבר הסברנו בעבר שהשרייה ושטיפה בבית בסבון לא מועילים לנקות תולעים בירקות עלים, שלא גודלו בתנאי חממה מבודדים ומיוחדים. ירקות טריים צריך לשטוף לפי ההנחיות שעל האריזה.
