בדמייך חיי

בת-אל, שם בדוי, היא נערה בסיכון מגיל צעיר מאוד אשר נוצלה על-ידי ערבים. כמו רוב הנערות בסיכון התגלגלה בת-אל ממוסד למוסד של הרווחה, ונראה היה כי גורלה נקבע כבר אז, אך דווקא הריון לא צפוי גרם לה לקחת אחריות על חייה. היא עזבה את הגוי והחליטה, שאת הילד הזה היא תגדל כילד יהודי. בכל פעם שאני פוגשת אותה, אני מתרשמת מהעוצמות ומכוחות הנפש שלה. היא עמדה ועדיין עומדת בגבורה בקשיים ובלחצים מהסביבה. היא לא ויתרה ואין לי ספק שהיא תהיה אם נפלאה.
כל הכנסה של ילד יהודי בבריתו של אברהם אבינו היא אירוע משמח. אבל ברית של ילד, שאימא שלו יצאה מכפר – מרגשת במיוחד. לאורך הדורות, מסרו יהודים את נפשם על מנת להכניס ילד בבריתו של אברהם אבינו, ברית שמקשרת בין עם ישראל לקב"ה. בדמייך חיי.
מלחמת העצמאות לא הסתיימה
בשבוע שעבר חגגנו את יום העצמאות, ובצאת היום קבלנו תזכורת, שמלחמת העצמאות לא הסתיימה, ועדיין איננו עם חופשי בארצנו. האויב שרוצה להשמיד אותנו מקבל חיזוק מהממשלה, שמרחמת על האויבים ומתאכזרת ליהודים. כאן במדינת היהודים, יהודים הולכים כצאן לטבח. מחבלים שפלים מרוצצים את ראשיהם של יהודים בגרזנים. שוב אנחנו רואים מראות מזעזעים, מצמררים, ציצית טבולה בדם. דם יהודי נשפך כמים, ואין לך חילול ה' גדול מזה. 
אומר רש"י ביחזקאל ל"ט: "שפלותם של ישראל – חילול שמו הוא".
מפרשת עגלה ערופה אנו לומדים על האחריות שלנו כלפי כלל ישראל. ממשלת ישראל בוודאי אינה יכולה לרחוץ ידיה ולומר – "ידינו לא שפכו את הדם הזה", כאשר מי שמחזיק את ממשלת ישראל הוא נציג מטעם האחים המוסלמים, אותו ארגון שמדבר על ביצוע הפתרון הסופי לבעיית היהודים.
כשדם יהודי נשפך כמים, לא ממשיכים את החיים כרגיל. על כולנו מוטלת החובה לקום ולצאת לרחוב, לזעוק "די"! מי שכואב לו זועק. ישנם הטוענים שצעקות לא מועילות, אני יכולה רק לומר להם, שגם כשמישהו דורך לך על הרגל, לא ברור שהצעקה שלך תועיל, אבל דבר אחד בטוח, אם אתה לא צועק סימן שלא כואב לך. כשיהודי נרצח אסור לשתוק. צריך לזעוק על חילול ה' ולדרוש בטחון ליהודים. 
לזעוק  – נגד העסקת אויבים, לדבר על עבודה עברית. למען הביטחון שלנו – מפטרים היום את המחבל של המחר. 
לזעוק – כנגד ממשלת הזדון שמפקירה יהודים. 
לזעוק – שדם יהודי אינו הפקר, ולא לנצח נאכל חרב, כי לא נתרגל לרצח יהודים. 
אומר הפסוק ביחזקאל, אותו אנו מזכירים בהגדה – "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמייך ואומר לך בדמייך חיי, בדמייך חיי". הדם מוזכר בפסוק פעמיים, וחז"ל מלמדים אותנו, כי זה נאמר כנגד שתי המצוות הקשורות בדם – דם קורבן הפסח ודם המילה. שבזכות שתי מצוות אלו יצאו ישראל ממצרים, ובזכות דמים אלו נגאל.