בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת אומרת, זה תלוי בשלב שלכם בחיים, במצב הכלכלי, בכמות הזמן הפנוי שיש לרשותכם, במקום המגורים שלכם ובעוד מספר לא מבוטל של קריטריונים. בינתיים, עד שתגייסו את סכומי הכסף הנדרשים, ואת הזמן והחשק לעניין, החלטתי שהגיע הזמן לטור שעושה כבוד לבישולים הביתיים.
היחסים שלי עם המטבח ארוכים: זה התחיל בשנות הילדות בעזרה לאימא בקילוף תפוחי אדמה ובצל לכבוד שבת, המשיך לשנים של לימוד בפנימייה עם התגנבויות באמצע הלילה למטבח של חדר האוכל כדי לטגן לעצמנו צ'יפס, אחריהן באו שנים שבהן קיבלתי תפקיד 'אחראי מלווה מלכה' ובכל מוצ״ש העמדתי ארוחת ערב לכ-100 בחורים רעבים שחזרו מהמגרש (עם עזרה כמובן). בשירות הצבאי התברגתי יפה בחברת הטבחים (אמנם לא בטוח שזה בזכות יכולות הבישול שלי, אבל זה נשמע טוב לרזומה). כשהתחלתי את חיי המקצועיים הייתי טבח בבית קפה למשך שנה וחצי. וגם היום, אני טורח ועומל לא מעט שעות על הבישולים בבית (פרט לאפייה, היא נשארה מנת חלקה של רעייתי). אמנם יש מנוסים ממני, ובוודאי לכל אחד יש טיפים לבישול הביתי הנכון בעצמו, ובכל זאת, חמשת הטיפים שיכולים לעשות טוב למבשלים בבית – קבלו אותם:
1. לו״ז. המרק יכול לעמוד על האש גם שעה, אחרי שקילפנו את הקישואים והבצל. לבצק לוקח זמן רב לתפוח, אז כדאי שתתחילו בלהעמיד אותו. אם נסדר נכון את הלו״ז נוכל ליהנות מסיפוק גבוה יותר מזמן קצר של שהייה במטבח. אפשר ממש לתכנן עם דף ועט מה יש לנו לעשות, ואיך נכניס את זה אחד בתוך הזמן של השני, ואפשר גם סתם בראש לארגן במה כדאי להתחיל. חשוב לדעת, גם אם משהו הוא הכי דחוף, עדיין זה לא אומר שכדאי להתחיל בו. למה הכוונה? גם אם נרצה לאכול בארוחת צהריים של שישי מהטחינה שנכין היום, זה עדיין לא אומר שכדאי לעבוד עליה ראשונה.
2. ניקיון וסדר. יש שיאמרו שזה על הגבול האובססיבי, אבל אני נוטה לשטוף את הכלים בכל חור קטן בלו״ז שיש לי. אני כבר במטבח, והכיורים לידי, אז אם אין משהו שדחוף שייעשה – אני מפשיל שרוולים ועף על זה. הרי לעזוב את המטבח באמצע הבישולים זה לרוב לא רלוונטי, כיוון שתמיד יש על מה להשגיח. כשהכיור יתמלא זה לא יהיה ממש כיף לעשות אותו, אבל כשזה פה קערה, שם כוס, ובפעם אחרת סכו״ם – זה הרבה יותר קליל ולא ממאיס את מלאכת הבישולים.
3. מוזיקה. זה לא חייב להיות מוזיקה, זה כן חייב להיות משהו שיעשה לכם כיף. אם אתם רוצים לרקוד, אם אתם רוצים סתם לפטפט עם מישהו תוך כדי, אם רדיו עושה לכם נעים – לבריאות. שמעתי על אנשים שבאופן קבוע עושים שיחת טלפון כששני הצדדים מבשלים, העיקר משהו שינעים את האווירה, כדי שחווית הבישולים תיצרב כחוויה טובה.
4. לבוא פתוחים. כן, אפשר לעשות בכל שבוע את העוף הקבוע, וזה יכול להיות גם כיף גדול וגם טעים, הרי כולם אוהבים. אבל מה אם תעשו בשבוע אחד עוף בשקית קוקי, ובשבוע אחר עוף בשזיפים מיובשים? הרי יש בעולם מספיק מרקים כדי שבכל שבת חורף תאכלו מרק אחר, אז למה לא להתנסות? מה, זה יכול להזיק אם שבת אחת (ולא, לא רק בשבועות) תעשו סעודה חלבית?
באותו עניין – אל תיצמדו למתכונים. תיהנו על החיים, תשתוללו. לא יצא לי להתנסות במשהו חדש ולהשליך אותו כפי שהוא לזבל. לעומת זאת, יצא לי המון לנסות דברים חדשים ולגלות אותם כהצלחה מסחררת. לשפוך מהרוטב הזה על הדג הזה, לערבב קצת מהזיתים בתוך הבצק, או לראות איך הפלפל החריף משפיע אם אנחנו שמים אותו שלם. מוצלח, אגב.
5. לצלם. אני יודע, זה נשמע קצת חומרי. ובכל זאת, מה החשיבות של הצילום? א. זה זיכרון טוב לאוכל. ב. תוכלו להשוויץ קצת, וזה לא רע. ג. זה יכול לעזור לשחזר את המתכון שעשיתם שנחל הצלחה מטורפת, ונזלל עד תום. ד. אם חשוב לנו לייצר אווירה טובה מכל עניין האוכל, זו הדרך.
תפריט
