ואז ההבנה הכתה בי.
יש הכל.
יש הכל.
שמעתם?
יש הכל.
—

לפני כמה זמן הייתי בסופר חדש. לא, זה לא מאורע כל כך מרגש, אני יודעת. סופר הוא סופר הוא סופר. ובכל זאת – יצאתי ממנו מרוגשת מעט.
הסתובבתי בסופר, שלא היה ענק ברמות, אבל כן היה יחסית גדול. ואני מסתובבת שם ועוברת בין המדפים וחושבת מה בתכל׳ס אני צריכה לקנות. וקצת היה לי קשה להיזכר כי כל פעם חוט המחשבה נקטע לי כשתהיתי היכן המוצר שכרגע אני מחפשת ולא יודעת היכן הוא ממוקם.
ומצאתי את עצמי מסתובבת שוב ושוב בין המחלקות השונות ועוברת שוב באותה הפינה וליד אותו סדרן ותוהה שוב אם המבצע על עוגיות הסהרונים באמת משתלם.
אבל זו לא הפואנטה.
הפואנטה היא שלמרות שהסופר היה שונה מזה שאני רגילה לקנות בו, מצאתי בו הכל. ומה שיותר היה מגניב בעיניי הוא שלמרות ש״בזבזתי״ שם זמן כשחיפשתי את הדברים, היה לי דווקא כיף. היה קצת כיף ללכת לאיבוד, קצת לא לדעת, קצת להיות מסוקרנת ולחפש.
—

אבל בואו, היה לי כיף כי ידעתי בידיעה ברורה וודאית שאני אמצא את כל מה שאני צריכה. כלומר, הייתי מוכנה לקחת את הזמן קצת יותר בנחת ולהסתובב בחיפושים, כי לא היה לי ספק שאמצא ושאחזור הביתה בידיים מלאות.
אתם מבינים לאיזה כיוון אני לוקחת את זה?
—

אז כן, אתם כבר קצת מכירים אותי והרבה פעמים מחוויות פרטיות שלי נוצרות תובנות כלליות שכאלו.
חברים, העולם שלנו, העולם המופלא שהקב״ה זיכה אותנו לחיות בו, הוא מדהים. מדהים, מדהים, מדהים. באמת “מה רבו מעשיך ה׳, כולם בחוכמה עשית, מלאה הארץ קנייניך״ וכל תוספת מיותרת. הקב״ה, מלך העולם, טבע בעולם הזה הכל. לא רק טוב ויופי וצבע. כל החסרים שאנחנו תרים אחריהם, לפעמים כמעט חיים שלמים, נמצאים בבריאה. הם פה. העניין הוא למצוא אותם.
וכמו שבסופר ידעתי שאמצא את כל מה שאני צריכה ובזכות אותה ידיעה הייתי בנחת וברוגע, גם אם הדבר לקח יותר זמן וגם אם הסתובבתי וחזרתי והסתובבתי וחזרתי, כך גם בחיים האלו, בעולם הזה.
יש לנו פה הכל. באמת. לא תמיד אנחנו יודעים מה בדיוק אנחנו מחפשים ולפעמים אנחנו מתבלבלים בין צורך לרצון, בין “הגשמת חלומות״ ל״הגשמת חלומות לטובה״, אבל בגדול מה ששלנו – הוא כאן. לפעמים ממש מתחת לאף. וזה נכון בקשר לאהבה, בריאות, שמחה ובעצם כל דבר.
ואולי העניין הוא באמת קצת להרגיע. להפסיק לרדוף. לא, לא להפסיק לחפש. אם יש משהו שהלב קורא לו, צריך להקשיב. הנשמה שלנו מדברת דרכו. צריך לחפש, לפקוח עיניים, אבל בנחת. ברוגע. בידיעה שברור שהקב״ה כבר ברא את התשובה בשבילי.
אני פשוט צריכה למצוא.
ולפעמים אנחנו כל כך שבויים בתוך תבניות וסטיגמות ועולם מדומיין עם מציאות שבראנו עבורנו, שיש דברים שנמצאים לנו מול העיניים, אבל אנחנו לא שמים לב אליהם כי אנחנו בתוך מרחב מוכר. אבל ברגע שניכנס, או נעז להיכנס, לתוך מרחב חדש ולא ידוע, נהיה חייבים להתחיל להיות בקשב דק יותר. זה מפחיד, אבל זה גם פתח להזדמנויות חדשות.
—

ואני חושבת גם שברגע שהדברים יוצאים מהמרדף הלחוץ הזה, מציפיות וממבטים ומלחשי ה״מה יגידו״, אז אפשר אפילו קצת ליהנות מכל המסע. זה כיף ללכת לאיבוד כשברור שאבא משגיח מלמעלה ומכוון במבוך מנקודת מבט גבוהה ואוהבת באמת. נקודה שהיא תמיד ולנצח לטובתי. זה כיף לסמוך על הקב״ה.
—

ואז ההבנה הכתה בי.
יש הכל.
יש הכל.
שמעתם?
יש הכל.
רק צריך למצוא.