כל מי שמתבונן בפרשת העקידה, מבין שאין פה רק גיבור אחד – אלא שניים. אברהם אבינו ‘שחט את יצרו’ והסכים לקיים את מצות ה’, אף על פי שהיא נגדה את כל ישותו וערכיו, ובוודאי היה בזה גיבור גדול. דמו נא בנפשכם אדם ששולח את בנו למלחמה החזקה כדי להגן על העם ועל הארץ. כך בדיוק הרגיש אברהם אבינו כשהלך לשחוט את בנו בציווי ה’, עבור הערך של עבודת ה’ השלמה והמתאימה. אך זה היה רק ניסיון.
הגיבור השני הוא כמובן יצחק, הוא הולך עם אביו בתמימות גם כאשר עולות בליבו חשדות שמשהו כאן לא כשורה. לפי המדרש, הוא אף משתף פעולה באופן אקטיבי עם העקידה, ומבקש מאברהם לעקוד אותו כדי שלא יפריע לו במהלך הזביחה.
אבל האמת שיש כאן גיבור שלישי, למעשה גיבורה. שרה אמנם לא ידעה שאישה היקר הולך לעקוד את בנם, אבל אפשר להניח שאברהם דמיין את תסריט שובו הביתה כשהנער איננו אתו. אז יצטרך לשנס מתניו ולספר לאשתו היקרה מה קרה, ושרה תזעק זעקה גדולה ומרה. ומה יהיה אחר כך? אולי הניח אברהם אבינו שהוא ושרה הזקנים, הבאים בימים, יחיו את שארית חייהם בצער ובאבלות – אבל בשמחה גדולה ובסיפוק על כך שהם עמדו בניסיון, וידעו לעבוד את ה’ עד כלות.
כמה פעמים חשבתי על שרה אמנו, במעמד הבשורה על תכנית העקדה. האם באמת יכול היה אברהם לרדת לליבה של אישה שהמתינה תשעים שנה להפוך לאם? מדי חודש בחודשו באה אכזבה חדשה שצרבה את כל נימי נפשה. כל פעם הציפייה, ואחריה הצניחה עד אשפות. כמה טיפולים מייגעים עוברת אישה שממתינה לבשורה. כל מחזור טיפול כולל שאיבת דם, ביצוע בדיקות על-קול, הוראות טלפוניות, הזרקות, תופעות לוואי מגוונות, ותנועה של רצוא ושוב בין ‘איגרא רמה’ בזמן הציפיה בשלב של הגירוי לקראת – אל מול ה’בירא עמיקתא’ כשבדיקת ההריון השלילית סוגרת את הדלת בפני כל החלומות שנרקמו במהלך שבועות מספר, וחוזר חלילה…?
האם נוכל להבין את נבכי נפשה של ההמתנה למשהו קיומי, שכל כך מצפים לו, ואין זה תלוי בנו. בשורת ההריון היא ברכת ה’- המדומה לברכת הגשמים, זאת לא ההצלחה של הזוג הפורה וגם לא כישלונם של הזוג שמתמודד עם האין. חשוב להבין זאת. כל כך הרבה זוגות חשים רגשי אשמה שרק מכבידים עליהם.
שלושה גיבורים נמצאים בכל מאבק על השגת הריון בזוג מאותגר: הגיבורה האקטיבית, הבעל הפסיבי יחסית, וריבון העולמים. רופא הפריון פועל על פי הציווי, ‘וכבשוה’, ניתנה רשות וזכות וחובה ‘לשכלל’ את העולם בעזרת החכמה האנושית. אבל הוא רק שליח, והוא איננו קשור לשותפות המשולשת. הוא שותף רביעי. במרכז נמצא ריבונו של עולם, שברא את העולם כשהוא מלא אתגרים אנושיים, ומתווה לנו את דרך ההשתדלות הארצית והרוחנית כדי להתגבר ולהצליח. ‘אתה גיבור לעולם ה’, מכלל חיים אתה, רב להושיע…
