איזו שנה הייתה לנו. נרצה או לא נרצה, זו הייתה שנה פוליטית במיוחד למרות היציבות המדומה שהגיעה לאחר אינסוף סבבי בחירות. זו הייתה שנה עם הרבה רגעים מרגשים: ישראלים שעשו טוב בחברה, גיוס חרדים לשירות לאומי ולצה״ל שצבר תאוצה ושיח, שירים חדשים שנעמו לנו, ספרים טריים שתפסו את מקומם בארון הספרים היהודי, והתקשורת הלאומית שעלתה מדרגה.
השנה החלה עם ארבעה פיגועי טרור וגם הסתיימה עם פיגועים רבים, שבעזרת השם יתמעטו בשנה הבאה. היה לנו הסכם שנוי במחלוקת עם מדינת לבנון. ב-ז׳ בחשוון התחלנו להזכיר גשמים ולבקש עליהם בתפילת העמידה, ובאותו יום ניגשנו אל הקלפי ובחרנו את הכנסת ה-25.
ב-ה׳ בטבת הממשלה ה-37 הושבעה, וכעבור מספר ימים הכריז שר המשפטים, יריב לוין, על תוכניתו לבצע תיקונים במערכת המשפט. רא״ל הרצי הלוי התמנה לרמטכ״ל ה-23 של צה״ל. בט״ו בשבט אירעו רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה, והמשלחות שלנו הצילו חיים רבים. יום לפני פסח אירעו מהומות בהר הבית. מבצע ׳מגן וחץ׳ החל ב-י״ח באייר והסתיים כעבור חמישה ימים עם הסכם הפסקת אש מוזר. חודש חלף וקיבלנו את מבצעון ׳בית וגן׳ בג׳נין. לקינוח התחדשנו בפתיחת ׳הקו האדום׳ של הרכת הקלה בגוש דן.
בסופו של דבר זו הייתה שנה של אנשים וארגונים, ומערכת ׳גילוי דעת׳ בחרה את מי שעשו זאת הכי טוב במגוון תחומים. יש רבים וטובים שהשפיעו עלינו, הינה התשיעיה הפותחת.
פוליטיקה – ח״כ שמחה רוטמן
"בתפילות הימים הנוראים, לאחר שמבקשים מהמלך המשפט על תיקון מערכת המשפט, חותמים כל תפילה במילים שנתפלל שילוו אותנו לאורך כל השנה: 'ברכנו אבינו, כולנו כאחד יחד, באור פניך… המברך את עמו ישראל בשלום'".
בי"א בטבת (4 לינואר) נבחר חבר הכנסת שמחה רוטמן לעמוד בראשות ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בשעות הערב של אותו יום הכריז חברו, שר המשפטים יריב לוין, על תוכניתו לבצע רפורמה במערכת המשפט בישראל. דיו רב נשפך על הרפורמה ולא כאן המקום להאריך בה, אולם ברור לכול שמי שהפך למזוהה ביותר עימה הוא חה"כ רוטמן.
החודשים שמאז חשיפת התוכנית לשינויים במערכת המשפט הובילו אותנו לבחור ברוטמן. רוטמן ניהל שעות רבות של דיונים כיו"ר ועדת החוקה ועמד בגבורה של ממש בצעקות, בעימותים, בקללות ואף בטיפוס על שולחנות מצד חבריו מהאופוזיציה. בנוסף, רוטמן הסביר וגונן על השינויים הנצרכים מעל כל במה אפשרית, הרבה לפני שלוין הציג אותם לעם בישראל. שמחה רוטמן הוא איש השנה שלנו.
שמחה רוטמן: "אני מודה למערכת גילוי דעת על הבחירה בי, אולם לא אני הוא הנבחר אלא הנושא החשוב שאני ושותפיי הנחנו על סדר יומה של מדינת ישראל והציבוריות הישראלית – תיקון יסודי במערכת המשפט.
"השנה האחרונה הציפה את נושא מערכת המשפט לתודעה הלאומית. את הדיונים בוועדה בנושא זה עשינו תחת הכותרת 'ציון במשפט תיפדה – מחזירים את הצדק למערכת המשפט', בשל התפיסה הברורה של הרוב הגדול בעם שנדרש תיקון שורשי ויסודי במערכת שאיבדה בתהליך ארוך שנים את אמון הציבור בה. כמו בכל תהליך של רפואה ושל תיקון, יש גם תופעות לוואי וגם התנגדויות, שעוצמתן מעידה בעיניי יותר מכול על חשיבות הנושא. התמיכה והגיבוי הציבורי חזקים בהרבה מתופעות הלוואי וההתנגדויות, וזה מה שנותן לי ולחבריי את הכוח – כוחו של הציבור. הציבור כולו, מלבד מיעוט קטן, דורש תיקון יסודי במערכת המשפט. זה לא גורע מחובתנו לנסות ולהביא הסכמה פוליטית רחבה ככל הניתן, אבל אסור לנו בשום פנים ואופן להתעלם מהזעקה ומהמצוקה של הציבור הגדול שהצביע ובחר בתיקון המשפט.
עיתונות – ינון מגל
הדרך הייתה מורכבת ובחלקה קשה, ויש עוד הרבה עבודה, אבל לפחות יש היום במות שבהן אפשר להשמיע את הדברים שבעבר לא יכלו להיאמר. כמי שהיה קול בודד בגירוש מהרצועה אני יודע שהשינוי הוא גדול, אבל זו עדיין רק ההתחלה".
את העיתונאי ומגיש הרדיו והטלוויזיה אנחנו מכירים שנים ארוכות אחורה. בניגוד לאנשי תקשורת רבים, את שירותו הצבאי ביצע בסיירת מטכ"ל והשתחרר בדרגת סגן. לאחר שחרורו מהצבא, התקבל לקורס קריינות ב'קול ישראל' ועבד כקריין. משם עבר לגלי צה"ל ושימש ככתב לענייני 'שטחים', בהמשך עבד בחדשות 10 בתור כתב לענייני צבא – וכבר בתפקידיו אלו השמיע קול שונה מאלה המוכרים בתקשורת הישראלית לקראת תחילת שנות האלפיים, קול שאותו הקפיד להשמיע, קול שהלך והתגבר בשנים האחרונות.
אז מה הוביל את מגל להיות הבחירה שלנו? הקפיצה הגדולה של ערוץ 'עכשיו 14' נעשתה בשנה האחרונה, ובחלקה הגדול בזכות היכולות של מגל שמנחה את תוכנית 'הפטריוטים'. קריאת ה-"אוי אוי אוי" המפורסמת, הציטוטים ביידיש והפאנל המתחלף, הביאו את התוכנית לאחוזי רייטינג גבוהים בעלות נמוכה יחסית לשעת פריים טיים, כשנתון השיא היה 9.8 אחוזי צפייה, לא רע בכלל. לכך תוסיפו את תוכנית הרדיו המצליחה ב-103FM יחד עם בן כספית ואת הרשתות החברתיות.
ינון מגל: ״תודה רבה על הבחירה. אני מרגיש שליח של עם ישראל בתקשורת לקדם את החיבור של עם ישראל לארצו, למסורת, ואת תחייתו המחודשת. אני בתקשורת כבר 25 שנה, רובן הייתי חצי 'בארון' הפוליטי כי עבדתי במערכות שבהן כולם או כמעט כולם היו ב'מיינסטרים התקשורתי', כלומר בשמאל. התחושות שבהן אתה לא יכול להביא לידי ביטוי את עצמך באמת מלוות אותי עד היום. ברמה האישית אני מרגיש תיקון, שכפובליציסט אני חופשי להתבטא ולומר את מה שאני, וציבור שלם מרגיש זאת. מרגיש בר מזל שכל הניסיון הארוך שלי ככתב, כמגיש, כעורך וכפוליטיקאי בא לידי ביטוי ב'הופעות' הטלוויזיוניות והרדיופוניות שלי. ברור לי שכדי להעביר את המסר יש צורך ביצירת חוויה שתמשוך את העין או האוזן, ובעקבותיהן את המוח והלב, חוויה כייפית, 'מופע', 'שואוניוז'.
חינוך – פרופסור חיים שקד
"בשורה מרגשת, מודה לכם מקרב לב על הבחירה. בעיניי זה אינו כבוד אישי שלי אלא הערכה לעשייה של האקדמית חמדת בפרט והמכללות לחינוך בכלל, וזו ההזדמנות שלי להוקיר את כל השותפים שלי לעשייה הזו. אני רואה חשיבות רבה בקידום הכשרת המורות והמורים בישראל, משום שאיכות המורים היא בעיניי המפתח העיקרי להצלחתה של מערכת החינוך הישראלית. לכן אני משקיע בכך את מיטב זמני וכוחי, ואני שמח שהעשייה הזו זוכה למקום של כבוד".
שקד הוא פרופסור לחינוך, נשיא האקדמית חמדת, מכללה דתית לחינוך בשדות נגב, ויו״ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך בישראל. תחום המחקר שלו הוא ניהול חינוכי, ובעיקר מנהלות ומנהלי בתי ספר. בתחום זה פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת בינלאומיים, וכתב וערך חמישה ספרי מחקר. הוא מרצה בקביעות בכנסים מחקריים ברחבי העולם, וזכה במענקי מחקר יוקרתיים. בארבע השנים האחרונות מכהן כנשיא האקדמית חמדת, מכללה דתית לחינוך בשדות נגב. מאז שנכנס לתפקידו הוא מוביל במכללה את פיתוחה של משנה חינוכית פורצת דרך, הנקראת 'פדגוגיה של חוסן' – האמונה שחלק מהתפקיד של נשות החינוך ואנשי החינוך הוא להגביר את החוסן של התלמידות ושל התלמידים. לפי משנה זו נדרשים הגננות והגננים, המורות והמורים לפתח ולהעצים בקרב התלמידות והתלמידים שלהם את היכולת להתמודד בהצלחה עם הקשת הרחבה של האתגרים שמזמנים החיים לכל אחת ואחד מאיתנו.
פרופסור שקד החל בפיתוח הרעיון של פדגוגיה של חוסן מתוך זיקה למקומה של המכללה בשדות נגב, המתמודדת עם מתיחות ביטחונית מתמשכת בשל קרבתה לעזה. עם זאת, מדגישה המכללה בראשותו כי כל אדם זקוק לחוסן, בכל מקום ובכל עת, ומכאן חשיבותה של משנת פדגוגיה של חוסן. האקדמית חמדת מנחילה את הפדגוגיה של חוסן בקרב אלפי הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים במכללה את מלאכת ההוראה. המטרה היא שבבואם אל הגנים ואל בתי הספר יהיו פרחי ההוראה מצוידים בקשת רחבה של כלים תפיסתיים ומעשיים למימוש מחויבותם לפיתוח החוסן של התלמידות והתלמידים.
האקדמית חמדת בכלל ושקד בפרט הם כיום מקור ידע ארצי ובינלאומי על פדגוגיה של חוסן. המכללה פיתחה כלים פדגוגיים תומכי חוסן, מלווה תהליכים בקרב גורמי מטה במשרד החינוך, צוותי פיקוח, רשויות מקומיות, פורומים של מנהלות ומנהלים, ומשתפת פעולה עם גופים חינוכיים ומחקריים. משנת הפדגוגיה של חוסן, יחד עם פעולות נוספות שהוביל פרופסור שקד, הפכו את האקדמית חמדת למכללה מובילה. בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספרם של הסטודנטים ובאיכותם, ולסגל האקדמי הצטרפו חוקרים מובילים. האקדמית חמדת הפכה לגורם חינוכי דומיננטי ברמה הארצית, ונמצאת בעיצומם של מיזמי בינוי רחבי הקף.הבחירה בפרופסור שקד מגיעה בעקבות כך שבשנה האחרונה הוא מכהן גם כיו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות האקדמיות לחינוך בישראל (רמ"א). הפורום מאגד את ראשי 19 המכללות לחינוך הפועלות בישראל, במטרה לקדם במשותף את הכשרת עובדי ההוראה. מאז נבחר שקד לעמוד בראשו התרחבה בצורה משמעותית פעילות הפורום והוא מצליח לקדם מהלכים משמעותיים בשדה ההכשרה להוראה.
חברה – אורית מרק אטינגר
״הבחירה הזו מרגשת ואני מודה לגילוי דעת עליה. אני חושבת שהעולם שלנו מורכב ויש הרבה דברים שמתנהלים בצורה לא מספיק טובה, ועלינו כחברה מוטלת האחריות לעשות כמה שנוכל כדי שיהיה מעט יותר קל לחיות כאן. אם זה להעלות מודעות על הקטל בכבישים, ואם אלה התנדבויות בקרב בני נוער בבתי החולים. אנחנו התחלנו עכשיו לפעול גם במחלקות של בריאות הנפש – תחום שגם הוא חשוב. בעשייה זו אני מרוויחה פעמיים – נותנת כלים לבני נוער ובנוסף משפיעה באופן חיובי על הסביבה".
אורית מרק אטינגר היא אשת תקשורת צעירה, ופעילה חברתית ותיקה. היא מרצה בפני קהלים שונים יותר מחמש שנים, ובמהלך הרצאותיה עוסקת בהתמודדות עם משברים, התמקדות בחיובי ובטוב, וצמיחה מתוך כאב. לפני כשבע שנים איבדה את אביה מיכאל מרק הי"ד בפיגוע ירי שבו גם אימה נפצעה קשה מאוד, כשלוש שנים מאוחר יותר נהרג אחיה הבכור במהלך שירותו הצבאי. מתוך כאבה הקימה אורית ארגון שמוסיף אור בעולם – ארגון 'אור מיכאל', והיא עומדת בראשו בהתנדבות.
בשנה האחרונה עשתה אורית מרק אטינגר קפיצה נוספת בכל הקשור לעשיית הטוב בחברה הישראלית, הפעם בזווית התקשורתית. מזה שלושה חודשים אורית היא פאנליסטית בתוכנית הבוקר של גאולה אבן-סער בערוץ 13, 'העולם הבוקר'. בתוכנית, שאליה מגיעה אורית מספר פעמים בשבוע, ישנה פינה בשם 'בא לי בטוב', כשבכל בוקר נוגעים אורית וחבריה לפאנל בנושא אחד של עשייה חיובית בישראל. לאחרונה יצא לאור ספרה הראשון, 'קרן אור שבורה', שעוסק בהתמודדות עם אתגרי חייה.
קפיצת השנה – ח״כ צבי סוכות
"בשנה זו פעלנו בכל כוחנו מול הטרור הערבי, בעמידה ברורה ונחושה לצד הליכי חקיקה מיוחדים כנגד ההסתה. ההתיישבות הצעירה קיבלה מעמד ואשרור, חומש ואביתר, ועוד זקנים וזקנות יושבים, וילדים משחקים והארץ נותנת יבולה. חלום הזוועה של מדינה פלשתינית נגוז כליל. ברוח השנה החדשה נמשיך באהבה גדולה בחיבור ושיח בין אחים יקרים עם מחשבות שונות, ולהיות לעזר ושליח לעמך ישראל אשר שלחוני. שנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל".
צבי סוכות – חבר כנסת מטעם הציונות הדתית
לפני שבע שנים עזב צבי סוכות את הישיבה שבה למד, והשאר היסטוריה. בשנים אלה עסק סוכות בעשייה ציבורית רחבה הקשורה להתיישבות ביהודה ושומרון, ובין היתר פעל נגד פינוי עמונה, היה דובר ויועץ ליוסי דגן במועצת שומרון והיה בין מקימי היישוב אביתר. באזור פורים תשפ"ב (2022) החל לערוך את 'גילוי דעת', אולם לאחר כחמישה חודשים וחצי עזב והודיע כי יתמודד ברשימת הציונות הדתית לכנסת. בבחירות המקדימות הוא השיג את המקום החמישי.
את תחילת השנה עשה סוכות בבית כשכלל לא בטוח שיכהן כחבר כנסת, ובכל זאת, צבי סוכות הוא קפיצת השנה שלנו. לקראת הבחירות האחרונות, איחוד הרשימה עם מפלגת עוצמה יהודית ושריונים נוספים הובילו לכך ששובץ במקום ה-16 ברשימה המאוחדת, מקום לא ריאלי לכאורה. אלא שבחודש שבט השר בצלאל סמוטריץ' התפטר מהכנסת וסוכות נכנס לכנסת במסגרת החוק הנורווגי. שוב, השאר היסטוריה.
צבי סוכות: "תודה על בחירתכם. זכיתי השנה להיכנס לכהן כחבר בכנסת ישראל. נבחר ציבור שמשמש פה ואוזן לציבור כה גדול ששלח אותי לייצג אותו בבית המחוקקים של עם ישראל. בבית הזה, שעיני כל העולם כולו נושאות אליו, יש לי את הזכות הגדולה לא רק לפעול לפי כללי המשחק, אלא גם לקחת חלק ביצירתם. בדור זה, דור הגאולה, אחרי אלפיים שנות גלות איומה שבנו לארץ אבותינו מכל קצוות תבל, לפתח חיים וברכה בנחלתנו ההיסטורית. נכון, יש קשיים ומשברים אבל אנחנו חייבים להסתכל על התמונה הרחבה.
מחקר – פורום קהלת
״נמשיך לפעול להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, להרחבת חירויות הפרט ולהעמקת עקרונות השוק החופשי, ללא מורא ממי שרוממות הדמוקרטיה בגרונם אך מאמינים שקולם שווה יותר, עד שיבואו ימים טובים לעם ולארץ".
'פורום קהלת' הוא מכון מחקר בלתי-מפלגתי שנוסד לפני כ-11 שנים על ידי הפרופסור משה קופל. בקהלת מגדירים את חזונם ככזה שיקדם את חירות הפרט ועקרונות השוק החופשי, ביסוס ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית בישראל. בקהלת מציגים את המחקרים שיוצאים תחתם ומבקשים להציג למקבלי ההחלטות ולציבור עובדות שעל בסיסן הם מציעים חלופות למדיניות טובה יותר. כך למשל בעשור האחרון פרסמו בקהלת ניירות עמדה על רפורמות נחוצות במערכת המשפטית.
הבחירה בפורום קהלת לרשימת אנשי השנה וארגוני השנה שלנו הייתה פשוטה – אנשי קהלת חוו השנה החולפת השפלות בחו"ל, עימותים מילוליים באולפני הטלוויזיה ואף עימותים פיזיים במשרדם שבירושלים – רק משום שהם בחרו להעמיד מכון מחקר שלא מתכופף בפני ערכי השמאל.
פורום קהלת: "בשנה האחרונה זכינו לקדם ייבוא חופשי במטרה להגן על חופש העיסוק ולהוריד את יוקר המחייה, חינוך חופשי כדי לאפשר להורים ולקהילות לעצב את הדור הבא באופן הטוב ביותר, ולבצע מהלכים לשיפור הביטחון האישי והלאומי שאנו תקווה שיבשילו כבר בשנה הבאה עלינו לטובה, וכמובן הקפדה על כך שהמילה האחרונה בהכרעות ערכיות כלליות תהיה של נבחרי הציבור.
מוסיקה – ישי ריבו
"לסיום, אני רוצה לאחל לכל הקוראים שנה טובה ומתוקה, שנזכה לשנה עם יותר אהבה ושלום בינינו. אמן".
ישי ריבו נולד וגדל במרסיי שבדרום צרפת ובגיל שמונה וחצי עלה עם משפחתו לישראל. הוא פרץ לחיינו במהלך תשס"ב (2012) עם השיר 'אור כזה' מתוך אלבום של 'הפרויקט של עידן רייכל', והיה לזמר הדתי הראשון שנטל חלק בפרויקט. במהלך השנים הביא לנו להיטים ואלבומים בלתי נשכחים כמו 'תוכו רציף אהבה', 'פחד גבהים', 'אלול תשע"ט', 'סיבת הסיבת' ועוד. ריבו הוא חלק מפרויקט 'צמאה' הידוע. לפני ארבע שנים זכה בתואר 'זמר העשור' במצעד העשור של המוזיקה החסידית של רדיו קול חי, ושל רדיו קול ברמה.
הבחירה בריבו לא היתה קלה, שכן המוסיקה בישראל ובפרט במוסיקה היהודית, פורחת ומלאה, ובכל זאת, השנה ישי ריבו הופיע בטקס הדלקת המשואות בפעם השניה. בנוסף, לפני מספר ימים הופיע בהיכל הבידור 'מדיסון סקוור גארדן' בעיר ניו יורק מול קהל של 14,000 צופים, בהופעה הראשונה של זמר ישראלי אי פעם בהיכל.
ישי ריבו: "ראשית, תודה על הבחירה ועל המעמד, זה משמח ומרגש מאוד. כמה שנערכנו למופע במדיסון גארדן בניו יורק, הוא היה ועדיין שונה, מיוחד ומרגש. אולי בגלל שהתכוננתי לזה באופן מאוד רציני – חודשיים של עבודה שיורדת לפרטי פרטים. עבדנו על כל מה שקורה על המסכים, תכנון התאורה והסנכרון המלא על במה, רצינו שתהיה חוויה למשתתפים מעבר למוזיקה – גם החוויה הוויזואלית שהתחברה לחוויה המוסיקלית. אני שמח על כך כי את העבודה על המדיסון, נשלב בסדרת מופעי 'אלול' בירושלים, באר שבע וקיסריה. זה מרגש אותי מאוד.
"זאת הייתה חוויה אדירה, קיבלנו מחמאות רבות מהקהל, אפילו אנשים שעובדים במדיסון עצמו שכבר ראו אי אילו הופעות, אמרו שדבר כזה הם טרם ראו. גם החיבור הזה של 14 אלף יהודים, במרכז מנהטן ששומעים פתאום שופר וחווים את הכותל על מסכי הענק, זאת חוויה רוחנית גדולה. יש לנו תפקיד ושליחות, הוכחנו מוסיקלית ואומנותית שלא נפלנו ברמה ובביצוע משום דבר שקורה בעולם, אני מרגיש שנפלה בחלקי זכות.
תרבות – קרן קולנוע שומרון
"עבורנו זו בחירה מרגשת במיוחד. הקרן פועלת מזה חמש שנים ואנחנו מצפים לעוד הרבה עשייה פורה שבה נמשיך להביא את הקול הייחודי של יהודה ושומרון לקדמת הבמה. הסרט 'ההילולה' יצא לפני מספר חודשים והפך לשובר הקופות של הקיץ – לראשונה בתולדות המדינה סרט שמתרחש בקבר יוסף. בשנה הקרובה צפויים לצאת לאקרנים שני סרטים גדולים נוספים של הקרן. אנחנו מתרגשים עם יוצרי הקולנוע על הבחירה הזו. תודה".
קרן קולנוע שומרון היא קרן הקולנוע של יהודה שומרון ובקעת הירדן, שהוקמה על ידי ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, ואסתר אלוש מנכ"לית הקרן. מטרת הקרן היא לפתח תעשייה מקומית בתחומי הקולנוע, הטלוויזיה והמדיה החדשה, באזור יהודה ושומרון. הקרן רואה חשיבות בהעצמת הנראות והייצוג של הפריפריה על המסך ובפיתוח שיח תרבותי ומקצועי בין היוצרים המתגוררים באזורים אלה לבין תעשיית הקולנוע הישראלית הענפה הפועלת במרכז.
פעילות הקרן החלה לפני כארבע שנים וכמה מסרטיה זכו בפרסים בארץ ובעולם, אולם נראה שהשנה עשתה קפיצת מדרגה תקשורתית. הקרן תמכה עד היום ביותר מ-100 סרטים עלילתיים ותיעודיים, כשבין השאר תמכה הקרן בסרט שובר הקופות של קיץ תשפ"ג – 'ההילולה', שחלקו מתרחש בקבר יוסף. בנוסף תמכה הקרן בסרט 'שלושתנו' שמספר את סיפורה של משפחה חרדית עם ילד בעל מוגבלויות שעברה להתגורר בשומרון, סרט שקטף את המקום הראשון בפסטיבל ירושלים האחרון.
ביטחון – רכזי הביטחון
"יותר מ-430 רבש"צים במדינת ישראל מגנים יום יום ושעה שעה על חייהם של מעל למיליון תושבים. הבחירה בנו כאנשי השנה מרגשת ומרוממת את הלב,
אך אל לנו לנוח עם בחירה זו על זרי הדפנה. הרבש"צים הם חוד החנית בהגנה על הציבור ורק בשנה האחרונה עמדו תחת מעמסה רבה. כעת, על שר הביטחון להפסיק את מחול השדים ולקבע לאלתר את מעמדם. אי הסדרת מקצוע הרבש"צ כמותו יריקה בפרצופם של מיליוני אזרחי ישראל שחיים ללא הגנה. אסור שדם של תושבי ישראל והרבש"צים יהיה הפקר".
השנה, על פי כלל המדדים, חווינו שנה עם טרור מוגבר. זה התבטא בכבישי יהודה ושומרון, זה בא לידי ביטוי בבקעת הירדן שלרוב שומרת על שקט, וכמובן שזה נראה גם דרך מבצעי ׳מגן וחץ׳ ברצועת עזה ו׳בית וגן׳ במחנה הפליטים ג׳נין. זה לא תמיד נראה ואין 100 אחוזי הצלחה, אבל מערכת הביטחון – צה״ל, משטרת ישראל ושב״כ, כולם אמונים על ביטחון העם היושב בציון ועושים ימים כלילות כדי שאנו, האזרחים, נוכל לשמור על שגרת חיינו ככל האפשר.
חיפשנו את הדמות הביטחונית ששינתה את השנה, קצין שהיה מעל כולם. והיה קשה להכריע כי לא היה שם שחזר על עצמו בשנת תשפ״ג. מה כן היה לנו? כמו בכל שנה והשנה אף יותר בשל התקופה הלא פשוטה, היו אלה הרבש״צים שסיכנו את חייהם עבורנו – ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן ובכלל היישובים סמוכי הגדר בדרום ובצפון.