האם חשוב למצוא בן זוג שיודע להקשיב?
יש מי שחושבים שהדבר החשוב ביותר ביצירת קשר בין-אישי בכלל וקשר זוגי בפרט הוא הדיבור, השיתוף שלי את הזולת בעולמי הפנימי. אבל זו רק חצי האמת, משום שהרבה יותר מהדיבור חשובה ההקשבה. ראיה לדבר: הקב"ה ברא לאדם פה אחד, אך שתי אוזניים… ללמדך שחשיבות ההקשבה כפולה מחשיבות הדיבור!
כשאני מדבר אני אומנם משתף את הזולת בעולמי הפנימי, במחשבותיי, ברגשותיי, ברצונותיי, בערכיי, בחלומותיי ובשאיפותיי, וכך הוא אכן לומד להכיר אותי לעומק, אך אני עדיין מרוכז רק בעצמי ואיני מאפשר יצירת מפגש עם הזולת שמולי. רק כאשר אני לומד לשתוק ולהשתיק את מחשבותיי הרצות בלא הרף במוחי, ואני פותח את מוחי ואת ליבי להקשיב לזולת ולפנות לו מקום בתוכי, ומאפשר לו להיכנס אל תוך עולמי, רק אז משהו חדש מתחיל להתרקם בתוכי, ואנו נפגשים בפנים יחד, זה עם זה.
כשם שיש הרבה עומקים לדיבור, כך יש עוד יותר עומקים לאיכות ההקשבה, לשאלה מה עומד במוקד הקשבתי. אפשר להיות ממוקד בתוכן הדיבור לבדו, אפשר להיות ממוקד ברגשות שהוא מביע, אפשר להיות ממוקד ברצון המסתתר מאחוריו, אפשר להתמקד בטון הדיבור, אפשר להתמקד במנגינה של הדיבור, אפשר להתמקד בשפת הגוף, אפשר להתמקד לא רק במה שנאמר אלא גם במה שלא נאמר.
איכות ההקשבה שלי לזולת תעורר אצלי מחשבות, הרגשות ורצונות בהתאם למה ששמעתי מהאחר, וממילא היחס שלי כלפיו יהיה בהתאם לאותו מקום. לכן יהיה נכון לומר שאיכות הפגישה בינינו תלויה לגמרי באיכות ההקשבה שנוצרה בינינו!
ההקשבה היא המיומנות החשובה ביותר לכל קשר בין-אישי, ולקשר הזוגי בפרט. לא רק בשביל להכיר את עולמו של הזולת ולהתחבר איתו, אלא גם משום שזו הדרך היחידה לפתור את כל חילוקי הדעות והמריבות שבין שניהם. ברוב המקרים כשישנה מריבה או ויכוח בין בני זוג, הקשבה עמוקה זה לדעתו של זה, מאפשרת להבין את דעתו של שהשני, להתחשב בו ולתת לו את מקומו. על ידי כך הם מסוגלים לרקום יחד ולאחד את דעותיהם השונות לכלל דבר אחד, חדש ומיוחד לכל אחד
