01
יש לי חבר טוב שמתנדב פעם בשבוע כבר 14 שנה בהוספיס של בית החולים הדסה הר הצופים.
הוא סועד את האנשים בסוף חייהם, מנסה להביא להם דברים שהם אוהבים ושעושים להם טוב ובעיקר הוא מקשיב להם.
בגלל שאנשים נמצאים בהוספיס ממש בסוף חייהם הוא פוגש שם בלא מעט סיפורים מרגשים…
אחד הסיפורים המרגשים שהוא פגש היה כאשר יום אחד הגיע להוספיס חולה חדש. סיפרו לו שהחולה החדש הינו איש מוכר ומפורסם בתחום הספורט של ישראל. הוא ניגש אליו בעדינות רבה והציע לו לשבת יחד ולדבר או להביא לו משהו כגון שתיה חמה, גלידה או כל דבר אחר אך האיש סימן לו לצאת מהחדר. בתחושת הבטן של חברי הוא הוציא אותו כנראה בגלל שהוא היה נראה לו דתי והאיש היה נראה מרוחק מאוד מכל מה שקשור לדת.
שבוע לאחר מכן הוא נכנס לחדר בו שהו שני אנשים כולל האיש החדש שהגיע, והאכיל בגלידה את החולה השני שהיה באותו החדר. לאחר שהוא סיים, הבחור "החדש" אמר לו: "אני רוצה שתשב גם לידי". חברי התיישב לידו והם התחילו לדבר. מאז, כל פעם שחברי היה מגיע הם היו יושבים יחד והחולה "החדש" היה מספר לו את כל מה שעבר עליו במשך חייו.
הוא סיפר סיפורים קשים ולא פשוטים מבחינה ערכית ומוסרית שהוא עשה. חברי לא ביקר אותו אף פעם על מעשיו אלא בעיקר הקשיב בכאב על כמה רע האיש הזה עשה בעולם, למרות שדבריו של האיש סתרו ב – 180 מעלות את עולמו המוסרי והדתי של חברי.
יום אחד כשבוע וחצי לפני שהאיש נפטר הוא היה חלש מאוד, הוא קרא לחברי ואמר לו בקול שקט: "אני מבקש שתביא לי סידור". חברי, למרות ההלם הראשוני, רץ מהר להביא לו סידור. מכיוון שהוא היה אשכנזי הוא הביא לו סידור אשכנזי. הבחור אמר לו:"לא סידור כזה, אני רוצה סידור ספרדי". החבר הלך והביא לו סידור ספרדי, ואז הוא ביקש: "תפתח לי את הסידור בווידוי" והחבר מילא את בקשתו.
02
באותו רגע נכנס בנו של הבחור לחדר עם כובע ועם תסרוקת ענקית ודי מוזרה על ראשו, הוא שאל את חברי: "מה אתה עושה לו?"
אביו מיד אמר לו שיצא מן החדר וביקש מחברי לסגור את הדלת.
ואז, הוא עשה דבר מדהים, הוא החזיק את הסידור בידו, קם באיטיות מהמיטה והתיישב עם הברכיים על הרצפה, השעין את ראשו על המיטה והחל להגיד את מילות הווידוי "אשמנו, בגדנו, גזלנו…" תוך שהוא מכה על ליבו בכל כוחו באגרופו ובוכה בכי תמרורים.
בשבוע שלאחר מכן כשחברי הגיע להתנדבות הקבועה שלו סיפרו לו שהאיש נפטר.
חברי קיבל טלפון מבנו שבו נאמר לו: "אנחנו לא יודעים מה קרה לאבא בחודשים האחרונים לחייו, עבר עליו משהו. אנחנו כרגע בשבעה של אבא ושמתי אותך על רמקול כדי שתספר לנו מה הוא עשה אז בחדר".
03
חברי סיפר לבן ולכל המשפחה מה קרה אז בחדר אך כמובן הוא לא סיפר למשפחה על איזה מעשים אביהם התחרט.
ואז הבן הוסיף ואמר "אבא ביקש בצוואתו שלושה דברים:
1. שלא נקבור אותו בקבר האזרחי שהוא קנה באחד הקיבוצים אלא בבית קברות יהודי רגיל.
2. שנקיים לויה יהודית כדת משה וישראל ושנשב עליו שבעה כמנהג עם ישראל.
3. שמישהו יגיד עליו קדיש במהלך כל השנה מיום פטירתו.
את שני הדברים הראשונים קיימנו ואנחנו עכשיו בשבעה, אולי אתה מכיר מישהו שיכול להגיד עליו קדיש?".
חברי אמר מיד: "אני אגיד עליו קדיש כל השנה".
אני מעריך שרוב האנשים לא עושים מעשים כל כך רעים מבחינה מוסרית, ערכית או דתית אבל כדי שלא נבכה ונתחרט על מעשינו כדאי שבמהלך חיינו נעצור ונשתדל להיות טובים יותר בעיקר לכל האנשים שסביבנו.
בשבוע הבא אביא לכאן מחקר שעשתה אחות בהוספיס, בו היא בדקה עם החולים מהם חמשת החרטות הגדולות של חייהם שעליהם התחרטו לפני מותם.
ori88533@gmail.com