זוגיות

הזוגיות שלנו חדרה לי יותר מדי לנשמה

חנה דיין

חנה דיין

טיפול זוגי ופרטני

״זהו, אני לא מוכן יותר לחיות בכזו זוגיות. היא כל הזמן מסתירה ממני דברים. מצד אחד, יש לנו את העולם המשותף שלנו ומצד שני יש לה עולם שלם שאני לא שייך אליו״, אמר מאיר בייאוש.
״כמה אפשר לטחון את זה? אנחנו כבר כמה שנים בטיפול וכל המטפלים ניסו להסביר לך את אותו דבר – אני ואתה זה לא אחד! אני צריכה מרחב אישי״, אמרה אורית בביטחון. ״הרגשתי שהזוגיות שלנו חדרה לי יותר מדי לתוך הנשמה, זה מאוד חשוב שנשמור על גבולות המרחב האישי של כל אחד ואחד. המטפלים אפילו הדגישו לנו שכדאי שלכל אחד יהיו התחביבים שלו ואפילו שזה בסדר לישון בחדרים נפרדים. לצערי הרב יש לנו בית קטן״, סיימה.
״את בעצם מרגישה שמאיר מאיים על המרחב האישי שלך, זו תחושה נוראית, של מחנק״, אמרתי לה.
״בדיוק. את כל כך מבינה אותי״, ענתה אורית.
״אבל, לצערי הרב. זה לא נקרא זוגיות. אולי סוג של שותפות״.
״למה לא?״, שאלה.
״כששמירת המרחב האישי הופכת להיות העניין שמגדיר את הזוגיות אז נכנס הרבה פחד לקשר ובמקום לרצות את הביחד, עסוקים בלשמור על הלבד״, עניתי.
״זה לא נכון. התחתנתי איתו כי איתו הרגשתי יציבות ובטחון בחיים. עד שהכרתי אותו, הרגשתי שהעולם לא בטוח, שכל רגע הכל יכול להתהפך. אני לא יכולה בלעדיו, את מבינה אותי?״, התחילה לבכות.
״את צודקת. כל החרדות והפחדים שדיברנו עליהם רבות בטיפולים הקודמים, גרמו לך להרגיש שאת חייבת את מאיר, לא יכולה בלעדיו, שהוא זה שיעניק לך בטחון בתוך המרחב שלך״, עניתי לה.
״נכון ממש! זה בדיוק מה שהיה הכי חשוב לי, שהמרחב שלי יהיה יציב – דווקא בגלל הפחדים והחרדות שלי״, הסכימה.
״אבל חשוב שתביני את שורש הדבר אורית, מהן חרדות שיש לך?״ שאלתי. ״אלה אותם פחדים מדבר גדול שישתלט לך על החיים וזה מקטין אותך מאוד. כל מה שרצית הריי זה מישהו שיתן לך ביטחון. למה את היית מפוחדת מלכתחילה? פחדת שמשהו גדול יכנס לתוך המרחב האישי שלך ויטלטל אותו. את חווה את הזוגיות שלך עם מאיר כמשהו שמשתלט על המרחב האישי שלך, זה רק מעצים את הפחדים שלך״, אמרתי לה.
״זה באמת הזוי אני לא מבינה את זה, הרי התחתנתי עם מאיר כי הוא נתן לי בטחון, אז אם הוא נתן לי ביטחון, למה אני עדיין לא סומכת עליו?״.
״טוב, ההסבר הוא עמוק וחשוב מאוד. זה שחיפשת להתלות במאיר שיפתור לך את הפחדים, גרם לך להרגיש כל הזמן תסכול מהקשר שלך איתו. רצית שמאיר יהיה המלאך הגואל שיתן לך בטחון ורוגע. אבל את לא באמת היית מוכנה לשחרר את עצמך אליו כי את היית בחרדה על הקיום שלך, את הרי נמצאת בפחדים.
את כל הזמן נמצאת בתהליך של מדידה שלך אל מול מאיר. ניסית לתת את עצמך אבל ברגע שהרגשת שאת זקוקה לו, קרה משהו פרדוקסלי – עשית שני צעדים אחורה כדי לקבל בחזרה את המרחב שלך. קשר אמיתי לא יכול להיות כשאת נמצאת בשמירת מרחב אישי בכזו בהלה קנאית״.
״גם אתה התחלת לייצר לעצמך כל מיני מקומות אישיים שהם רק שלך: ערב חמישי עם חברים, טלפון נוסף שקנית שהוא ׳רק לעבודה׳, הסיסמאות שפתאום התחלת לשים אצלך במחשב שאף אחד לא יודע איך להיכנס לשם…״ התגוננה.
״אורית, יש מקרים בזוגיות, שאחד מבני הזוג מחקה את התנהגות בן הזוג השני, אפילו שמלכתחילה הוא לא היה ככה״, אמרתי.
״נכון, אני נכנסתי לתוך הקשר הזה פתוח לחלוטין, בלי שום דבר פרטי שהוא רק שלי. בעקבותיה, הבנתי שגם אני צריך לשמור לעצמי מקומות שהם רק שלי, אבל אני אגיד לך את האמת חנה, זה עושה לי רע, זה לא זוגיות״, אמר.
״אתה בעצם ניסית להתנקם בה״, אמרתי.
״מסתבר״, ענה נבוך.
״החשיפה הזו של הגבולות שיצרו את הנתק בתוך הקשר שלכם, מאוד משמעותית על מנת שנוכל לאבחן את כל המרחב הזוגי שלכם ולמצוא את המקפצה שתעלה אתכם לממד גבוה יותר. לממד הזה ניתן להגיע רק המצוקות הקשות שאתם נתקלים בהם היום והם ישמשו אתכם בתור מקפצה״. ■

נכתב בשיתוף עם אישי היקר
מייל: hanna.tipul@gmail.com

״זהבה, איך את מרגישה היום?״
״כמו כל יום. עצובה, בודדה. אף אחד לא מעריך אותי. יש לי בעל מקסים וחמישה ילדים מדהימים ונפלאים ובכל זאת אני מרגישה כל כך רע, כל כך לא מוערכת ולא משמעותית״.
התחושה הפנימית שזהבה מרגישה, אינה קשורה למצבה האובייקטיבי במציאות, כי במציאות היא חיה בזוגיות עם בעלה יוסף והם מגדלים את חמשת ילדיהם. יש בחייה כל כך הרבה אנשים שצריכים אותה והיא מרגישה שהקיום שלה לא משמעותי כלל, היא מרגישה שהסביבה לא באמת זקוקה לקיומה. החוויה הזו של הבדידות שלה הרסנית והיא פוגעת בה ובבני ביתה.
״זהבה, בדידות זה לא דבר רע. זה אפילו דבר הכרחי ומבורך. בואי ננסה לשנות את חווית הבדידות שלך מבדידות הרסנית לבדידות שתוביל אותך לצמיחה ולגילוי כוחות הנפש, לבדידות שתייצר לך חוויה טובה עם עצמך ותעזור לך לבנות עולם פנימי שלם״.
״איך עושים את זה? זה נשמע תאורטי, אני כבר מיואשת מהחיים האלה״, שאלה ואמרה.
קודם כל, חשוב להבין מהם הגורמים המרכזיים לבדידות:
1. בדידות קיומית – זוהי בדידות מובנית פנימית ומוטבעת באדם בעצם קיומו. היא נובעת מכך שהאדם הוא יצור חברותי.
2. העדר יחסים מספקים – הבדידות הזאת נובעת מפני שהוא מציב בראש מעייניו את האינטרסים והתועלות. היחסים שהוא יוצר הם יחסים לא עמוקים ולא מספקים.
3. מבנה תרבותי – התרבות הליברלית, האינדיבידואליסטית והקפטיליסטית, הורידה את קרנה של התמיכה המשפחתית.
״זהבה, חווית הבדידות נגרמת מהתחושה שיש לך מה להשפיע לעולם אבל העולם אינו מוכן לקבל, אין מי שישמע את המסר ויקבל ממך. בהגדרה החסידית – אין כלים לאורות שלך. בעיה נוספת, היא חיפוש ההשפעה במרחב החיצוני ולא במרחב הפנימי. מה שמאפיין את הבדידות שאת כל כך סובלת ממנה, הוא התנתקות מהפנימיות והתמכרות לחיצוניות. הרצון הפנימי המקורי שלך הוא להעביר את העושר הרוחני שלך הלאה ואז את נופלת במלכודת היישות, את פתאום הופכת להיות הדבר החשוב ולא העושר הרוחני שיש בכוחך להעניק ולהעביר. בגלל הנטייה לחיצוניות, הבדידות הופכת לרגש הרסני המתבטא בדיכאון ובחולשת הדעת.
השורשים שלך, הם בתוך עצמך״.
״מתוך זה נוכל להבין לאיזו חווית בדידות עלינו להגיע. מהי הבדידות החיובית? בדידות חיובית נובעת מהיותך יצור שלם במהותך. הפנימיות שלך היא המקור של הבטחון, משום שאז את לא תלויה בחיצוניות ובעצם אינך תלויה בדבר״.
״אז מה? עכשיו אני צריכה לנסוע לאיזה מקום מרוחק במזרח ולהתחיל לעשות שם סדנאות שתיקה, סדנאות בדידות ולהתחיל לגלות את עצמי?״, שאלה.
״מה פתאום. הבדידות הזו משמעותה היא לא פרישה מהבריות והתנתקות. לפי רבי נחמן: אין אדם יכול לבוא לידי תנועה של התעלות אם אין הוא יודע למצוא לעצמו זמן שבו הוא משקיט את כל ההמולה שסביבו, את העולם שרודף אחריו ומבלבל אותו, את הטרדות היומיומיות הבדידות הזאת משמעותה היכולת למצוא בתוכך תנועה של פנימיות ומודעות כלפיה, שתמנע ממך תחושה של בדידות חיצונית מזיקה.
״שורש הבעיה הוא ברצון החשוב והטבעי שלך לדעת שאת בעלת ערך, שהמסר שלך חשוב ושהעולם מוכן לקבל את מה שיש לך לתת. זה נכון שעל מנת להשפיע את צריכה להתאים את המסר או כל מה שאת רוצה לתת למי שצריך לקבל, אבל אם את תלויה במקבל, את הופכת להיות נשלטת על ידו גם אם הוא אפילו לא מודע לכך״.
״נו, אז תעזרי לי, תצילי אותי מעצמי״, אמרה בחוסר אונים.
״הנה כמה עצות מאוד משמעותיות:
1. עלייך לעבור מתודעת גורל לתודעת ייעוד – את חייבת לשנות את האופן שבו את מעריכה את עצמך ואת תפקידך בעולם. למה זה קורה לי? מה איתי? למה לא מעריכים אותי? וכו’.
לתודעת ייעוד – יש לך תפקיד בעולם, יש לך חזון רחב. הייעוד כל הזמן נזקק לך.
2. לתרגם את הבדידות למעשה חיובי – את צריכה לתרגם את חווית הבדידות שלך ואפילו אובדנים אישיים למעשים חיוביים. הדוגמא הנפוצה ביותר, דוגמת מרים פרץ.
3. תשתדלי להיות חלק מברית חברתית. תהיי מעורבת בקהילה, תבני קשב לחברות, תהיי חלק. מצד אחד תמצאי מרחב שבו את חשובה ומעניקה ומצד שני תהיי בעצמך מקבלת.
4. תכניסי את הבורא בחיי היום יום. שהבורא נוכח בעולמך, את לא יכולה להיות לבד״. 
נכתב בשיתוף עם אישי
בהשראת ספרו של ד״ר יחיאל הררי – לפרוץ את גבולות האישיות
חנה דיין -טיפול זוגי ופרטני
hanna.tipul@gmail.com
או באתר: www.hannad.co.il

שתפו