היא הריפוי שלך

״ניצה, אני מרגיש שאת עושה לי בכוונה, כאילו את מחפשת את המקומות שקשה וכואב לי איתם ואז את לוחצת עליהם בול, זה בלתי נסבל!״, התרעם אסף.
״אני בלתי נסבלת? במקום להודות לי על כל מה שאני עושה עבורך אתה מעז עוד לבוא אלי בטענות?״, צעקה עליו בחזרה ניצה.
״אני מרגיש שאת בכלל לא רואה אותי, לא מתחשבת בי, לא מרגישה אותי…״ כעס אסף.
״אני נותנת לך את הנשמה, שתהיה מרוצה, רק שאולי תואיל בטובך לשמוח בזוגיות הזו, שאולי אני אהיה אשה ראויה עבורך. אבל שום אשה לא תהיה מספיק ראויה עבורך. אתה כפוי טובה, אגואיסט, מנותק, מרוכז בעצמך, אתה לא משתף אותי בכלום וכשאתה עושה עבורי משהו, אז כל תנועה שלך מלאה באינטרסים ולסיום, אין לך שום כיוון בחיים, אתה חי בלי תכלית״.
״זו לא אחריותי ולא אשמתי שאת כל הזמן עסוקה בלרצות את כל העולם, מה שמעניין אותך שכולם יאהבו אותך – אז לא איכפת לך למחוק את הקיום שלך. אני מציע שתטפלי במקום הזה לפניי שאת באה אליי בטענות״ המשיך בכעס אסף
״בטח שאטפל במקום הזה, ברגע זה ממש אני הולכת לשים לזה סוף. אני כבר לא אמשיך להיות ניצה שנותנת מעצמה בלי סוף ובלי גבול… זהו. נגמר״, אמרה ניצה עם דמעות.
״אני חושבת שבאמת צריך לשים סוף לכל התוהו ובוהו בזוגיות שלכם ואז יתחיל התיקון הזוגי״.
״אני כבר הבנתי שהיא התיקון שלי, חתיכת תיקון קיבלתי״, אמר בציניות אסף
״אתה יכול לבחור להיות מאושר מזה שהיא התיקון שלך, היא יכולה להיות זו שתעזור לך לפתח עוד קומה בנפש שלך״, אמרתי לו.
״מה יש לי להיות מאושר מהסיוט הזה?!״.
״אני הולכת להגיד לך כמה דברים לא פשוטים לשמיעה, אין לי כוונה חלילה לפגוע, אבל האמת צריכה להיאמר: יש לך תכונות שזקוקות לעידון אבל במקום לתקן אותן אתה מצדיק אותן: חסרה בך הכרת תודה, חסר לך רצון זוגי, עיקר הרצון שלך נסוב בעיקר סביב עצמך, וכשכבר אתה עושה משהו עבור ניצה זה על מנת שהיא תעזוב אותך במנוחה. במילים אחרות, כשניצה משקפת לך את המקומות האלו היא בעצם באה לעזור לך לתקן חלקים בעצמך. בזה שעד היום היא ויתרה לך, היא למעשה ויתרה באיזשהו אופן עליך, על התיקון הזוגי״.
״אני ממש לא מסכים, אני מרגיש שאת לא רואה את הסבל שלי. איזה תיקון יש פה? זה זוגיות זה?״, שאל אסף בלחץ.
״אני אסביר לכם מה המקום המתוקן שכל אחד מכם צריך להיות בו ואז יהיה לכם קל יותר להבין את התיקון המשותף שלכם. מה שבעצם משך אתכם אחד אל השני זה החיבור בין תנועות נפש הופכיות זו לזו. הנתינה שלך ניצה לעיתים קרובות לא רגישה לצרכים האישיים שלך. ואצלך אסף יש תנועת נפש שיותר מחוברת לצרכים שלך ופחות רגישה לצרכים של הסובבים אותך. עם השנים הקצנתם את התנועות הלא מתוקנות שלכם. וכמו שקורה לא פעם, רק משבר גדול כמו שקרה לכם, יכול באמת להתחיל תהליך תיקון אמיתי של כל אחד מכם״.
״לא הבנתי מה המקום המאוזן שאנחנו צריכים לשאוף אליו? אני צריכה להפוך להיות אגואיסטית כמוהו? מה תיקון בזה?״, שאלה ניצה בפליאה.
"קודם כל אתם צריכים להבין, מה זה קשר של אמת. עם מחוייבות, עם ברית, עם נאמנות. התנועה המתוקנת של האיש צריכה להיות ממקום שבו הוא יוצא מעצמו ועובר לתנועה של נתינה והשפעת שפע על אשתו. מנגד, כאשר האשה מרגישה את המקום הזה מהאיש שלה, היא מצליחה להיפתח אליו, לסמוך עליו ולהצליח לקבל ממנו בהתאם לצרכים שלה .
רק לאחר שהיא מצליחה להגיע לאיזון ומאפשרת לעצמה להיות במקום שמקבל את כל השפע מהאיש שלה וכאשר היא מרגישה תענוג מזה, אז היא יכולה להעניק לו בחזרה. זו הסיבה שכדי שייווצר מפגש ביניהם היא צריכה לפנות מרחב לנתינה שלו אליה. זו בעצם תנועה הפוכה ממה שמתרחש היום בינכם.
אישה הופכת את האיש שלה לגבר בכך שהיא מעוררת באיש שלה כוחות נתינה, בזכות החיבור שלה למקום החסר שבה, האיש שלה יכול להרגיש את הרצון החזק שלה בו וזה מעורר אותו להוציא כוחות נתינה מתוכו, כי מעצמו הוא לא יודע״.
״עדיין לא הבנתי, איך הוא בעצם מתקן אותי. מה לא בסדר בזה שאני נותנת בלי חשבון? הרבה אנשים היו רוצים אישה כזו״, אמרה בפליאה ניצה.
״נתינה בלי גבול זה לא אומר שזה טוב באמת, זה לעיתים יכול להיות רע מאוד״.
״ככה חינכו אותי, לתת בלי לעשות חשבון״, ענתה
״זה כשמדובר בחסד של אמת. עד היום, כל תחושת הערך העצמי שלך ניזונה מתגובות של אנשים מבחוץ.
הרגשת בטעות שיש לך זכות קיום בעולם הזה רק אם יאהבו אותך. לא הצלחת להביא את מידת הדין החשובה כל כך לתוך הקשר הזוגי. את לא מסכימה להיות במקום התלותי אז העדפת להתמקד בלהיות זו שנותנת ולא זו שמקבלת״, הסברתי לה.
״נכון, אם אני יכולה אני מעדיפה תמיד את ה׳כן׳ על פני ה׳לא׳״, אמרה.
״בדיוק. ולזה באמת צריך לשים סוף כי זה פוגע בך ובזוגיות שלכם״, אמרתי לה.
״מה עוצר אותי מלהתמסר לזה?״, שאלה ניצה
״אני מזהה פה כמה מנגנונים שמפריעים לך:
1. רחמנות לא מתוקנת. מתוך אמפטיה מוגזמת ורחמנות מיותרת על אסף. פעמים רבות עושה המון דברים לבד כי את דואגת שלא יהיה לו קשה, שלא להכביד עליו.
2. חוסר אמון. את לא מאמינה שאסף יכול באמת לעמוד בכל הדרישות, הבקשות והצרכים שלך ומאחר ואת מפחדת שהעומס ישבור אותו, לכן את מעדיפה לעשות הכל בעצמך .
3. התדמית שלך. היית שבויה בתדמית שבנית בעמל רב שנים רבות, תדמית של ׳מלאך׳, ׳טובת לב׳, וכל פעם שרצית לשים גבול, פחדת שאסף יכעס/יתעצבן/יעקם פרצוף ולא רצית ׳שבגללך׳ יהיו עצובים או מתוסכלים ….רצית להשאר טובה בכל מחיר. גם אם רצית ממנו משהו, נזהרת מאוד שזה לא יהיה משהו ש׳חלילה׳ יעציב או יכעיס אותו.
4. מנגנון הכעס שהולך וגדל. מרוב שאת פגועה ממנו, את נעולה ולא מוכנה לקבל כלום. עד שהוא מעז לתת לך משהו, את אומרת לעצמך: ׳בכזו צורה אני כבר מעדיפה לא לקבל כלום׳. לכן ניצה, הצעד הראשון לתיקון הוא שאת להפסיק להאמין ׳למסכנות׳ שלו. הוא יכול וצריך להתמודד עם התפקיד שלו כ׳אבא׳ וכ׳בעל׳. זה שאת מפחדת להיות ׳רעה׳ לפי התפיסה הטבעית שלך, מה שקורה בפועל שזה בעצם הרע האמיתי כלפי הזוגיות שלכם. ההתנהגות ׳הרעה׳ הזאת אפילו מחזקת את הקשר שלכם ועושה חסד אמיתי עם אסף״.
״ומה מפריע לי להתמסר?״ שאל אסף בסקרנות
״יש לך מספר מקומות מאוד קשים שאתה חייב לטפל בהם:
1. מנגנון אלימות. הכוונה היא לאלימות פנימית, אני מדברת על מנגנונים מאוד עדינים בנפש , בדקות שבדקות יש פה אלימות שנובעת מתוך נוקשות פנימית שבה אתה תעשה הכל על מנת שהרצונות שלך יתממשו. אם אתה שואל את ניצה שאלה כמו: ״האם אני יכול לצאת יום שישי לרכיבה?״ אתה לא באמת שואל, אתה מודיע לה ולכן אם היא תגיד לא בעזרת מניפולציות התשובה תהיה כן.
2. גאווה. אתה מרגיש שסך הכל אתה בן אדם טוב, זה מונע ממך להתמקם מול כל החלקים הרעים שאתה מביא לקשר, כך אתה עסוק בלטפח את התדמית הטובה שלך במקום לתקן את עצמך.
3. ריצוי. אתה עושה את הדברים מתוך ריצוי. ריצוי זה מקום בלי נתינה אמיתית, אלא נתינה המושתת על רצון לקבל חזרה.
4. הפידבק מהמעשים שלך. הכרת תודה על הנתינה שלך, זה מה שממשיך לנפח לך את התדמית שלך על עצמך שאתה בנאדם טוב.
5. חשדנות. קשה לך להאמין בניצה, להאמין בזה שכל מה שהיא רוצה זה בעצם את טובתך ואת טובת הקשר. אתה חשדן כלפי המניעים שלה. הפוסל במומו פוסל.
6. פיזור כוחות השפעה למקומות לא רצויים. אתה מוציא חלק נכבד מכוחות הנפש שלך בתחביבים שלך, בעבודה ובכל מיני מקומות שהם לא הקשר הזוגי והמשפחתי שלכם״.
״מה אני אמור לעשות עם כל האשמות האלה?״, רטן אסף.
״אלו לא האשמות, כשיש תקלות צריך קודם לאפיין את התקלה ואז להבין איך מתקנים: דבר ראשון אתה חייב להסיר את מנגנון האלימות שיש לך בנפש. תגיד לעצמך שוב ושוב: ׳לא חייב שכל הרצונות שלי יתממשו׳.
ותשבור את הגאווה שלך, תשב עם עצמך ותעשה חשבון נפש, תראה לאן הגעת, איזו פגיעה אנושה פגעת בזוגיות ובמשפחה שלך. תתחיל ללמוד מהי נתינה ומסירות נפש אמיתית לאישה שלך, כי כך צריך איש להעניק לאשתו. עליך ללמוד לתת אמון מלא באשתך, ולהאמין בקשר הזוגי שלכם. לרכז את כל כוחות ההשפעה שלך למשפחה ולבית, לבחור בניצה, לבחור שקודם כל היא והילדים הם השליחות העיקרית שלך, משמעות החיים שלך״.
״אני לא חושב שאני יכול להשתנות כל כך הרבה, את רוצה בעצם שאני אהפוך למישהו אחר ואני לא מסכים לוותר על כל החיים שלי, אני לא רק בעל ואבא״, אמר.
״בוודאי שיש לך עוד משמעויות אבל חשוב לעשות תיעדוף, הבית שלך במשבר רציני והזוגיות שלכם צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. זו דרך ארוכה וקשה אבל הרווח גדול מאוד״.
״זה מה שנשאר לי מהזוגיות הזו? איפה כל הרומנטיקה?״, שאלה ניצה מאוכזבת מאוד.
״החלק הרומנטי ניצה הוא לא העיקר. העיקר זה המחויבות, המסירות נפש, הרצינות שתיבנה בינכם,
כרגע כל הרומנטיות היא בכלל לא במידתיות הנכונה. ׳מוחין דקטנות׳״, עניתי לה.
״מה הכוונה?״, שאלה מסוקרנת.
״הדרך שבה צריך להסתכל על הקשר הזוגי של נישואין, זה דרך ׳מוחין דגדלות׳. הראייה הזו מאפשרת לראות את הקשר במרחק של שנים ומצליחה להסתכל על התיקון בצורה גדולה יותר. קודם כל, יש תפיסה רומנטית מהסרטים, הסדרות והספרים – זה לא נכון ולא מציאותי, זה נשען על פנטזיות מהונדסות. כשאת תופסת לא נכון קשר, את בעצם אומרת לעצמך שנקודת התענוג שלך מהקשר יכולה להתקיים רק אם הוא בצורה הרומנטית והמאוד מסוימת שמצוירת לך בראש. ב׳מוחין דגדלות׳ מבינים שבניגוד לגוף שיש לו גבולות, הנפש היא אינסופית. כל הגבולות שאנחנו מאמינים בהם הן יצירה שלנו בלבד. בשביל לתקן בצורה יסודית את התנועה הנפשית הבסיסית שלך, את חייבת קודם כל להיות במקום שמאמין שאפשר לשנות אמונות יסודיות,. להכיר בזה שאין רק תפיסה מסויימת של זוגיות, שהיא הנכונה והיא היחידה. להבין שבתקופה הזו, המהות הזוגית שלך נראית ככה. לא כמו בסרטים, לא כמו בספרים ובאגדות, אלא בעבודה סיזיפית שבאה לתקן את הנפש שלכם״.
״בעזרת התיקון הזה, תבנו בתוככם כלים שיעזרו לשניכם להביא את הזוגיות למקום מתוקן וגבוה, מקום של פנים בפנים. אז יהיה איזון אמיתי בקשר שלכם והשכינה תוכל לשכון בינכם וכמובן על כל הבית והילדים״.