הם לא עושים לי את זה

תשובה:
שלום מרים ותודה על השאלה.
בואי נתחיל מ'מה לא' – לא להתפשר. בגיל 27 (וככל הנראה באף גיל) לא נכון להסכים להתחתן עם מישהו שלא תרגישי שיהיו לכם בעזרת ה' חיים טובים ומאושרים ביחד.
יחד עם זאת, הנסיון מראה שיש להרבה בנות כמה טעויות בהקשר לשאלה 'עם איזה בחור יהיו לי חיים טובים ומאושרים'.
(טעויות אלו לפעמים קשורות למשהו עמוק יותר בתת המודע מהסגנון של 'אני לא באמת ראויה לאהבה' , ועל כך בפעם אחרת).
וכאן יש 3 עקרונות, שאחד מהם ידוע והשניים האחרים פחות:
1. העיקרון הידוע – יש הרבה זוגות מאושרים שיש להם תחומי עניין שונים, פערים גדולים בגישות אל החיים ועוד. ולכן תחומי העניין המשותפים הם לא בהכרח המתכון הנכון.
2. שימי לב שאת ערה להבדל בין גברים לנשים. הרבה בנות אומרות שהן מחפשות גבר שיהיה משתף, מקשיב, מתענין, מכיל, מבין, עמוק, ועוד, ולא תמיד מבחינות בכך שהרבה גברים הם פשוט לא כאלה מעצם היותם גברים… תסתכלי על גברים שאת מכירה במשפחה שלך ותראי שיתכן שיש תכונות שאת מחפשת שהן רלוונטיות כשאת מחפשת חברה אישה ולא בהכרח בהקשר של זוגיות.
3. ובדומה לכך, שימי לב שאת מבחינה במשבצת הנכונה שיתפוס הבעל/הבחור בחיים שלך. הרבה בנות מייחלות לגבר שיהיה גם הרב וגם החבר וגם היועץ וגם המטפל ויתפוס כמה וכמה פונקציות בחיים שלהן, שלא בהכרח שווה לצפות לכל הפונקציות אצל אותו אדם ואצל בעלך. יתכן מאד ששווה שיהיה לך רב שהוא לא בעלך, יועץ או יועצת שהם לא הבעל שלך וכו', וככה בעלך יוכל להיות פנוי להיות במשבצת הנכונה של בעל.
ומשפט אחד לגבי מראה חיצוני – אם זה חוזר אצלך ב20-30% מהפגישות זה טבעי. אם זה יותר – זוהי לפעמים דרך של תת המודע שלך 'לדבר איתך' ולהזמין אותך להתבונן פנימה לעומק, אל תוך עצמך, ולהתמודד עם נושאים מהסוג שהעלינו כאן ואחרים.
בשורות טובות ובהצלחה רבה!
אוריאל