המיוחדים שלנו: קפה שלווה

לפני חודשים ספורים הייתי בעצמי טבח בבית קפה. מדי יום רביעי בשעה 8:00 בדיוק היה מגיע אלינו בחור מתוק כבן 40 ושמו אסף, המאובחן בתסמונת דאון ובאספרגר. עיקר עיסוקו היה קילוף בצל. כל כך אהבנו את הביקורים שלו, היינו נהנים להכין לו את האוכל האהוב עליו, להאזין איתו לשירים, או סתם לדבר דברים שבלב. ובכל זאת, מעבר לכל האהבה, העבודה עם אסף הייתה גם לא קלה ודרשה המון התחשבות, היינו חווים הרבה רגעי זעם בלתי צפויים וקשיים שהוא היה מערים עלינו בנוסף לעבודה הלחוצה במטבח ממילא.
עם הידיעה עד כמה קשה זה לשלב במטבח עובדים בעלי צרכים מיוחדים, אנחנו מגיעים לבית הקפה של שלווה. בחניון רעייתי ואני מוצאים חנייה בקלות ונכנסים אל עבר הבניין רחב הידיים שהוקם לפני שנים ספורות. הבניין מעוצב בצבעוניות וידידותי לעין. את השירותים ניתן למצוא בקלות והם מרווחים ונקיים. מיותר לציין כי המקום נגיש ולבית הקפה שנמצא בקומה העליונה ניתן לעלות גם במעלית. בכניסה לבית הקפה מופיע קיר השידוכים של עמותת 'שלווה', ובו מופיעים שמות כל הזוגות שהכירו בעמותה. בינות למשפחות, פגישות עבודה ופגישות שידוכים, רעייתי ואני מקבלים שולחן גדול ומתיישבים משני צדדיו.
שחר המארחת ניגשת אלינו לספר לנו בפירוט על מידת השילוב של בעלי הצרכים המיוחדים, ועל תפקידם בתוך המערכת הגדולה. בזווית העין אנחנו רואים את רפי מפנה את הכלים למקומם בעמדת שטיפת הכלים, תוך שהוא מפזר חיוכים לכל עבר. אנו ניגשים לשלב האוכל, המלצרית מציגה לבחירתנו תפריט עשיר ומגוון. את המוטיב החוזר לאורך כל הערב רשמתי לי במילה אחת- מיוחד. החל מהמנות היצירתיות שלא תפגשו במקומות אחרים, דרך השירות הייצוגי במיוחד שקיבלנו, ועד לבעלי הצרכים המיוחדים נותני השירות.
מהראשונות אנחנו מזמינים את הפוקאצ'ה שמגיעה כמו כל המנות – בזריזות וביעילות, ויחד איתה את המנה- 'טאקו כרובית'. הפוקאצ'ה עשויה בצק פריך, תאווה לחיך עבור כל חובב בצקים. ליד הלחם החם שמרוח בשמן זית בעדינות מגיעים גם מטבלים, ובתוכם ממרח יווני עשוי תפו"א ושקדים המכונה 'סקורדליה'. עם הקורא הסליחה, בצער רב הגעתי לסבב הטעימות מצונן עם חוש טעם מעורפל. את הביקורת הכנה מעבירה מי שיודעת תמיד להשלים אותי בעיתות משבר – רעייתי. הכרוביות מצופות בפירורי לחם ומטוגנות בדיוק, מוגשות על גבי טורטייה ומצע עלי חסה, עליהן סלט בתוספת אבודקו, בליווי מטבל 'חלפיניו' עם חריפות מעודנת. ללא ספק – ההמלצה שלנו לערב זה.
בסלטים קיבלנו המלצות נלהבות על סלט שלווה, המורכב מחסה טרייה, משעועית מוקפצת בטוב טעם, מירקות טריים, ועליהם גרידת פרמז'ן משובחת, גבינת עיזים וקשיו. הרוטב המתקתק איחד את כל הסלט הגדול ויצר שילוב נדיר. לא מפתיע אותי שמטבח כזה יצר שילוב נדיר. בסלט 'שושנה' המומלץ גם, קיבלנו פרוסות של חלת בריוש מתוקה עשירה בחמאה ועל גביהן מונחים בעדינות שברים של הגבינה הצרפתית הנודעת – קממבר, וכל אלה קלויים בתנור. בהתאם להמלצות – הסלטים היו טעימים להפליא.
מהמיוחדים אנחנו מקבלים את הספיישל היומי של השף, איתמר איסנוב – טרטר דג ואבוקדו. שילוב יצירתי מאוד ומרענן את הפה.
מהדגים קיבלנו דג טונה קריספי מצופה בטמפורה, מוגש בתוך לחמניית המבורגר עם בצל, חסה, ושוב, רוטב חלפיניו. לא די למנה הזו שהיא מצטלמת יפה, היא טעימה אפילו עוד יותר. הביס המיוחד הזה מביא לטועם חוויה מעוררת חושים, שנעה בין רצון לבלוע את כל הטוב לבין הצורך להמשיך וללעוס אותו עד תום. לדאבוננו, המנה נגמרה מהר מאוד, בעיקר מפאת גודלה.
בקינוחים אני נותר לבד. רעייתי אומרת, ממש כמו בגין "איני יכולה עוד". אני מזמין משקה סחלב חורפי מפנק, עם מרקם מושלם, ביחד עם קרם ברולה-פיסטוק. עוד שילוב מיוחד מבית היוצר של מטבח מיוחד, שעובד בצורה מושלמת בלשון.
לסיכום: לא הערכנו עד כמה איכותי עשוי להיות מקום שמשלב בעלי צרכים מיוחדים. הסלוגן עובד בדיוק – לאכול טוב, לעשות טוב.