הרב אורי בריליאנט | מלמד דף יומי ברשת ומקים אתר "סיני" ללימוד שיעורי גמרא והדף היומי
אמא
דינה בריליאנט ז"ל. נפטרה לפני שש שנים בשיא פריחתה. היתה פצצה של אנרגיה, שמחה וטובת לב. לא יכלה ללכת עשרים מטר ברחוב מבלי להיתקל בחברה. סיפור קצר: אימא לימדה בבית ספר יסודי שיעורי אנגלית שהילדים היו צריכים לשלם עליהם, והיתה ילדה שלא יכלה לשלם. אמא לקחה את התשלום על עצמה, והילדה מעולם לא ידעה שבכלל היו אמורים לשלם.
אבא
אפי בריליאנט יבלט"א, יליד ניו יורק שעזב עם אמא ז"ל את ארה"ב, משפחתו וחבריו מאחור, והלך עם שני קטנטנים אל ארץ לא זרועה (אפילו חיתולים הם הביאו איתם מארה"ב…). מאחל לעצמי להיות אבא כמוהו. מחייך, כן, מפרגן, ועם השכל הכי ישר שיש. ב"ה זכה להתחתן מחדש עם ליז האהובה.
החצי השני
דפנה הי"ו, מטפלת רגשית בחסד באמצעות "דרמה תרפיה", ומנחת תיאטרון פלייבק לקבוצות נשים. אי של יציבות, עין טובה ועצה עמוקה ונכונה. לפעמים הכנת הדף היומי מסתיימת ממש רבע שעה לפני הדלקת נרות ו(בדרך כלל) היא מקבלת את זה בשמחה. שלי שלה לגמרי (וגם שלה שלי, אני מקווה).
ניו יורק
עלינו כשהייתי בן ארבעה חודשים, אז לא זוכר משם הרבה… אבל כן מרגיש שהאמריקאיות היא חלק גדול מהזהות שלי. משתדל לקבל ממנה יכולת יזמית, ראש גדול וקלילות. וכמובן, מאחל לכל הדודים ובני הדודים שעדיין שם שיעלו כבר (Hope you're all reading this).
רעננה
בית. מקום נעים ויפה ומשפחתי ומלא חברי ילדות שהיה כיף לגדול בו. רעננה היא גם השדכנית שלנו, אז כבר מגיע לה שליש.
ישיבת הר עציון
גם בית. הישיבה בפרט, וגוש עציון בכלל. מקום של תורה עמוקה וחכמה, וגם ידידותית ושמחה. אם אני מצליח ללמוד וללמד משהו, זה הרבה מאוד בזכות הישיבה, רבניה, וראשיה – הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל זצ"ל.
בית שמש
אחרי תקופת הישיבה זכינו להקים יחד עם קבוצת חברים את הגרעין התורני בבית שמש. הגרעין פתח בפנינו עולמות של חסד, תורה ושכנות מסוג אחר. ב"ה גרעין בית שמש ממשיך לעשות חיל, אני מקווה שמשהו מזה נשאר גם איתנו.
פרדס חנה
טוב פשוט. שכנות טובה עם מגוון אוכלוסיות שקשה למצוא במקומות אחרים, בתי ספר נהדרים מכל הסוגים, קהילות שמחות ועובדות ה'. יכולתי להמשיך עוד, אבל ממילא אין דירות…
תאונה
לפני כ-15 שנה התנגשתי חזיתית בטנדר. ב"ה לנהג השני לא קרה כלום, וגם אני יצאתי בנס כמעט בלי פגע. הרבה שברים, הרבה איבוד דם, אבל חי ומתפקד. זה ישמע מוזר, אבל תקופת האשפוז והשיקום היתה חוויה מרוממת (אולי זה גם קשור לכל המורפיום…), וגרמה לי לרצות לעשות ולהשפיע כמה שיותר. אתר סיני די קם בזכות זה. סעו בזהירות!
גמרא
סוג של אוויר לנשימה. תחושה של חיבוק לה', לתורה, לעם ישראל. משתדל ללמוד וללמד כמה שיותר, ולנסות להאהיב ולהנגיש אותה לכמה שיותר קהלים.
דף יומי ואתר סיני
המצאת המאה. מאפשר לעשרות אלפי יהודים להיות חלק מתנועה עצומה של לימוד תורה רחב, עמוק, ובעיקר מחייב. אני זוכה לקחת חלק בכך בשיעורים שלנו באתר סיני – עם קהילה של כ20,000 לומדים, כן ירבו.
השיעורים בעזרת ה' משתדלים להיות כמה שיותר ברורים וידידותיים, בעלי מבנה ייחודי שעוזר מאוד להבנה ולזיכרון. מוזמנים לנסות www.sinai.org.il (זה רק כ15 דקות, אין תירוצים!).
השבת אבידה
מצווה שקצת הלכה לאיבוד. אם מצאתי מעיל ילדים זרוק על איזה ספסל בתל אביב – מה הסיכוי שמישהו באמת יראה את הפתק שאתלה שם? לפני כ-13 שנים זכיתי להקים אתר השבת אבידה (www.ebood.co.il), שנועד לפתור את הבעיה. האתר התיישן מאז, עובד בימים אלו על חידושו בעזרת ה'.
"כל התלמוד על רגל אחת"
ספר שזכיתי לכתוב לפני שנתיים, וב"ה נהיה רב מכר בסטימצקי וצומת ספרים. מצד אחד לא נעים לשבח ספר שכתבתי, מצד שני אני חושב שבאמת כדאי שתכירו אותו, לכן פשוט אצטט הודעה שקיבלתי ממש השבוע: "קראתי בשבת את הפרק בספר שלך על מסכת חגיגה ונהניתי כרגיל. אחד המתבגרים 'עשה לי טובה' וקרא פרק על המסכת שהוא לומד, והוא הודיע לי בהתפעלות שזה באמת ספר מעניין שכתוב בשפה ובסגנון המעניינים אותו. אתה לבטח מבין את ההישג. בחור בגיל ההתבגרות שנהנה כל כך מספר על גמרא".
שיר שגרם לך לבכות?
נראה לי שאת מה שאני עושה עכשיו…
נותנים לך כרטיס פתוח לכל העולם לאיזה יעד אתה טס?
אומן. או ניו יורק לבקר משפחה. או פשוט נותן לילדים.
אחרי איזה דף פייסבוק/ אושית רשת אתה עוקב?
יש בפייסבוק אנשים טובים שעושים דברים נפלאים, אבל זה פחות בשבילי.
שאלה טובה. אני מתעסק עם גמרא כל היום ורוב הלילה, אבל דווקא בגלל זה – זה עלול להפוך לסוג של "עבודה". אני לא מספיק קובע עיתים בדברים שלא קשורים להכנת השיעורים. צריך להשתפר בזה.
