מקובל כי חודש ארגון הוא אירוע מיוחד בלוח השנה התנועתי, עדות לכך ניתן למצוא בלוח המבחנים הממוצע של תקופה זו שמתרוקן מדי שנה באורח פלא.
“כשאי אפשר אז לא עושים, לא עושים חצי”, מסביר מזכ”ל התנועה, שאול דה – מלאך. “במועדו המקורי של חודש ארגון לא היה ניתן לקיים פעילות בהתאם להנחיות. אין דרך אחרת לפרש את זה. ההחלטה לדחות הייתה מתוך היכרות בנסיבות ובהנחיות. היה ברור לנו שמדובר בדחייה למועד שמאפשר ולא בביטול.
שאנחנו לא מוכנים לתת לנסיבות להכריע, אבל עלינו כמובן לעשות במקביל את כל המאמצים שהחודש יתקיים בסופו של דבר”.
את תופעות הלוואי של הקורונה, הוא רואה באור שונה: “הקורונה הפכה להזדמנות לחשוב על הדברים באופן חדש, לא להידבק בהכרח למסורת”. ההחלטה, מסבירים בתנועה, התקבלה עוד בחודש חשוון לאחר בחירת הנושא השנתי – ‘לשנות’, כאשר במועד המקורי של חודש ארגון נערכה פעילות חלופית בהתאם להנחיות.
“בתחילת שנה כבר דובר בתנועה שחודש הארגון יידחה, וכנראה יעבור לקיץ”, מספרת טלאור, מרכזת סניף משג”ב: “ישבתי עם המדריכים, סיפרתי להם, בהתחלה כולנו עקמנו קצת את הפרצוף, ובסופו של דבר, הבנו שחודש ארגון תוך כדי סגר ותחלואה גבוהה זה לא משהו שרלוונטי. כולנו פשוט התפללנו שעד הקיץ הכל יהיה טוב יותר”, היא נזכרת. “במהלך השנה כולם תמיד דאגו להזכיר לחניכים מה זה חודש ארגון. מגיעים פתאום חניכים שלא רואים אף פעם, בוגרים מגיעים להרים את האווירה, שפשוף, סיוד וצביעת קירות, הכל פשוט מטורף”.
“חודש ארגון הוא חוויה משמעותית מאוד בעולם התנועתי, קצת כמו מעבדה שבוחנת את ההתנהלות בשגרה. יש בחודש הזה המון הווי ואנרגיות, וגם בלגן”, מחייך דה מלאך ומוסיף: “העניין הוא שהבלגן לא חייב להיות דווקא אלמנט של פריקת עול, אלא דווקא ארגון מחודש של כוחות שבאים לידי ביטוי. הבלגן שהמדריכים שלנו מובילים בקבוצות הוא כזה שנותן לכל אחד לקחת חלק, הבנה משותפת איך בונים את הקבוצה, איך מוציאים לפועל כוחות שעלולים להתפספס. בחודש ארגון יש יצירה, עשייה, מעט שעות שינה, והרבה מאוד הווי סניפי ותנועתי”.
משנה מקום
“עוד בשלב כתיבת חומרי ההדרכה היה ברור לנו שהשנה יהיה פה משהו לא רגיל, שאנחנו צריכים לחשוב בצורה אחרת לגמרי”, מסבירים במחלקת הדרכה של התנועה. “הצלחנו לגוון בכל מה שקשור לעולם התוכן בצורה שתתאים לכל תרחיש. כל פרט קטן השנה מושקע בכמה רמות של חשיבה ומשרת מספר מטרות. אפשר להסתכל אפילו על הלוגו של החודש ולקרוא אותו בשתי צורות: לשנות במובן שינוי, חידוש, או לשנות במובן שינון, חזרה, המשך של מסורת. התוכן של החודש רץ בשני המישורים האלה, מפתח מרחב וציר מחשבה ביניהם. בחרנו טיפים ונקודות שמבטאות אותם, והתחלנו ליצור סביבם משהו חדש”.
יעל, מרכזת סניף בני ברק, משתפת בקולות שעלו מן השטח: “החניכים חיכו כבר לרגע שיצבעו את הקיר, ולזמן שיתאמנו לריקוד לקראת ההופעות חודש ארגון, וגם לארוחה הסניפית בלילה לבן. בכלל לא היה פשוט לקבל את זה. למרות זה, ההבנה בסוף שמדובר בפתרון משמעותי, בחודש ארגון שיהיה בקיץ בכיף ובלי חשש, הציפייה נבנתה לאורך השנה וכשהגיע הרגע הדברים פשוט קרו”.
מאילוץ לשינוי
ספר ההדרכה הקלאסי הוחלף בספר טיפים. “לא רק העטיפה שונה”, מסבירים בתנועה, “גם המבנה של התוכן חדש לגמרי: אפשר ליצור אינסוף פעילויות, מטיפ אחד לוקחים איור, מאחד אחר סרטון. הבנו שהשנה החודש לא מדבר רק בשפה קלאסית של סניף וקבוצה, אלא גם של פרט בתוך תנועה ושל משפחה”.
“התכנים אמנם מתאימים גם לאילוצי קורונה אבל ממש לא רק. כחלק מתודעת השינוי רצינו לגרום לכל מי שמעוניין להיות חלק להיות שותף פעיל. הספר הגיע לכל משפחות התנועה עד פתח הבית, אצלנו בתנועה מקפידים המון על ‘לחוות את’ ולא רק ‘לדבר על’. התוכן מגיע גם ארוז כערכה כיפית של משחקי חשיבה ואתגרים, הנעות לפעולה שגורמות לחניכים לצאת ולעשות שינוי אקטיבי בעצמם ובסביבה”.
רואי ניר, מדריך עיינות בסניף נווה גן, מספר על האתגרים השונים שהיו בשנה הזו: “נאלצנו לעשות את כל הגיוסים לחניכים החדשים בסרטונים והודעות דרך ההורים. אמנם את הפעולה הראשונה הספקנו לעשות באופן פרונטאלי אך את החצי שנה שאחרי עשינו בזום. כשההנחיות אפשרו כמובן שעברנו לפעילות פנים אל פנים, בשטח פתוח וגם עם מסכות”.
בקיץ שעבר הובילה תנועת הנוער עזרא את מחאת תנועות הנוער, במטרה להמשיך ולקיים פעילויות גם תחת השפעת המגפה, במסגרת בטוחה ותוך הקפדה על ההנחיות. רואי מקשר בין הדברים למתרחש כעת-
“בתור אחד שעמד במחאה אני יודע שגם שהעולם נמצא תחת מגפה עולמית ואנחנו נעשה את המיטב כדי להמשיך את הפעילות ולא ניתן לחניכים להרגיש שוני כלשהו. התנועה מקפידה מאוד להפעיל ולעשות. הכל תוך כדי שמירה והקפדה על הנהלים. זה הוכיח את עצמו: אפשר לראות לדוגמא שלא היו השנה חולי קורונה מאומתים בכלל במחנות, למרות שיצאו אלפי חניכים”.
גם בשינוי והדחייה לקיץ יש צדדים טובים, מבחין רואי: “זה הזמן של החניכים. הקיץ נותן יותר אופציות לעשייה ותוכן. כל שנה בחורף – תמיד יש גשם ומזג אוויר לא הכי נעים להיות בחוץ וזה מונע הרבה, ודווקא עכשיו אפשר לעשות המון. אני חושב שהשינוי המרכזי הוא שהתנועה לא הפסיקה לפעול ודווקא בקורונה החלה יותר להתבלט”.
משנה תורה
סניפים רבים בתנועה לקחו את נושא השינוי לכיוונים נוספים. “הסניף שלנו בחר להתעסק בשינוי במהלך כל השנה. מהרגע שהודיעו שחודש ארגון הופך לחודש שינוי, כולנו לקחנו את זה צעד קדימה”, משתפת טלאור. “הרמה התורנית עלתה, כמות החניכים גדלה, ורואים שהסניף במקום טוב יותר”.
“אחרי חצי שנה שלא היו שבתות בסניף, ידענו שמחכה לנו המון עבודה. לאט לאט חזרנו לשגרה, התחלנו לעשות שבתות בסניף, והבנו שיש דברים שחייבים לשים עליהם דגש”, היא מרחיבה על שינוי תוך כדי תנועה, ומציינת: “לא כל החניכים באים מרקע דתי, אבל אנחנו סניף דתי, ולכן המדריכים דואגים להסביר לחניכים שתפילה בשבת היא חובה, חצאית וכיפה גם חובה, ובגדול, האווירה בסניף צריכה להיות תורנית.
לא כל החניכים קיבלו את זה בהתחלה, והיום, הסניף נמצא במקום טוב יותר, רואים כמה הוא היה חסר לחניכים. וברוך השם שזכינו לפעול, לעשות, ולחנך אנשים”. כך יצא חודש ארגון המסורתי מגבולות הסניפים והפך למשהו שמאחד את התנועה כולה:
אליה שלם, שמשמשת כמדריכה במועדונית ‘מעפילים’ במסגרת התנועה, משתפת: “בגלל שאנחנו מועדונית, יצא לנו יותר להיפגש עם החניכים מאשר בסניפים אחרים. למרות זאת, החלטנו לקחת את הנושא גם לפעילויות שלנו. חודש ארגון גורם לחיבור טוב שיישאר בעז”ה גם להמשך”. כשביקשנו ממנה להצביע על שינוי משמעותי שעברה התנועה, היא מציינת: “ניסו תמיד למצוא דרכים יצירתיות בקורונה. אבל עם אחריות בשביל חלילה שלא יהיו הדבקות”.
דברים ברוח דומה אומר גם דה מלאך: “התנועה ניצבה מול מראה שגרמה לה להסתכל מה קורה כשאין תנועה ואפשר גם בלעדיה, השינוי קרה במקביל אל מול גופים ומוסדות חינוך ולא חינוך אחרים, זה הוביל לשינוי המעגלים של התנועה”. על שינויים עתידיים, הוא רומז בדבריו: “המרחב של תנועת נוער חשוב להתפתחות. הכלים החינוכיים שלנו הושפעו ויושפעו מתוך שינויים. אנחנו יוצאים עם מבט חדש על מה תפקידה של תנועת נוער בכלל ומה של תנועת הנוער שלנו בפרט״.
