תשובה:
שלום וברכה לשואל היקר, השאלה שלך מצוינת. השאלה הזו העסיקה דורות רבים עוד מתקופת התנאים ועד ימינו. הדיון בשאלה הזו מרתק, רלוונטי, מלמד ודרכו אפשר לראות את סדרי העדיפות של גדולי הדורות.
בדיון בנושא נוכל למצוא שתי צורות הסתכלות על לימוד התורה: כלי ומטרה. לכל גישה השלכות אחרות וגם פרשנות שונה למקורות.
תלמוד תורה ככלי
לימוד תורה הוא הדרך לדעת מהו רצון ה' ואיך מבצעים אותו והמטרה היא "העלאת החומר", הענקת משמעות נצחית אפילו לדברים הגשמיים ביותר והפיכתם לנחשבים בעיני הקב"ה על ידי קיום המצוות המעשיות. הרמב"ם פירש את המשנה "תלמוד תורה כנגד כולם" בכך שבלי תלמוד תורה לא נדע מה לעשות ולכן הוא מתעלה על המעשה. פירוש נוסף הוא שתלמוד תורה כנגד כולם זה כשיש מישהו אחר שיעשה את המעשה, על האדם ללמוד תורה, אך כשאין מישהו אחר שיקיים את המעשה – מעשה גדול ועדיף מהלימוד.
תלמוד תורה כמטרה
צריך לזכור שתלמוד התורה עצמו הוא מצווה, כך שאדם שלומד יש בידו גם תלמוד וגם מעשה (כך מפרשים רש"י והריטב"א בקידושין). מעבר לזה, התלמוד לא רק מלמד את האדם איך להיות טוב יותר אלא ממש הופך אותו לכזה. הדבר נכון גם אם לא מרגישים זאת מיד, וזה מה שמיוחד בתלמוד התורה. אז אתה גם לומד איך להיות טוב וקדוש יותר וגם הופך לכזה בו זמנית. זו הגדולה של תלמוד התורה.
מקווה שהתשובה מניחה את הדעת והלב!

ברכה והצלחה, אריאל