יאללה חתונה

01
שבת אלולית בכותל היא חוויה מרגשת. רבים מבקשים להתרפק על מקום המקדש בחודש הרחמים והסליחות. כולם יודעים ששערי שמיים פתוחים בשעות אלו לקבל את השבים והשבות, ואין ספק שהכותל ניצב סמוך ממש לשער השמיים.
מי שמתמיד להתפלל בכותל במשך כל השנה חש שהבקשות והסליחות העולות מכאן מגיעות באופן ישיר לשוכן במרומים, ללא מתווכים וללא שיהוי. מה שמכונה בפי כול – ׳קשר ישיר׳. גם ההיענות לתפילות כאן מהירה, ישירה ויעילה.
ליד הכותל נפתחים הלבבות. ההתרגשות והרצינות המתגלים בסמוך לקודש הקודשים, מוסיפים ערך ותוקף אישי לתפילות ומעניקים ׳בונוס מיוחד׳, מתנה אלוקית, של קרבה הדדית אל יוצר האדם, כמובטח לנו – ״שובו אלי ואשובה אליכם״.
02
השבוע זכינו, ב״ה, לחגוג את אירוסי הזוג המתוק – בתנו, שירה רחל, עם משה צבי ברטפלד, תלמיד ישיבת ׳מעלה אליהו׳. משפחת ברטפלד היקרה גרה ביישוב האהוב עלינו במיוחד – עלי.
שתי המשפחות לדורותיהן נפגשו באולם ׳שירת ירושלים החדש׳, באווירה חמה ולבבית. נוצרה מייד הרמוניה טבעית, כאילו כולנו עמדנו יחד בהר סיני… והשמחה הרקיעה שחקים.
את טבילת האש החשובה זכה החתן לעשות בצעידה לכותל עם החותן שלו לעתיד…
לאחר התפילה המרגשת והעלייה לתורה, עשינו יחד סיור מהיר במנהרות הכותל. נכנסנו לבית הכנסת ׳שערי תשובה׳ (תוך קבלת ברכה מיוחדת מהגבאי המסור, נחום רוזנברגר, ומבעל התפילה, חה״כ יצחק פינדרוס). ביקרנו גם בבית כנסת המקובלים שייסד הרב גץ זצ״ל, השוכן בתוך שער ׳וורן׳ בכותל המערבי, מול קודש הקודשים.
תפילת המקובלים בשבת בבוקר עורכת כחמש שעות, לכן בסיום התפילה שלנו עוד הספקנו לחוות את האווירה המרוממת במקום המיוחד הזה. מראה הרבנים השרים ומתפללים בטליתות ובמחלצות צחורות, נתן לנו תחושה כאילו אנו עומדים בעיצומו של סדר העבודה בבית המקדש.
משה הסכים איתי שהתפילה בכותל והסיור בבתי הכנסת במנהרות היא חוויה מדהימה שאסור לוותר עליה, אפילו אם זה מחייב ׳להיות צמוד׳ לחותן במשך כמה שעות (: .
03
בדרכנו חזרה מהכותל פגשנו את הרב יעקב פילבר שליט״א, מתלמידיו הקרובים והאהובים של הרב צבי יהודה. הרב פילבר הוא ממייסדי שבט ׳איתנים׳ בבני עקיבא וגרעין ׳גחלת׳ המפורסם, שהיה הזרז למהפכה הדתית לאומית, ממייסדי ישיבת ׳כרם ביבנה׳, מנהל ומייסד בית הספר התורני ׳נעם׳, ממייסדי ׳מכון מאיר׳ בראשות הרב דוב ביגון שליט״א, ממייסדי ׳ישיבת ירושלים לצעירים׳ שליד ׳מרכז הרב׳, רב קיבוץ ׳חפץ חיים׳ ועוד.
לאחרונה יצאתי במבצע הצלה חיוני, לתעד בראיונות וידאו את תורתו של הרב צבי יהודה זצ״ל מפי תלמידיו הי״ו. התלמידים הוותיקים, שבע״ה יכולים עדיין לספר את הסיפור המופלא של פריחת התורה בציונות הדתית, יגיעו בקרוב לגיל 90.
בעזרת צוות אולפני ׳אתרוג׳ בהובלת האלוף אמציה האיתן, הספקנו כבר לראיין כמה מהתלמידים הוותיקים ואנו פועלים במרץ ובכל העוצמה להשלים במהרה עוד עשרות ראיונות מרתקים, המקיפים עולם מופלא של תורת חיים, השופכים אור על חייו ועל פועלו של הרב צבי יהודה, המנהיג הגדול והמנחיל האותנטי של ׳תורת הרב קוק׳ בדורנו.
04
הזיכרונות שמעלים התלמידים האהובים, מציפים בי געגועים עזים לאותה תקופה מופלאה שבה זכיתי לשמש ולגור בביתו של הרב צבי יהודה ולקיים מעט, בכוחי הדל – ״גדול שימושה מלימודה…״.
מי שזכה להיכרות עמוקה עם הרב צבי יהודה והקשיב לשיעוריו ולתיאוריו, קיבל הזדמנות אחת ויחידה להיחשף לעומקו של אור גדול שהשתקף באופן בלעדי מחלון פתוח, שדרכו ניתן ללמוד על הנהגותיו, ועל דרך חייו ותורתו של המאור הגדול – הראי״ה.
הדרך היחידה להבנת גדלות המידות של הראי״ה זצ״ל ושל גדולי הדור בתקופתו, ואפילו להבין מעט את גדלותם של המאורות הגדולים במהלך הדורות כולם, הייתה להקשיב לשיחותיו של הרב צבי יהודה ולהתרשם מדרך חייו, ממידותיו, מענוותנותו, מהערצתו לאביו ומהעמקתו בתורתם של גדולי הדורות – הגר״א, המהר״ל, הנצי״ב, ה׳חפץ חיים׳, השל״ה הקדוש ועוד.
הרב צבי יהודה, למרות שהצטנע מאוד והקפיד להסתיר את בקיאותו בתורת הנסתר, היה ידוע, גם על ידי תלמידי החכמים החרדיים, כ׳גדול המקובלים האשכנזים בדור׳, וד״ל.
וכך, בעיניים בורקות, מספר עליו הרב פילבר: ״הרצי״ה היה אישיות זקופה, מחבקת ומקרבת, שתמיד בת שחוק על פניה. כשראה אחד מתלמידיו מתהלך עם פנים עגומות היה מתעניין בו ובמצוקותיו ומזכיר לו – ׳בסבר פנים יפות׳…
והמשיך ״כשאמרתי לרב צבי יהודה ביקורת על דברים שחסרים בישיבת מרכז הרב, הרב אמר לי – ׳אני קצת מבוגר ממך… אציע לך כלל שאני נוקט בו – לעולם אל תסתפק בקיים ולעולם אל תזלזל בקיים׳..״.
כמה זה אקטואלי היום, ותמיד.
05
בעוד מספר חודשים נציין 100 שנה לייסוד ׳האוניברסיטה העברית׳ בירושלים.
נתקלתי לאחרונה, שוב, בסרטון נדיר שמתעד את נאומו של הרב קוק בטקס הייסוד של האוניברסיטה (במלעיל), בהר הצופים.
להבדיל מראשי האקדמיה בארץ, שלפחות חלקם מגלים בורות מוחלטת במסורת ישראל, ואילו כל דבר שקשור ברבנים או בלימוד תורה ומצוות מקומם אותם, הרב קוק פרגן להם ותמך בכל מאודו בהקמת אוניברסיטת עברית בירושלים.
נזכיר כאן לכל הפרופסורים היקרים, המלומדים והמכובדים, כיצד גילה הרב קוק גדלות מחשבה והנהגה מתוך ראייה מופלאה, בהבנת הצורך החשוב והחיוני של עם ישראל באוניברסיטה עברית, ללימודי המדעים. זאת כדי לפתח את היישוב היהודי בארץ ישראל וכדי להביא להכרה עולמית בהתיישבות היהודית ובגאונות הישראלית.
הרב קוק תיאר את המעמד המשמח ו׳מלא הנהרה׳ כדבריו, כהתגשמות חזון הנביאים… לא פחות.
״…עין בעין אנו רואים מפלאות תמים דעים, גואל ישראל… אשר עשה עמנו את כל הגדולה הזאת. להרים קרן עמו בין כל עמי הארץ… לכונן את חיי עמנו כימי עולם על אדמת הקודש״.
שבת שלום של אחדות ישראל, של אהבת ישראל. של אקדמיה עברית, אוהדת, יהודית, שורשית ומאחדת. של חיזוק ההתיישבות, של מיגור הטרור, של ניצחון על כל אויבינו מבית ומחוץ, מתוך אהבת תורה ואהבת ארץ ישראל. ■