משה רבנו, בניסיונו לשכנע את יתרו חמיו להישאר עם עם ישראל במדבר, הוא אומר לו: "וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר פרק י׳ פס׳ ל״א).
ונשאלת השאלה: מה כוונת משה רבנו באומרו "אתה ידעת חנותינו במדבר והיית לנו לעיניים"? מה ידע יתרו שמשה ואחרים לא ידעו?
שמעתי פעם פירוש מופלא: מדרש תנחומא על פרשת בשלח ג׳ אומר על הפסוק "וה׳ הולך לפניהם יומם, את מוצא שבעה ענני כבוד היו, ארבע מארבע רוחות ואחד מלמטה, ואחד מלמעלה, ואחד מהלך לפניהם. כל הנמוך מגביהו, וכל הגבוה מנמיכו, ושורף נחשים ועקרבים, מכבד ומרבץ". כלומר שענני הכבוד ש׳כיסו׳ את עם ישראל מששת צדדיו וליוו את עם ישראל בהליכתם במדבר, היו מיישרים את הגבעות ואת העמקים, מסלקים מזיקים ומסדרים את משטח ההליכה והחנייה בשביל נוחות עם ישראל.
עם ישראל עצמו שהלך בתוך ענני הכבוד לא ראה את המדבר ה׳מקורי׳ ולא ידע על הניסים הללו של הכנת המדבר להליכתם ולחנייתם על ידי ענני הכבוד, וממילא גם לא הודה לקב"ה על כך. לעומתם, יתרו איש המדבר, שהלך ברגליו ממדיין כדי לפגוש את עם ישראל באמצע המדבר, מכיר את נוראות המדבר: קור, חום, שרפים, נחשים, עמקים, הרים, חוסר מים, חוסר צל ועוד, ולכן דווקא ליתרו אומר משה רבינו: "על כן ידעת חנתינו במדבר" – אתה יתרו שיודע ומכיר את המדבר הנורא, יכול להעיר את עיניי ואת עיני עם שראל ולהסביר לנו את הניסים הגדולים שהקב"ה עושה לנו בהליכתנו במדבר ובמציאת החניות המתאימות והנוחות. "והיית לנו לעיניים" אתה שרואה ומכיר הכול, תעיר אותנו ותעורר בנו את הברק בעיניים ואת האמונה בניסי הקב"ה.
"אין בעל הנס מכיר בניסו" ולכן עם ישראל צריך מישהו חיצוני כדי לעורר אותו.
גם בזוגיות לעיתים בני הזוג שוקעים במציאות של חוסר חשק ("מי ייתן מותינו במדבר…", מציאות של ביקורתיות ותלונות ("ויהי העם כמתאוננים…"), מציאות של הווה מבאס והתרפקות על העבר ("זכרנו את השומים…"). החוכמה כיצד לצאת מזה היא לעיתים להכיר בניסים של המציאות הזוגית שלהם.
לא תמיד האדם מכיר בניסו, והוא לעיתים לא יודע כלל על טובתו האישית של "ידעת חנותינו במדבר", הוא לא מצליח להתרומם ולהסתכל במבט על ולראות כמה טוב יש לו…
ולכן במציאות כזו יש לפעמים צורך במישהו אחר – חיצוני, שיהיה לבני הזוג לעיניים – יסביר להם כמה טוב להם, ישיב להם את הברק, את האהבה, את ההסתכלות הנכונה והבריאה על המציאות הזוגית שלהם ביחד.
האדם החיצוני הנ"ל יכול להיות אבא/ אימא, אח/אחות, חבר קרוב או איש מקצוע אשר יתווך להם נכוחה את המציאות העומדת לנגד עיניהם, אך רק בשל קשיי ההווה הם לא מצליחים לראות את הטוב.
בקשת עזרה ממישהו קרוב היא הזדמנות להטבת ההסתכלות על החיים הזוגיים. נצלו זאת.