יום ירושלים של רַבֵּנו

ימים נוראים. צמד המילים הללו מעלה אצל כולנו את המנגינות ואת הרגשות המיוחדים לימי הדין והסליחות. ואכן, גם בישיבתנו הימים הנוראים היו חוויה מרוממת שאין שני לה.
ואולם, כל מי שלמד אי פעם בישיבה, יודע שישנם ימים נוראים של ימי תשרי, אך לא פחות מכך, יש את הימים הנוראים של חודש אייר. כל מי שלא ראה את ההתרגשות שאחזה ברבנו בימים אלו, החל מיום העצמאות ועד יום ירושלים, לא ראה שמחה ממלכתית מימיו. במשך כל השנה, שיחות רבנו היו ספוגות באהבת העם והארץ. אך ימים אלו היו תמצית כוחה של התורה הגואלת.
בליל התקדש חגה של ירושלים לבשה הישיבה כולה חג. מאות מתלמידי הישיבה ובוגריה לבשו בגדי חג, והתכנסו לתפילה חגיגית מלאה במזמורי הודיה, כשבמרכזה שיחתו של רבנו, שבה הדגיש את חשיבות ירושלים כלב הפועם של כלל ישראל.
חשיבות מיוחדת במינה ראה רבנו בהשתתפות הישיבה הגבוהה בריקודגלים. כדי להבין ענין זה, נחזור לסיפור שהיה מספר רבנו פעמים רבות: בלילי יום העצמאות, הייתה יוצאת ישיבת מרכז הרב, לרקוד ברחובות ירושלים, יחד עם הרצי״ה קוק זצ״ל. במהלך הצעידה היו מצטרפים יהודים מסוגים ומגוונים שונים לריקוד. רבנו היה תמיד מספר בהתרגשות, שהרב צבי יהודה היה תמיד אומר בשעה זו: ״כשאני רואה את היהודים הללו רוקדים, אני רואה את ריבונו של עולם רוקד איתם״. והיה מוסיף רבנו ״אני לא יכול לשכוח זאת״. וקולו נשבר…
רבנו ראה ערך עליון להפיץ את בשורת הגאולה לכלל ישראל. דווקא ביום ירושלים, שעדיין לא קיבל את מקומו הראוי בציבוריות הישראלית, הוא ראה ערך גדול שהישיבה הגבוהה תהיה שם.
ואכן במשך עשרות שנים לא ויתר רבנו על ההשתתפות בצעדה זו עם כלל ישראל. מאות היו מלווים את רבנו בשירי גאולה. והוא מצידו היה מעודד את הציבור הגדול להמשיך ולהגביר את האהבה לעיר קודשנו ולבית תפארתנו. מי לא יזכור את ״ובא לציון גואל״ או ״ולירושלים עירך ברחמים תשוב״ ועוד ועוד…
בשנים הראשונות צעד את כל המסלול ברגל, ואולם גם כשנחלש לא ויתר על הצעדה, ונסע בכיסא גלגלים, מוקף באהבה של אלפי אנשים. בשנה האחרונה לחייו, יום ירושלים תשפ״ב, היה רבנו חלש מאוד. ואולם, אפילו בשנה זו התעקש רבנו להגיע לצעדה בתוך מכוניתו, כשאלפי בני נוער ומבוגרים סובבים את רכבו ושרים לאורך כל המסלול שירי גאולה ותקומה.
גם אנחנו, שליווינו את רבנו בצעדה זו במשך עשרות שנים, וראינו את אלפי היהודים שמצטרפים לישיבה ורוקדים עם רבנו, יכולים להגיד ש״ראינו את ריבונו של עולם רוקד איתנו״. ■