כיצד בוחרים ישיבה?

כהורים לבנים בכיתה ח׳ חלה עלינו אחריות שהופכת למשימה משפחתית בתקופה הקרובה. ההחלטה לאיזה מוסד חינוכי על יסודי ימשיך הבן היא משמעותית ובעלת השלכות מגוונות לא רק לארבע השנים הקרובות אלא גם להמשך חייו בשנים שלאחר מכן. השפעת המוסד הלימודי היא בפן הרוחני דתי הן בבניית האישיות האמונית והן בקיום המצוות ביום יום, נוסף על כך המוסד מקנה ברוב המקרים את הכלים המקצועיים, מקצועות החול במגמות השונות ורכישת ידע וכלים בעולם המעשה. כמובן שלא ניתן להתעלם מהצדדים החברתיים שממלאים את רוב עולמו של הנער המתבגר בשלב זה בחייו.
לאור כל זאת מובן כי החלטה זו מלווה בחששות והתלבטויות והן חלק מובנה ואף הכרחי לאורך תהליך הבחירה. ישנם כמה אתגרים שיש לקחת בחשבון בנושא זה. לדוגמה, סימפטום עודף הבחירה: מרחב האפשרויות הגדול של הבחירה יכול ליצור קושי בקבלת ההחלטה, עודף בחירה מתאפיין בשיתוק רגשי מלבחור באופציה אחת בלבד מתוך רוב היצע. נוסף על כך גיל הבן בתחילת כיתה ח׳ לעיתים מתאפיין בחוסר בשלות אישית להכריע בכלל, ובפרט בדבר משמעותי הנוגע בו באופן אישי. מניעות פנימיות וחששות אמיתיים, מה יהיה? כיצד אסתדר? מי יהיו החברים שלי? ועוד קולות פנימיים מעין אלו מגבירים את החשש ויכולים ליצור חסימה לקבלת החלטה.
מה לעשות?
אנו כהורים נשדר רוגע ונורמליזציה לאורך התהליך, ניתן תוקף לחששות, נסביר את הרציונל של השיקולים השונים, נשדר לבן כי אנו לצידו לכל אורך הדרך גם לאחר קבלת ההחלטה. ניסוך בבן ביטחון שלנו בבחירותיו וביכולתו לעמוד באתגרים. ניתן את מרחב הזמן לעיבוד ועיכול המשמעויות. אין טעם ללחוץ על הבן להכריע, נציין בפניו את לוחות הזמנים ונוודא כי הוא מודע לכל החלטה בכל שלב. כמו כן, בכל החלטה יש לאסוף את מירב הנתונים הרלבנטיים ולקבל החלטה מושכלת. מיפוי ומיון עודף האינפורמציה קריטי כשלב ראשון בקבלת החלטות, לאחר מכן ננתח ונדרג את האפשרויות לפי פרמטרים שקבענו מראש ונפרט על כך בהמשך. שיח פתוח וסיעור מוחות הוא מפרה ומעשיר את הדיונים המקדימים. בכל שלב נזכיר לעצמנו ולבן היקר לנו כי הוא יכול ורוצה, ואנו מאמינים בו שהוא מסוגל, לקחת אחריות ולהצליח לבחור נכון.
כל זאת מתוך בהירות שאנו רק בני אדם ולא נביאים, ולכן גם טעות בשיקול הדעת היא הגיונית ונורמלית, וגם איתה נדע להתנהל ולתקן. אם לאחר כל זאת עדיין ישנו היסוס וחששות ניתן לעצור ולברר האם יש עוד נתונים או גורמים שיכולים לעזור לנו בקבלת ההחלטה. ובסוף, לא פחות חשוב, הוא גם להתפלל על עצה טובה ונכונה לנו.
ניתן לסכם את תהליך קבלת ההחלטה בשישה שלבים.
א. מהן העובדות והנתונים שאנו צריכים לדעת כדי לקבל החלטה נבונה? איזה מידע יש בידנו ואיזה עדיין דרוש לנו ?ואיך משיגים מידע זה?
ב. נשאל את הבן מהן התחושות והאינטואיציה לבחור בשלוש אופציות אלו דווקא, מהן תחושות הבטן שלך? מה אתה מרגיש? והיכן בגוף? נחוש ונהיה קשובים לרגשות והחששות שעולים ממנו.
ג. בשלב זה ניתן מקום גם לחשיבה ביקורתית, נשאל שאלות ״אפיקורסיות ״בכוונה. האם זה מתאים בכלל? מה הסכנות והקשיים הקיימים בכל אופציה? נציב את מירב הסכנות והחששות שנצליח לדלות ממעמקי הבטן.
ד. וכדי לתת מענה לעיל ניתן מקום גם לחשיבה ההפוכה החיובית והאופטימית. נשאל מה היתרונות בכל אפשרות, מה התועלת שתצמח מכך? מדוע אנו חושבים שזה כן יצליח, אילו הזדמנויות טמונות לנו כאן?
ה. כעת ניתן לתת מקום לחשיבה מחוץ לקופסה ולשאול אילו חלופות נוספות קיימות ולא חשבנו עליהן עד כה, האם ישנם כיווני חשיבה נוספים? האם ישנם עוד רעיונות יצירתיים מעבר לפינה?
ו. זהו, כעת צריך להחליט. נסכם מה היה עד כה, לאן הגענו, מה צריך כעת, מהו דירוג האופציות בין אחת לשלוש, נתבונן על כל התהליך שעברנו, נביט בתוצר שעלה מכך ונשמח בו. לאחר קבלת ההחלטה הסופית נאמין שבחרנו נכון, וכל עוד לא התבררו פרטים ועובדות חדשות שלא היינו מודעים להם קודם לכן אז זו כנראה ההחלטה הנכונה ביותר עבורנו.
לסיכום מספר טיפים למיקסום התהליך:
תיאום ציפיות. ציפיות ריאליות של כל אחד מהמרכיבים הוא קריטי. תיאום ציפיות בינו לבין עצמו: מה מתאים לי? מהן יכולותיי הלימודיות? מה האופי והתכונות שלי? כמו כן תיאום ציפיות בין הבן להורים – האם אנו רואים את הדברים עין בעין? ובסוף תיאום ציפיות שקוף בינינו לבין הישיבה הפוטנציאלית – מה חשוב לישיבה ומה הם הקווים האדומים שלה?
עיקר ותפל. יש לדייק מה חשוב וקריטי עבור הבן ומה כתוספת ותועלת בלבד. כגון, כמה חשוב לנו לימודי חול בישיבה, האווירה עם הצוות ובין התלמידים, האם המסגרת נוקשה או מאפשרת, פנימייה כן או לא, מיקום גיאוגרפי, מוסד גדול או מוסד קטן ועוד ועוד.
ותשועה ברוב יועץ. מומלץ מאוד לבחון עם המחנך של הבן מה לדעתו נכון ומתאים לו. לעתים המחנך מכיר צדדים שאנו כהורים פחות מודעים להם. הצוות החינוכי מכירים את הישיבות השונות מעודכנים יותר מאיתנו מה מאפיין כל מוסד לימודי.
טעם העץ כטעם הפרי? אלמנט נוסף לבחינת התאמה הוא להיכן פונים בוגרי הישיבה בסוף השמינית. יש להתייחס לרוב הממוצע בשנים האחרונות ופחות לשים דגש לבודדים בקצוות של כל מחזור בוגרים.
מי בוחר? חשוב מאוד שמי שיבחר ויאמר את המילה האחרונה יהיה הבן עצמו. אנו כהורים נמליץ, נסייע, נאסוף נתונים וכדומה אך את ההחלטה ניתן לבן להחליט, כדי שיוכל לעמוד בהמשך באתגרים השונים מתוך ידיעה שהוא זה שבחר ולכן הוא זה שגם יכול לתת את הפתרונות בכל קושי שיצוץ בעתיד.
בנחת. לבחור בלא לחץ ומסיחי דעת כמו חברים מהכיתה או אנו כהורים אולי משדרים לחץ מסוים, וייתכן שהמוסדות עצמם גם כן בלי שהתכוונו מלחיצים את הבן לבחור ולא מאפשרים הזדהות וקבלה בלב של ההחלטה.
קח מקל קח תרמיל. במקום לנסוע אל הגליל סע עם הבן לביקור בשלוש הישיבות הפוטנציאליות. לשם כך יש לפנות זמן ופניות נפשית, לנצל זאת לזמן איכות עם הבן. בדרך הלוך וחזור לדון בדברים שעתידים לראות, למה לשים לב מה חשוב לראות ולשאול, בתלמידים ,במקום, בצוות החינוכי והלימודי, דמות ראש הישיבה ועוד. ובדרך חזור לשקף ולהדהד מול הבן את הרשמים לקראת ההחלטה הסופית בהמשך.
תשובה שלילית = תמרור הכוונה. כיצד נגיב לתשובה שלילית מאחת או מכמה ישיבות ולעיתים אף מכולן? ראשית צריך לזכור כי כמות הנרשמים והנבחנים גדולה ברוב המקרים ממספר המקומות הפנויים, כך שהרבה מן התשובות השליליות נובעות מחוסר מקום לקבל את כל הנרשמים לאותה ישיבה, וראוי להזכיר זאת גם לפני המבחנים. נוסף על כך, תשובה שלילית אינה ציון של מי שאתה! זה סך הכל מדיד לא מייצג של פן מאוד מסוים של חלק מידיעותיך. נזכור כי אתה אלוף בזכות עצמך בלא קשר לתוצאות ותשובה שלילית היא בסוף תמרור הכוונה למקום שיותר מתאים עבורך, הן מצד המקום והן מצד המקום ברוך הוא.
לסיכום. בהצלחה לכולם, לכם כהורים המלווים את הבנים בתהליך לא קל עבורם, לכם הבנים במעבר מילדים לנערים, ולכם מוסדות החינוך השונים שתזכו לקבל את התלמידים המדויקים לכם, המאפשרים להוציא מהם את המירב בעזרתכם, שתזכו להיות שליחים נאמנים להורים לתלמידים ולקדוש ברוך הוא. 
הרב שלומי פולמן הוא מאמן אישי ומשפחתי, לפרטים וסדנאות – 0527906712.