חומר למחשבה בחודש אלול
הפרשה עוסקת במלחמת היצר, באדם היוצא למלחמה ומתנהג על פי הוראת יצרו. התורה נותנת לנו כללי התנהגות כדי שלא ייפגעו האנושיות והרגישות שלנו.
לעיתים נדמה כי כל נסיעה ברכב היא יציאה לקרב. אנחנו יוצאים לקרב כדי לנצח את ה'אויב' (השכנים שלנו, האופנוען, נהג הג'יפ, המונית, המשאית או האוטובוס), ובקרב כל האמצעים כשרים: נוסעים במהירות מופרזת, עוקפים ללא בדיקה וללא איתות, לא מתחשבים בנהגים האחרים (אויבים!), והאדיבות נעלמת.
אנחנו מסיימים את הנסיעה וחוזרים הביתה אחרי יום מתיש בהרגשה מצוינת או גרועה, בהתאם לתוצאות הקרב.
אם זכינו לניצחון בקרב, היצר מסמן פלוס גדול ליד השם שלנו. ואולי בכלל יש לסמן מינוס גדול ליד שמנו, ומאוד לא להיות מרוצים מנהיגתנו והתנהגותנו באותו יום? מה דעתכם?!
תגובות אפשר לשלוח למייל: kanta123@neto.net.il
