שבת אביבית קידמה את פני הבאים לשמוע קריאת עשרת הדיברות בכותל. והמה לא מעטים. שמחתי לפגוש את הרב יגאל קמינצקי, רב גוש קטיף ורעייתו. הרב יגאל משמש כיום כראש ישיבה וכראש ‘מרכז תורה ומדינה’ בישוב ניצן, שם הוא גר עם משפחתו לאחר טלטלות ונדודים ארוכים שהיו מנת חלקם של כל מפוני גוש קטיף היקרים.
היחס המזלזל והמשפיל של רשויות המדינה לעקורי גוש קטיף מזכיר לי את היחס של נבחרי ציבור לחבלי ארץ ישראל ואפילו לירושלים ולקודשי ישראל.
במשך שנים רבות הוו’אקף הירדני חופר בהר הבית ומסלק משם טונות של אפר כדי למחוק כל זכר להיסטוריה היהודית המפוארת. ואין פוצה פה ומצפצף. ועוד הוסיף הוו’אקף ברוב גסותו ובנה מסגד חדש בעומקו של הר המוריה תוך שהוא קובע חדשות לבקרים עובדות בשטח. והמדינה מתעלמת.
השבוע נחשפנו למחזות מזעזעים ומבישים, בהם קמו חברי כנסת והכריזו בבלבול ובבורות מופגנת ש’’הכותל הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי’’. הח’’כים האלו משדרים כלפי כל העולם וגם כלפי שמיים כאילו ויתרנו על קודש הקודשים שלנו.
חברי כנסת אלו ואיתם עוד אנשי ציבור ותקשורת, מחזקים במוצא פיהם הנלוז, במודע ושלא במודע, את הנרטיב הוו’אקפי השקרי, אותו בונים ומפיצים המוסלמים, בכל האמצעים, כדי לנכס לעצמם את הר הבית, והכל בשקרים ובגניבה לאור היום.
גניבת הר הבית על ידי הוו’אקף הוא השוד הגדול ביותר בדורות האחרונים! והוא מתרחש לעייננו ממש, לאור היום. הבלבול של הח’’כים היהודים מחזק את אויבנו ואת חברי הכנסת הערבים שנלחמים נגד כל סממן של ריבונות יהודית בירושלים ובהר הבית וברוב חוצפתם קוראים לכל רחבת הר הבית ״מסגד אל אקצה״.
עם האוכל בא התיאבון – החכ’’ים המוסלמים עושים הון פוליטי מהרחבת והפצת הנרטיב המסולף.
מחול השדים השיקרי הזה מחלחל לכל שדרות העם בארץ ובעולם ומבלבל את הציבור הרחב, מנער ועד זקן.
תארו לעצמכם מה היה קורה בעולם אם מישהו היה מנסה לגנוב פנינה אחת או יהלום אחד מתכשיטי מלכת אנגליה… והרי הר הבית הוא היהלום שבכתרה של ירושלים… הבה נתאר לעצמנו מה יקרה אם מוסלמי ינסה להשתלט על כנסייה נוצרית בלב ירושלים… או בלב רומא? כל העולם ירעש. ואילו השוד בהר הבית עובר אצלנו בהתעלמות מוחלטת ומשאיר אותנו ואת כל העולם – אדישים.
העובדה שאנו לא יכולים לעלות להר הבית, בשל עיכובים הלכתיים, לא מורידה מקדושתו המיוחדת, אלא להיפך.
אי אפשר לגלגל את האחריות רק על המנהיגים שלנו. אנו הדתיים מפולגים במחנות וטובים מאד במחלוקות ‘לשם שמים’… תוך כדי כך אנו שופכים את התינוק עם המים, מפקירים את הר הבית, ולא מסוגלים להסביר לכלל הציבור את חשיבותו וערכו הלאומי.
אנו לא עולים להר הבית מתוך רצון לשמור על קדושתו ולא מתוך התעלמות ממרכזיות חשיבותו הנצחית לאומה היהודית. ואילו המוסלמים מפרשים זאת כחולשה וניזונים מהחידלון, מהרפיסות, מהבורות ומהפחדנות של ראשי הממשלות ושרי ביטחון שלנו שלא דואגים להסברה אמיצה ולשמירת אוצרות ההר, ערכיו וקדושתו ומוותרים במודע על הריבונות הישראלית בהר, ממשה דיין ועד היום.
אזרחים יהודים לא חייבים לעלות להר הבית כדי לשמור על הריבונות בו. אפשר להציב בהר כוחות מתוגברים של משמר הגבול עם גיבוי ממשלתי תקיף וחד משמעי כדי שישמרו על הסדר ועל כבוד ההר כיאה למקום הקדוש ביותר לעם היהודי. ימנעו חפירות והרס עתיקות, ימנעו משחקי כדור והפגנות ויתנהגו כמנהג ‘בעלי בתים’ ולא כאורחים בלתי רצויים… הרב גורן הצטער כל ימיו שבסמוך לניצחון, בס’’ד, במלחמת ששת הימים, לא הצליח לחסום את משה דיין מלמסור את מפתחות הר הבית לוו’אקף.
אמנם, במערת המכפלה הרב גורן לא שעה לאיומיו של דיין, שדרש בתוקף מהרב לסלק את דגל ישראל, שהונף שם, ולהוציא מיד את ספר התורה. הרב גורן מתאר בספרו כיצד ענה למשה דיין בתקיפות ובהחלטיות יהודית גאה: ‘’את הדגל אתה מוזמן להוריד בעצמך. הרי אתה ציוני לא פחות ממני… אבל את ספר התורה אתה תוציא ממערת המכפלה, מקום קבורת האבות והאימהות שלנו, רק על גופתי המתה!״
הרב גורן זצ’’ל הגה פתרון יצירתי לשמירה על הר הבית מפני פורעים ושודדים. הוא ביקש להקים יחידה רישמית ומסודרת של ‘משמרות הר הבית’, שיעלו להר במדי שרד מיוחדים וישמרו שם יום ולייל על הבטחון והסדר. בידוע, ששוטרים וחיילים בתפקיד, שעולים להר, כדי לשמור עליו וכדי למנוע מזימות והתקפות של פורעים, מורשים ואף חייבים, על פי ההלכה, לשהות שם בכל עת.
מהלך כזה הוא חיוני כיום ואסור לנו לרמוס אותו בעקב… המחבלים מתבצרים במסגדים ואוגרים שם תחמושת רבה ‘’ליום פקודה’’, ‘משמרות הר הבית’ היו מותירים בידינו מעט מהשליטה בהר ומאפשר לנו לשמור על נוכחות יהודית קבועה עם סמלי ריבונות מובהקים כמו הנפת דגל ישראל שיתנוסס בגאון, דרך קבע, מעל מקום מקדשנו.
ולא אמרתי מילה על התפילה שלי, שנתוני הקורונה המתפרצת, לא תאיים עלינו שוב בחידוש הקפסולות והסגרים, גם בכותל…
שבת שלום של בריאות טובה וחיסון שלישי… יחד עם חיזוק הריבונות היהודית בכל חלקי ציון וירושלים.
תפריט
