כל הנשים מפרגנות ורק אשתי רעה

״אני באמת לא מצליחה להבין את זה. את שולחת אותנו לחשוב ולבנות תפיסה נכונה של איך צריכה להיות זוגיות בריאה, אנחנו עובדים בפרך, אנחנו משקיעים אחד בשני בלי סוף וכשאני בטוחה שאנחנו בשיא החיבור בינינו הוא פתאום אומר לי שהוא הולך עם חברים שלו לעשות סנפלינג, תסבירי לי איך זה בדיוק מסתדר?״, התלוננה נרקיס.
״אני לא מבין מה הבעיה? מה זה קשור בכלל? איתה אני בונה את הקשר הזוגי ובשביל הכיף והריגושים אני הולך לעשות סנפלינג עם חברים״, החזיר ישי.
״כי פשוט אני משעממת אותו ולא מרגשת אותו מספיק, אז הוא צריך ריגושים אחרים…״, אמרה נרקיס בעלבון.
״למה את לא אומרת לו שאת לא מסכימה?״, שאלתי.
״נראה לך? כל הנשים של החברים שלו מפרגנות להם, אפילו מוכנות שיסעו לטיולי סנפלינג של שבועיים, נראה לך שרק אני אצא האישה הרעה הזו? שלא מפרגנת לבעלה?״.
״אולי את רעה בזה שאת לא מתעקשת להילחם עליו?״, שאלתי אותה ושניהם השתתקו והיו בהלם.
״אסביר לכם, עברתם תהליך כל כך ארוך וקשה שבו למדתם איך צריך לתפוס נכון קשר זוגי. כל אחד מכם למד להנות מלתת ולהשקיע בשני…״.
״וזה לא מספיק?״, קטע אותי ישי.
״אתם בדיוק בדרך להגיע לרובד פנימי עמוק יותר שצריך להיוולד בכם״.
״איזה?״,שאלה נרקיס בסקרנות.
״קשר שיש בו עבודה מעשית שעוברת רק דרך השכל, הוא קשר מאוד קר ומנותק. על מנת שקשר יהיה בחיבור מלא, הוא חייב לעבור גם דרך הרגש. זו המטרה שלכם עכשיו, להרגיש איך כל אחד מכם מתחיל להנות מזה שהשני מתרגש מהקשר ועצם התחושה הזו, תעמיקאת הקשר בינכם למקום פנימי יותר״. עניתי.
״אבל אמרת לנו להשקיע הרבה בלחשוב על הקשר, לתת ולהעניק….״, אמר ישי.
״נכון. ואני חייבת לציין שאתם באמת מטופלים מצטיינים. עשיתם עבודה טובה שמשרתת שלב משמעותי בתהליך. תיקון המחשבה הזוגית – הוא רובד שהיה חשוב מאוד שתתחילו להזיז את עצמכם בצורה נכונה אחד לקראת השני. הרובד הפנימי שצריך לטפל בו, הוא הרגש. הרגש מזיז את הפנימיות שלכם וממלא אתכם בחיות. המנוע של הקשר. הביטוי הגופני בדרך כלל מבטא את ההתרגשות. קשר ברמה של מחשבה או מעשים בלבד לא מספיק, כיוון שתרגישו שזה חיצוני ולא מבטא אתכם. הרגש מבטא את האדם עצמו.
לעומת זאת, מחשבה היא החלטה של האדם ולא דווקא משהו שהאישיות שלו מזוהה איתו.
אתם צריכים להבליט ולשים לב שאתם זקוקים אחד לשני ולא רק משקיעים זה בזה״.
״ועכשיו בואו נוריד את הדברים לפרקטיקה. אני אסביר לך מה מרגישה נרקיס. היא מרגישה שאתם עובדים הרבה מהשכל, חושבים ועושים אחד למען השני, אתם מבינים שזה מאוד חשוב על מנת שהקשר יתפתח ויבנה ואתם צודקים. אבל, נרקיס מרגישה שחסר לכם רגש בכל העבודה הזו שלכם״.
״אבל איך זה קשור לבעיה שהעלינו מקודם?״, שאל בתסכול ישי.
״כשחיפשתם קשר, כשהכרתם, חיפשתם בדיוק את התחושה הזו שאתם זקוקים זה לזה. נרקיס מרגישה שאתה מצליח למצוא ריגושים בסנפלינג שאתה לא מצליח למצוא אותם היום בתוך הקשר״.
״לא הבנתי, לא יכול להיות לי תחביבים שהם רק שלי?״, שאל בכעס
״לכל אחד יכול להיות כל מיני תחביבים או עיסוקים שגורמים לו לריגוש, אבל אם הדבר מוביל לתחושה שנרקיס מרגישה, שאתה לא זקוק לה על מנת להתרגש, אז יהיה יותר נכון לוותר על התחביב הזה. אם את המקום של הריגוש הזה שתופס הסנפלינג תמלא בריגוש כלפי נרקיס, אם תוכל לחוש שהיא באמת חסרה לך.״.
״אבל אני עושה סנפלינג פעם בחודש״, קטע אותי חצי כועס חצי מיואש.
״זה לא משנה מה התדירות שבה אתה עושה את התחביב, אלא מה רמת החיות שאתה מקבל מזה. אם תחושת החיות שאתה מקבל מהסנפלינג, נותנת לה תחושה שאתה לא כל כך זקוק לריגוש בקשר שלכם והחיים שלך מלאים גם בלעדיה זו בעיה״.
״אגיד משהו שסביר להניח יעצבן אותך. חלק גדול מההשקעה בקשר, זה עזיבת העיסוקים החיצוניים לטובת העמקת תחושת הקשר. זה סוג של ביטוי עצמי וביטוי לקשר שהעיסוקים החיצוניים הם לא אלו שממלאים אותך אלא אך ורק הקשר הטוב שאתה בונה עם נרקיס״. ■
הטור נכתב בשיתוף עם אישי היקר, בהשראת המאמר המרתק של הרב יצחק שפירא: ״השמחה במעונו״
מייל: hanna.tipul@gmail.com