בכל רחבי העולם היהודי סיימו השבוע את לימוד מסכת מגילה בסבב הלימוד של הדף היומי. הגמרא במגילה דף ו׳ עמוד ב׳ מביאה את הפתגם הידוע "אמר ר׳ יצחק: אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין, יגעתי ומצאתי – תאמין".
ומיד עולה השאלה האם לא ייתכן שאדם לא יתייגע ובכל זאת יצליח? האם לא ייתכן שאדם יתייגע אך לא יצליח?
הגמרא עצמה מסייגת את דבריה לדברי תורה בלבד, לעומת משא מתן שבנושא זו היא אומרת שניתן להצליח ללא יגיעה בזכות סייעתא דשמיא.
נדמה לי שבנושא של זוגיות / הקמת משפחה החלק שאומר יגעתי ומצאתי תאמין + סייעתא דשמיא הוא כל האמת. בכדי להצליח ולמצוא את ה"אבידה שלך" , את "העזר שכנגד" את ההשלמה הטובה ביותר והמתאימה לך ביותר, לעיתים חובה על שני הצדדים להתייגע כדי למצוא ובנוסף לקוות לסייעתא דשמיא – ורק אז להאמין.
שני בני הזוג חייבים קודם לרצות ואז להשתדל, לעמול, לחשוב, ולהתאמץ כדי שמציאת בן או בת הזוג יצליח. בימינו, בו במכשיר הנייד שבכף ידינו נמצא (כמעט) כל העולם ומלאי האופציות לזיווג הן בלי סוף, הנגישות מבחינת תמונות ונתונים הן מיידיות, והכל במרחק של חיוג טלפון לקבוע פגישה. לכאורה המצב מאוד קל. ובכל זאת הדבר כל כך קשה וכל כך מסובך "כקריעת ים -סוף".
הרווקות המאוחרת / המיצוי האישי / בניית הקריירה כל אלה ועוד הינם סיבות לעיכוב גיל הדייטים ובעקבותיו גיל החתונה. לצערנו לא כולם מצליחים בגיל היותר מבוגר למצוא חתן / כלה. הגיל עושה את שלו ונהיה קשה יותר .
חשוב שלא רק בני הזוג יתאמצו עבור עצמם. גם בני משפחה, חברים ומכרים צריכים להיכנס תחת אלונקת השידוכים ולנסות לעזור ולמצוא בן/ בת זוג עבור מכריהם.
זו כנראה המתנה הגדולה ביותר שניתן לתת לאדם (מלבד אולי הצלת חיים), ולעיתים זו ממש הצלת חיים.
בואו נתגייס כולנו , נפקח עיניים, נשאל, נתעניין ונחשוב גם על אלה שעדיין לבד.
יגענו ומצאנו – נאמין.