השבוע בתאריך י"ב בתמוז חל יום פטירתו של הרב יעקב בן הרא"ש, הידוע בכינויו 'בעל הטורים' על-שם ספרו הגדול 'ארבעה טורים' המחולק לארבעה חלקים המכנסים בתוכם את כל ההלכות המקיפות את חיי האדם. בניגוד ליתר אחיו, רבי יעקב מיאן לשמש ברבנות וליטול שכר מהציבור. בכך, חי חיי דוחק ועוני כפי שהעיד על עצמו: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אדוני אבי, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו".
בנוסף לספרו ההלכתי הגדול, כתב רבי יעקב פירוש על התורה, פירוש קצר שיש בו "מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב", כדבריו.
על הפסוק בפרשיית שמיטת כספים: "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ", כתב רבי יעקב: "ישה – ב במסורה אשר ישה. ישה לך אלוה מעונך. שאם תשמט ישה לך מעונך". כוונתו לפסוק בספר איוב, שאותו יש מפרשים שהקב"ה ימחל ויוותר על העוונות של האדם.
בכך רומז רבי יעקב לדברי המדרש: "אם כסף תלווה את עמי – טוב איש חונן ומלווה יכלכל דבריו במשפט, אין בריה שאינה חייבת לאלוקים אלא שהוא חנון ורחום ומוחל על כל הראשונים שנאמר אל תזכור לנו עוונות ראשונים". ויתור האדם על חובות חברו בסיום השמיטה, ריבוי רחמיו על חברו החייב לו מעורר רחמי שמים עליו, והקב"ה מוחל לו על עוונותיו מידה כנגד מידה, כדברי החיד"א: "ואמרו רבותינו ז"ל, אם אין אתם גובין חובות ושטרות בשמיטה גם אני לא אגבה עבירות שלכם".
לא בכדי באה מצווה זו של שמיטת כספים בסיומה של שנה, בערב ראש-השנה, אז נשמטים החובות בין אדם לחברו, שכן עומד האדם בערב יום הדין ועליו לעורר את רחמי הקב"ה עליו, להוסיף רחמים על בריותיו של בוראו כדי שהוא יחוס וירחם עליו ביום הדין.
אז נכון שבמציאות הכלכלית של היום קשה לוותר על כל החובות, אך מכל מקום ניתן לקיים שמיטת כספים כמאמרה בהלוואה למיזם 'נדיבי ארץ' של מכון 'התורה והארץ' בשיתוף עמותת 'מקימי', כך נוכל לקיים מצוות צדקה ושמיטת כספים. נחוס ונרחם על האנשים הזקוקים לצאת לרווחה כלכלית, והקב"ה יחוס וירחם עלינו מידה כנגד מידה.
תפריט
