אנחנו נמצאים בפתח הימים הנוראים ונכנסים לשנה החדשה בתקוות גדולות. אנו תפילה ותקווה שנכתב ושניחתם בכתיבה וחתימה טובה. בפתחה של השנה החדשה אנחנו עומדים בהרגשה שהשנה שעברה הייתה שנה מאתגרת
מבחינות רבות, וכפי שכתבנו בשבוע שעבר – לא באנו עם בשורה חיובית ומרשימה לקראת השנה החדשה. אנו מתפללים שבסוף שנה הבאה, כשנסכם את שנת תשפ״ד, נוכל לבשר שעמדנו במשימה – שמספר ההרוגים והפצועים ירד דרסטית, ושהפכנו מהמדינה האחרונה שירדה במספר הנפגעים למדינה הראשונה שהצליחה להפחית את תאונות הדרכים ואת מספר הנפגעים ביחס למדינות האחרות.
חייבים להיאבק בתאונות בדרכים, לשאול ולדון עם בני המשפחה וחברים בשאלות הבאות:
מדוע נפגעים בכל יום כ-150 בני אדם בתאונות דרכים?
מדוע מספר נפגעי הולכי הרגל הולך וגדל?
מדוע אנו לא מקפידים על תקינות ועל בטיחות הרכב/האופניים?
מדוע רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים לוקחים סיכונים בלתי סבירים ואינם מתייחסים לחוקי התעבורה כחוקים מחייבים ומסכנים את עצמם ואת הולכי הרגל?
מדוע לא השכלנו לחנך את עצמנו לעצור עצירה מוחלטת בתמרור ׳עצור׳ וברמזור אדום ולתת זכות לכל משתמשי הדרך?
מדוע אנו מלאי סבלנות בבית ועם החברים, ואילו בכביש אנו ׳לחוצים׳, ׳רודפים׳ ומרגישים ׳נרדפים׳?
מדוע קשה לנו לנסוע אחרי רכב תוך שמירת רווח של שתי שניות ויותר?
נקבל עלינו ונחליט:
לא לוקחים יותר סיכונים, מעתה נשמע להוראות החוק והרבנים.
נקפיד על כללי ההליכה והחצייה.
נקפיד על תקינות הרכב, גם אם הרכב שייך לחברה.
זכרו – בתוך הרכב נמצאים כל היקרים לנו באמת.
נתפלל שהשנה הבעל״ט תהיה שנה טובה ומתוקה לנו ולכל עם ישראל.
יחד נעשה שינוי, היכולות בידינו.
תכלה שנה ותאונותיה… תחל שנה טובה ובטוחה. ■