חלמתי על מלך.
אחד כזה שכולם עושים דברו ורצונו.
כזה שדר בארמון הכי מפואר שיש במדינה.
חלמתי משרתים, שרים, יועצים, נוגנים, מבשלים, אופים ומשקים.
חלמתי אפילו מנקה שטיחים לו, למלך.
חלמתי לו מנהל תחזוקה לארמון, מנהל מחסן , מנהל כספים שישלוט בהכנסות-הוצאות-רווחים.
טוויתי לו חוטי זהב בווילונות וצוות חדרניות מאבקות, מציעות, מסדרות. 
רקמתי לו מפיות מפונפנות וכלי הגשה מיוחדים.

חלמתי על מלך בשר ודם, ללא עוררין.
התעוררתי מהחלום, בפתחם של ימים נוראים.
התייצבתי למשימת הדחה.
משימת המלכה.
אחד,יחיד ומיוחד.
לא בשר ודם. אלוה כל בריות.
מאוד מופשט אך יחד עם זאת מאוד פשוט.
ה' הוא המלך. ואנחנו עמו וצאן מרעיתו.
ואיך זה שכולם אומרים לי “תנשמי, יהיה בסדר”.
בזמן שה' הגדול קורא אותי לסדר!
מייצב לי עמדות מימין, מציב לי מטרות משמאל,
מצייר לי את המסלול במשיכות מכחול.
מעמיד לי אתגרים בזה אחר זה. בחיי, לא חלמתי על מלך כזה.
חלמתי על מרפסת מזהב, עם מעקה מנצנץ.
חלמתי על ניפנוף לשלום , וחיוך קורץ.
התפללתי לשלום. לסדר, לשלווה.
לחיים ישרים, מלאי שמחה.
אז מתי להתעורר? באיזו תמונה את החלום לגדוע?
בזו של רצון ה' או כח הזרוע?
בזו של מלך מלכי המלכים או רב המשרתים?
כך או כך משלא החלטתי על תמונה מסויימת, התעוררתי בהולה ומבוהלת.
נקראתי אל המלך, הפעם באמת. אימת יום הדין מרחפת ממעל, ואני שוגה בדמיונות וחלומות ממצנפת עד נעל.
ובבואי לכתור לך כתרים מלכנו, בעת התרת נדריי , מהדהד בי קול קורא, מנער אותי משרעפיי.
אל המלך הזה התפללתי.
אז איפה טעיתי ולאן נעלמתי ? הייתי כעיוורת באור היום, ההייתי או חלמתי חלום?
ועוד מילים יפות ומנוסחות ובינתיים נפשי טובעת בים של דמעות.
מתעוררת שוב מתוך הסידור,בינות למילים.
ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים!