ממדבר מתנה

01
לאחר שבמשך כמה שבועות נרשמה ירידה במספר התיירים המבקרים בעיר העתיקה, השבת הירושלמית החמימה והמאירה של פרשת ׳בהר׳, הזמינה רבים להתפלל בכותל.
במוצאי שבת דיווחו לי הגבאים במניינים הקבועים, שהם התמלאו בשמחה לנוכח המתפללים הרבים, ואף הצליחו להתמודד בגבורה עם חלוקת הכיבודים בתפילות השבת לחיילים ולאזרחים הרבים שהגיעו מכל הארץ, וגם לתושבי ירושלים שהחזירו עטרה ליושנה.
עוד טרם נכנסה השבת רחשה הרחבה במאות רבות של מתפללים שהביעו בתפילה, בשירה ובריקודים, אמון רב בכוחות הביטחון ואמונה בקב׳׳ה.
02
בשבת של ׳מה עניין שמיטה להר סיני׳, הדרמנו רעייתי ואני ביום שישי למדבר, לא ממש להר סיני, אלא להר מצפה רמון. ביקשנו בשבת שבה קוראים בחומש על קבלת התורה ליהנות מהאווירה המיוחדת עם לומדי התורה החלוצים, בישיבת ׳מדברה כעדן׳.
נהנינו בדרך מהנופים האין סופיים, הרגועים והנפלאים.
צלחנו רטובים ומאושרים את נחל גרר הזורם בנוף המדברי, זכר לגשמי הברכה שהרוו השנה, בחורף המבורך, גם את אדמות הנגב. המשכנו דרך שדה בוקר, וחלפנו ליד הצריף של בן גוריון, שמוסתר היום היטב על ידי בית המלון המפואר – ׳קדמא׳ – שנבנה שם לאחרונה, לתפארת יישוב הארץ.
ליבנו נצבט לנוכח המראה הקשה – של ריבוי המאהלים הבדואיים שצצים חדשים לבקרים מאחורי כל גבעה רעננה, ושמתרבים מיום ליום, כמו פטריות אחרי הגשם.
מרחבי הכרמים המלבלבים, שנטעו משפחות קהילת ׳מדברה כעדן׳ ברמת הנגב, בואכה מצפה רמון ובה׳׳ד 1, נטעו בנו תקווה ואמונה ש׳עוד יטעו כרמים…׳ והארץ לא תהיה לשממה ושלא נעזבנה לעולם ביד פולשים.
כבר סיפרתי שהכרמים ברמת הנגב נהנים מקור בלילה ומקרינה גבוהה ביום, ומניבים זני ענבים טעימים ואנינים, ומהם מפיקים ביקבים הטובים בארץ, יין משובח מאוד, שעולה על שולחנם של מלכים ושל חובבי יין ומביני עניין, בארץ ובעולם.
אין לי ספק שמהלך מופלא כזה, של הקמת ישיבה גבוהה וגדולה בנגב, וסביבה קהילה תורנית יוצרת ותוססת, בנוסף להרחבת היישובים היהודיים והגברת החקלאות העברית, היא הדרך הנכונה להצלת קרקעות המדינה בנגב, וכנ׳׳ל גם בגליל.
03
קבלת הפנים הידועה בישיבה הגבוהה במצפה רמון הייתה אכן חמה ומזמינה מאוד. הכנסת האורחים הידועה והאופיינית של קהילת ׳מדברה כעדן׳, הזכירה לנו את אוהל אברהם ושרה, ששכן לא הרחק ממצפה רמון. משפחות הקהילה הולכות לאור אוהלם של אבותינו שגם הוא היה פתוח בלבביות, לארבע רוחות השמיים, ובו הכניסו אורחים בכל עת ובכל שעה.
תפילת קבלת השבת של מאות הבחורים החלוצים והמתוקים, ששרים יחד כאיש אחד בסגנון קרליבך, וסובבים מעגלים-מעגלים סביב חתנים טריים ונרגשים מבני הישיבה, הותירה בנו רושם עמוק.
שיעורו של ראש הישיבה ומייסדה, מכובדי, הרב צבי קוסטינר, חיבר בין קבלת שבת מדהימה לבין תפילת ערבית מרוממת, ועסק באחדות ישראל, בשמיטה וביובל.
במשך השבת דילגנו בין השיעורים הרבים ונהנינו מעושר הנושאים המגוונים והמרתקים שהועברו בישיבה, ובכולל בנצי נמט שבבית הכנסת ׳צמח דוד׳. המניין נקרא על שם הק׳ דוד רובין הי׳׳ד, החייל שנהרג בקרב גיבורים מול ארבעה מחבלים בנחל תלם, ליד חברון – קריית ארבע. בית הכנסת עובר בקרוב להיכל חדש, מרווח ומרשים, שנבנה על ידי משפחות הקהילה התורנית, יחד עם חבריהם מישיבת מדברה כעדן.
לרגע שכחנו שאנו במדבר. היינו מוקפים בכל כך הרבה אנשים נפלאים שתיבלו את מטעמי השבת בדברי הגות וחוכמה, שפשוט נשבינו בקסמי קהילת הגרעין השוקק והמיוחד, במזג האוויר היבש והצלול, בתבשילים המיוחדים של זיוה קוסטינר, בקידוש הקהילתי הענק, במאור הפנים ובחיבוק הרחב – כל אלה חיזקו אצלנו את חוויית עונג השבת באחד המקומות היפים בארץ, באחד הישובים החשובים במדבר הנגב, ובאחת הקהילות הנפלאות שפגשנו בכלל.
04
בשבוע שעבר, עלינו משפחתי ואני, לצפון הירוק בגליל המערבי – לנוח קצת ממראות המחבלים המפגעים בירושלים ובתל אביב, ולחזות מקרוב בזרימת הנחלים הרבים, ומשפע הפריחה הארץ-ישראלית המשכרת. עצי הפרי במטעים עומדים עכשיו בלבלובם העשיר, וחלקם החלו כבר נותנים את פירות הקיץ של ארץ ישראל בעין יפה.
הנחלים והמעיינות מפכים בעונה זו, שלאחר הגשמים, ביתר עוז והם היו לנו כמים קרירים לנפש עייפה.
לצערנו, בכל מעיין צלול או נחל קסום שביקרנו, כמעט לא פגשנו מטיילים יהודים אלא רק חמולות של בני מיעוטים שמעשנים נרגילות ומשאירים ערמות של אשפה סביבם, שחלקה אף נסחף בזרם המים הגואה. כנראה שעם ישראל טרוד בעסקי פרנסה וחינוך הילדים ואינו פנוי בימים שאינם ימי חופשה, לטיולים מרגיעים בשבילי הארץ. או, אולי, אנו פשוט מפחדים לצאת בימים אילו לחיק הטבע…
לאור המצב, שמחתי על היוזמה של ארגון ׳אמונים׳ ו׳השומר יו׳׳ש׳ להפיק בכל יום שישי את אירועי ׳שישי ציוני׳, תוך קריאה נרחבת למשפחות ולצעירים עבריים לנצל את ימי השישי הארוכים בקיץ ולצאת ליום כיף בחיק הטבע הישראלי, במעיינות הקסומים ובנחלים המתוקים בבנימין ובשומרון.
במסענו בן היומיים, נהנינו מאוד מהמראות ומהנופים הקסומים של הגליל המערבי, של חיפה ושל הקריות.
צפינו בהשתאות ברכבלית החדשה והמרשימה שמובילה במעלה הר הכרמל, מ׳הצ׳ק פוסט׳ לטכניון ולאוניברסיטה, בכל שעות היום, עשרות אלפי נוסעים וסטודנטים, הלוך וחזור.
הצדענו בהוקרה ובעיניים בורקות לראש העיר חיפה, עינת קליש רותם, על ההחלטה האמיצה להשבית את הרכבלית בשבת קודש. גם למרחבי העיר האדומה ולתושביה היהודים מגיעה שלווה, מנוחה ואווירה של קדושת שבת המלכה.
05
את טיולנו סיימנו ביישוב הציורי ניר עציון, הצופה אל הנוף הקסום של חוף הים התיכון הכחול והרגוע. נפגשנו שם עם ידידנו, אלי ליאון, האיש והאגדה. אלי הוא אביו של קובי ליאון, שנפצע קשה מאוד בלבנון, כשהצוות שלו בסיירת אגוז עלה על מטען צד. קובי נאבק על חייו ונותר משותק מהחזה ומטה. לאחר שיקום ארוך קובי החל להתאמן בספורט אתגרי כמו מרוצי אופני יד, תוך שהוא משתתף בתחרויות רבות ואף מאמן ספורטאים נכים המתניידים בכסאות גלגלים. קובי ייצג את ישראל במספר אולימפיאדות ואף זכה במדליות רבות, כולל מדליית כסף באולימפיאדת הנכים בלונדון.
קובי הוא דמות מופת של אומץ ויוזמה, של הקרבה והתנדבות מופלאה תוך נתינת דוגמה אישית לנכים, לנפגעים ולפצועים – לאחוז באמונה גדולה, לא לוותר ולא להישבר. קובי משדר אנרגיות חיוביות ודוגמה לשאיפה לגדלות ולהישגים אישיים ולאומיים, למרות הפציעה והנכות. ואכן למרות הפציעה הקשה, קובי ורעייתו יפית, הקימו משפחה לתפארת, הולידו שלושה ילדים מתוקים והם בונים יחד, יום יום, עתיד של נתינה אין סופית ודוגמה לצמיחה אישית ולאומית.
בנוסף לאימוני הספורט ולדוגמה האישית שקובי נותן בענק, קובי והוריו מלווים, מעודדים, מנחים ומארחים נפגעי טרור, בשלבי השיקום והתפקוד המורכב שלהם כפצועים, ובהתמודדות היום יומית עם מצבם החדש והמאתגר.
כמנהל ׳קרן ישראל לריפוי נפגעי חוט שדרה׳ זכיתי להיעזר במשפחת ליאון המופלאה. הפגישה איתם בניר עציון הייתה סיום נפלא לטיול מוצלח ומהנה. גם אתם מוזמנים. אנו כבר מצפים לפעם הבאה.
שבת שלום של מיגור הטרור ועמידה איתנה מול המחבלים הרבים. שבת של עוז וגבורה. שבת של ציפייה לשבת יום ירושלים הקרובה, ולאירועים הרבים שאנו מתכננים ומפיקים יחד עם עיריית ירושלים, משרד ירושלים ופמ׳׳י, וביניהם – אירוע בהר הזיתים ביום שישי ערב שבת במדבר, כולל תפילה חגיגית בהר הזיתים במוצאי שבת, ובנוסף ביום ראשון – הוא יום שחרור ירושלים ואיחודה – נקיים בהר הזיתים סיורים, צעדות, הפעלות, הצגות והרצאות. ניפגש בהר הזיתים ונשמור עליו כחומה בצורה, כמגן על ירושלים, לנצח נצחים!