01
"מה לעשות, אין למשטרת ישראל אפשרות לאבטח כל בית במדינה. אנחנו גם ככה בחוסר קבוע של כוח אדם", טען קצין משטרה בכיר באוזניו של טל יושובייב – תושב שכונת שמעון הצדיק בירושלים, כשהתחנן לאבטחה משטרתית לפני כשלושה שבועות.
הסוף, שרק בנס לא היה טראגי, ידוע לכולנו.
בליל שבת, ימים בודדים לאחר מכן, הציתו פורעים ערבים את ביתם של משפחת ישובייב, שרק בנס לא שהתה בבית באותה העת.
מאז, מסרבת המשטרה בעקשנות להיענות לדרישתם הפשוטה של משפחת ישובייב: להציב במקום כוח משטרתי קבוע שיספק ביטחון למשפחה.
50 דקות נסיעה בלבד מפרידות בין ביתה של משפחת יושובייב לגבעת קומי אורי ביצהר, ששם כך נראה, לא ממש שמעו במשטרה על החוסר המשווע בכוח האדם.
מזה כשנתיים וחצי מוטל מצור משטרתי על הגבעה שנאכף בקפדנות.
את צו השטח הצבאי הסגור על הגבעה – מכוחו קיים המצור, הטיל אלוף פיקוד המרכז כענישה קולקטיבית בעקבות עימותים שהתרחשו באזור סביב פעולות הרס שביצעה המשטרה.
במסגרת המצור, נמנעה במשך שנתיים הכניסה לגבעה למי שאינו תושב המקום – לרבות שירותים חיוניים דוגמת בייביסיטר, טכנאי גז או שיפוצניק, וכן הוצב כוח קבוע של שוטרי מג"ב במקום כדי לאכוף את הצו ולוודא שחלילה לא מתקיימת בנייה חדשה בגבעה.
גם המשפחות שהתגוררו בגבעה – להן הותרה הכניסה למקום, לא ליקקו דבש בשנתיים האלו. כל כניסה ויציאה מהגבעה הייתה מלווה בבידוק קפדני וממושך שכלל לעיתים חיפוש ברכב, לרבות בשקיות המכולת בחזרה מהקניה השבועית, תקיפות אלימות מצד שוטרי המג"ב, ומעצרים והתנכלות שתקצר היריעה מלתאר.
02
לפני כחצי שנה, בעקבות מאבק ציבורי ממושך שניהלו תושבי הגבעה, עזבו שוטרי המג"ב את הגבעה והתושבים נשמו לרווחה.
אך נראה כי שמחתם הייתה מוקדמת.
המחסום המשטרתי הקבוע שהיה מוצב בפתח הגבעה אמנם הוסר, אך הצו נותר בעינו. לאחר שבועיים של שקט יחסי בהם נשמו המשפחות לרווחה, חזרו כוחות מג"ב לבצע סיורים בגבעה מדי כמה שעות, כשהם דבקים במשימת העל שלהם: מניעת הקמת מבנה או בית חדש בגבעה בכל מחיר.
כך למשל, תושב שאשתו ילדה בן בשעה טובה, רצה להרחיב מעט את הבית ולהוסיף חדר קטן לרך הנולד.
הוא נסע לחנות חומרי הבניין, קנה מספר לוחות פאנל והניח אותם בחנייה ליד ביתו.
דקות בודדות לאחר מכן הגיעו בריצה מספר שוטרי מג"ב שהודיעו לו נחרצות: "אין סיכוי שאתה בונה עם הדבר הזה משהו פה. מה שתבנה יהרס מיד".
התושב נאלץ להשאיר את הפאנלים בחנייה ושב לביתו.
אם חשבתם שבזה נגמר הסיפור, טעיתם.
במהלך הימים והלילות שלאחר מכן הגיעו בכל שעה עגולה למקום שוטרי מג"ב, שספרו בכל פעם את הלוחות בערימה ובדקו שחס וחלילה לא הוגנב אפילו לוח אחד לחדר הילדים המתוכנן.
תושב אחר שרצה לבנות סוכה לקראת החג, עוכב על ידי שוטרי המג"ב שמנעו ממנו להכניס את קרשי הסוכה לגבעה.
"אסור לבנות פה כלום", הסביר השוטר לתושב.
רק לאחר דין ודברים התרצו השוטרים והסכימו שאותו תושב יבנה את הסוכה אך ורק צמוד לביתו, ויתחייב לפרק אותה כשייגמר החג.
במהלך כל בניית הסוכה עמדו בחצר מספר שוטרים שהשגיחו מקרוב שהסוכה נבנית צמוד לבית ולא משמשת מבנה נוסף לאכלוס משפחה חדשה חלילה.
03
אלו רק 2 דוגמאות מתוך התנהלות הזויה ומטורפת של מערכת הביטחון שהולידו עשרות מקרים ספק משעשעים – ספק מקוממים, שיכולים ללמד על סדר העדיפויות הלקוי שלה.
אז בפעם הבאה שיתלוננו במשטרה על מחסור בכוח אדם, תזכירו להם שישנה חצי פלוגת מג"ב פנויה בקומי אורי שלא ממש מועילה לציבור, ושוטריה ישמחו להפנות את מרצם למלחמה בטרור האמיתי.