מתי נפגשים מחוץ לקופסה?

01
חום יולי אוגוסט בתחילת חודש סיוון לא עוצר את מכורי הכותל מהתשוקה לצעוד, מכל קצוות העיר, לתפילה הנכספת ליד שריד חומת בית מקדשנו.
התהליך המופלא של ׳קיבוץ בניה לתוכה׳ מזכה אותנו לפגוש בכותל חברים מכל הארץ ומכל העולם. רבים משתכנים בבתי המלון הסמוכים לכותל כדי לזכות להשתתף בתפילות במנייני הכותל הרבים והמגוונים.
גבאי המניינים מקפידים על הכנסת אורחים לבבית. מכבדים את האורחים בעליות לתורה ועוד.
השבת זכינו לארח חתן עדין נפש, תלמיד חכם, עניו וצנוע, הלומד בישיבת ׳מעלה אליהו׳ בתל אביב, בראשות הרב חיים גנץ, שסובלת כל העת, ולאחרונה ביתר שאת, מהתקפות נלוזות של תל אביבים, חסרי לב וחדלי מצפון.
כדי להבין מה הן אפליה, התנשאות והנדסת תודעה… די להביט בחמלה במפגינים בהפגנת ההצקה ההזויה מול הישיבה המתוקה בת״א.
ומה קורה במציאות המרה של הישיבה?
לפני זמן לא רב קיבלה הישיבה הודעה מעיריית תל אביב ׳הפלורליסטית׳, שעליהם לפנות את הבניין בו שכנה הישיבה ללא זכות ערעור.
העיריה הציעה כפשרה, שהישיבה תעבור ללמוד בבית כנסת סמוך. אך דה עקה ובית הכנסת אינו יכול להכיל את כל הישיבה הגדולה לתפארת. לאור זאת הסכימה העיריה, שהישיבה תשפץ ותרחיב את בית הכנסת, על חשבונה של הישיבה ותתאים אותו לצרכיה.
לאור הרחבת בית הכנסת, החיונית לקיום הישיבה, התעוררו ׳אוהבי ישראל׳ והתלהמו כנגד ׳ההשתלטות׳ של הדתיים על תל אביב…׳.
ונחזור לחתן דנן, שעלה לתורה בשבת חתן במניין שלנו – שמו אורי משה לויתן, הי״ו, בנו של הרב הצבאי לשעבר הרב עזריאל, נצר למשפחת לויתן המופלאה מתושבי הרובע הוותיקים והאהובים.
אורי משה התחתן השבוע עם שי-אל ברודי המקסימה, בחתונה מרגשת, בהרי ירושלים.
כל שמחה בכותל הופכת להיות אירוע משפחתי. הידידות וההיכרות בין מתפללי הכותל הופכים אותם למשפחה אחת גדולה, שמחה, מפרגנת וחמה.
הרב לויתן ומשפחתו שהם מעמודי התווך של המניין הוותיק שלנו בכותל, בו שעת תחילת תפילת שחרית היא בשעה 07:00 בדיוק, היה רב צבאי מצליח, שכתב מאמרים בסוגיות הלכתיות רבות כסיוע לחיילי חיל הים בפרט וחיילי צה״ל בכלל. לאחר מכן התגייס הרב עזריאל לשמש כעוזרו הבכיר של רב ירושלים, הרב אריה שטרן שליט״א.
השמחה המיוחדת של חברי המניין שנוסד לפני 56 שנה, לאחר מלחמת ששת הימים, שזכו השבת לארח חתן מיוחד זה, הרקיעה שחקים.
מזל טוב למשפחת לויתן לדורותיה.
02
השבוע לקחנו חלק בסיור מרתק ומעמיק באחת מארבע קבוצות, של אנשים ונשים שאינם דתיים, שהוציא באותו ערב ארגון ׳נפגשים׳ בעיר בני ברק.
הסיור הוא אחד מיני רבים, בסדרת סיורים בבני ברק, בירושלים וברמת הכובש ורצף אירועים גדולים ומכוננים, שמארגנים דוד סלומון ואליעזר מאיר איידליס, הנמרצים, מנהלי ׳נפגשים׳, המיועדים לציבור מעורב ומגוון, מתל אביב בפרט ומכל הארץ בכלל.
׳נפגשים׳ פועל ביוזמתו הברוכה של הרב חיים איידליס שליט״א, ראש ארגון החסד ׳איש צדיק׳ ורב קהילת בית הכנסת של הרב שלמה גורן זצ״ל, בתל אביב.
מטרת ׳נפגשים׳ היא להסיר מחיצות בין דתיים ושאינם דתיים ולהביא לשיח חי ובונה, שמסלק חומות של חשדנות ומגביר הבנה והכלה בשני הצדדים.
הסיור, נפתח ב׳קפה ומאפה׳ מאולתר, בגן העיר בני ברק, שראה כנראה ימים יפים יותר, בשנות קיומו.
נפגשנו עם דוד הלפרין, איש של ערכים ואנשים, (הבן של ר׳ רפאל הלפרין זצ״ל), שקיבל על עצמו להפיק קמפיינים נגד רכילות, תחת הכותרת – ׳לשון הרע לא מדבר אלי׳.
הזכרתי לו את מסעדת ׳ניו יורק׳ של אותם ימים, בבעלות אלוף הארץ בהיאבקות במשקל כבד, אביו, הרב הלפרין, שפעלה בפינת דיזינגוף שד׳ קק״ל-בן גוריון והייתה בין המסעדות הכשרות הבודדות בת״א בימות ילדותי.
הייתה לי חוויה מיוחדת לפגוש במסעדה, תוך נשנוש אוכל יהודי לצד מנה של צ׳יפס חם וטרי, את איש השרירים והרוח, שבזכות כושר המסחר הגאוני שלו, הקים את האנציקלופדיה היהודית הראשונה וגם את רשת ׳אופטיקה הלפרין׳ ובעזרתה שבר את השוק של האופטומטריסטים היקרנים וכך סייע להורדת המחירים בענף. השאר היסטוריה…
ונחזור לבני ברק – עלינו לביתה של השדכנית החרדית גב׳ הינדה הרבסט, שקיבלה את הקבוצה במאור פנים ופתחה את ביתה לרווחה בלב חפץ וחם.
השדכנית הוותיקה שפכה אור על תהליך ההיכרות החסוי והמוקפד, בין בנים ובנות, המעוניינים להקים בית של תורה בציבור החרדי. היה מרתק.
משם טפסנו אל הגבעה עליה מתנוססת ישיבת פוניבז׳. בעוד חברי הקבוצה החילונים, מתפעלים מהעובדה שעל גג הישיבה מתנוסס ביום העצמאות, דגל ישראל, ובעודם מדלגים וטועמים אוכל יהודי במעדניות הסמוכות לישיבה, נכנסתי לנחם את בניו של ראש הישיבה, הגאון, הרב גרשון אידלשטיין זצ״ל.
המדריכה החרדית, הבני ברקית, המוכשרת והאנרגטית – רוחמי בורד, (הד״ר לאושר), מבעלי רשת ׳חד פעמית׳, הפכה את הסיור בבני ברק המהבילה, למאד מעניין.
במאור פנים היא הרעיפה על הקבוצה תילי תילים של ידע, מנהגים, מסורות והרגלים, המלווים תמיד בחשש מכל חדש. כל משפט היה מתובל בהומור נעים ובדוגמאות מניסיונה האישי.
ניכר היה שלחברי הקבוצה שאינם שומרי מצוות כמעט כל פרט מחיי המשפחה החרדית, היה בחזקת חידוש.
רוחמי דאגה שהחידושים יהיו גם מרעננים וגם מחברים בין עולמות.
אין ספק שהעוינות ההדדית בין המגזרים נובעת בעיקר מחוסר ידע גורף, מחרדות מפני השפעות ׳זרות׳ ומחוסר יכולת התמודדות עם השונה ממך.
הסיור עשה את שלו, בענק. נוצר צימאון ללמוד יותר ולהכיר יותר, הוחלפו מספרי טלפון וסוכם על קביעת מפגשים נוספים, ממש בקרוב.
מומלץ בחום.
03
זכיתי בשבועות האחרונים להשתתף בשיעוריו של הרב דוד חי הכהן בישיבת מרכז הרב. בשבילי זו סגירת מעגל מרגשת ובונה.
ומעשה שהיה כך היה –
כידוע, גדלתי כנער תל אביבי במשפחה שלא הוגדרה כדתית במיוחד…
אמנם סבי היה רב חשוב בגליציה, ראש החברא קדישא בקרקוב ומראשי פאג״י בעיר, אך בשל השואה הנוראה, והנסיבות הטראגיות, אימי שגדלה כיתומה, ואבי שגדל לאבא יתום מגיל צעיר, בנו את ביתם ללא יכולת לשמור שבת ומצוות כראוי.
למרות זאת התעקשתי ללמוד בבית ספר דתי. לאחר התיכון התגייסתי לצבא ושירַתִּי 3 שנים במוצב הקדמי – ׳אום חשיבה׳ – שהיה במשך שנים רבות ׳העיניים והאוזניים של המדינה׳.
׳אום חשיבה׳ היה הר חלול, שכל תוכו היה מלא וגדוש בבונקרים עם מתקני מודיעין סודיים של חיל המודיעין, חיל האויר וחיל הקשר, (אז חיל הדואר). הבסיס פעל בשטח המפורז בדרום מדבר סיני, ממש מול עיר הנמל איסמעיליה שבתעלת סואץ.
יהושע לוי משדה אליהו ורעייתו ברכה, היו מתלמידיו של דוב ביגון, אך גרו בתל אביב.
אמא של ברכה הייתה תופרת מוכשרת ברחוב בן יהודה. הייתי מביא למתפרה הצנועה שלה, את המדים שלי לתיקון. ברכה ויהושע התיידדו איתי והזמינו אותי להשתתף בשיעורים מאד מעניינים לחוזרים בתשובה, שהתקיימו בבית כנסת ׳איחוד שיבת ציון׳, של הייקים, ברח׳ בן יהודה.
בשעות הערב הגיע לאולם, שלצד בית הכנסת, רב מרשים וצנום, לבבי, צנוע וחייכן.
הרב דוד חי הכהן, כתלמידו המובהק של הרב צבי יהודה הכהן, עטה תמיד ׳בגדי רבנים׳ שחורים – פראק ארוך וכובע דיינים, ממש כמו רב חרדי, אך מתחת למגבעת שלו בצבצה כיפה לבנה גדולה וסרוגה, שליודעי דבר הסגירה הכול. אני לא הייתי מ׳יודעי דבר׳, וגם לא הכרתי את ההבדלים בין גווני הרבנים, אך גישתו הציונית והערצתו למשרתים בצה״ל, שבתה את ליבי. הרב דיבר בשבח חיילי צבא ההגנה לישראל ובחובה ליישב את ארץ ישראל לכל אורכה ולכל רוחבה… ואני פשוט נשביתי בשיעוריו העמוקים, בקסם מידותיו המיוחדות וברוחב תורתו.
לימים, גם בזכותו, הגעתי למרכז הרב, גרתי שלוש שנים בבית הרב צבי יהודה והשאר היסטוריה.
הרב השתקע בבת ים הקים שם קהילה. בנה שכונה לתפארת, והשקיע את כל מרצו בחיבור ובהעשרת החברה הכללית בבת ים.
לפני שהרב פעל לחולל את המהפך בחברה המקומית, היו אומרים ליצני הדור ש׳בת-ים׳ אלה ראשי תיבות – ׳בא תרד יש מכות׳…
בכל אסרו חג שבועות הרב דוד חי הכהן, מגדולי הדור, עולה עם ישיבתו הגדולה ׳אורות התורה׳, מבת ים, לתפילה חגיגית ושיעורים בכותל המערבי.
יש לי סיפורים מדהימים על הרב הנסתר, הרב דוד חי הכהן. תזכירו לי, בהזדמנות.
שבת שלום של אהבת ישראל. הורדת מחיצות. הקרבה ומסירות לחסד ולאחדות ישראל. מלחמת חורמה בפשע הערבי וניצחון על כל שונאינו. ■