בשבתות הקרובות נעסוק בנהיגה נכונה ממבטים שונים ומזוויות שונות. היום נעסוק בכשירות הנהג
חובת הזהירות הכללית קובעת: לא ינהג אדם בקלות ראש או בלא זהירות או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות.
אין לנהוג או לרכוב לאחר שתיית משקה אלכוהולי.
הנהג צריך לנהוג כשהוא ערני וכשיר לנהיגה.
הנהג צריך לדעת שכל אחד יכול להיות עייף, ובנסיעה ארוכה השגרה והשיעמום מובילים להירדמות. נהג חכם מתכנן את נסיעתו, נח לפני הנסיעה וקובע לעצמו תחנות ביניים למנוחה, לשתייה ולחילוץ עצמות.
התחוללות השינה באה במפתיע, ללא התראה, ואיננה ניתנת לחיזוי. איש איננו יודע מראש מתי יירדם כאשר הוא חש בתחושות הראשונות של העייפות.
אסור למתוח את החבל ולהמשיך לנהוג עד קצה גבול היכולת. את הסף הזה לא רואים ולא מרגישים, אך חוצים אותו לבסוף, ואז מאוחר מדי.
עלינו לזכור: אי אפשר לטעון "לא ידעתי שאני עייף", מכיוון שלתחושות הגוף המשדרות לנו עיניים ממצמצות, כאבים בצוואר ובגב וראש כבד יש משמעות ברורה אחת: אני עייף וחייב לעצור ולנוח.
