בתשעה באב זה הרגשנו ביתר שאת את אבלו של העם בגין שנאת החינם שבינינו. הרב יצחק נסים, בהליכותיו כאדם פרטי ובמעמדו כמנהיג הרוחני של העם היהודי בארץ ובתפוצות, ראה ייעוד בחיבור ובהשכנת שלום בין אדם לאדם ובין תנועות וקבוצות בעם ובכינון חברה כלל-ישראלית מתוקנת.
בנאום ההכתרה שלו ציטט הרב נסים מנאום ההכתרה של קודמו בתפקיד הרב עוזיאל זצ"ל, שקבע כי תפקידו של הראשון לציון הוא "לאחד ולא להפריד, לקרב ולא להרחיק". ועוד אמר הרב נסים בנאומו: "התפקיד הראשון הוא אפוא להפוך את שבטי ישראל לעם אחד, למזגם ולחברם… ההרכבה מועילה לגידול הפרי והשבחתו. אין הכוונה להתבוללות רוחנית, אלא לקלוט את הטוב והיפה שבכל שבט ושבט".
בריאיון איתו שפורסם במעריב בשנת תשכ"ד אמר הרב נסים: "היחסים בין אדם לחברו ובין היחיד לכלל השתבשו, האהבה והאחווה היהודית התעמעמו, והשנאה והפיצול התרבו". את תשובתו סיים בתפילה כי "תשרור אהבה, שלום ורעות בין כל חלקי העם… ללא מחיצות עדתיות וללא הבדלי לשון ומנהג". במקום אחר כתב: "אינני מאמין בעליונותו של אדם על חברו… מנהיגי העם, אנשי הרוח והרשות הממלכתית, מחויבים לתת את דעתם על קיצורו של תהליך המיזוג".
ועוד אמר הרב נסים: "שאיפתנו צריכה להיות, הקמת עם אחד בארץ שאורחות חייו מושתתים על יסודות מסורת ישראל והקניינים הרוחניים של האומה. לשם כך צריך… להעמיק בקרב העולים וגם בין הוותיקים את ההכרה כי אחדות העם ומיזוג השבטים הם צו השעה והם לא ייתכנו אלא אם נוותר איש לרעהו על דעות מוקדמות ונשליך מעלינו את יצרי ההתנצחות, אחרת תהיינה התוצאות גרועות".
מתוך נקודת מוצא כלל-ישראלית ושאיפה לקדם חברה מתוקנת התבטא הרב נסים לא אחת בסוגיות של קיימות, רווחה וכלכלה. כך למשל פנה הרב נסים בחודש אב תשי"ח "לרבנים, סופרים ואישי הרוח הנאמנים לדבר ה'" לפתוח בהסברה לקירוב לבבות לקראת ימי הרחמים והסליחות ובכלל זה לדבר אל לב העם על תופעת נטילת הלוואות שלא לצורך של ממש ומנגד נגד הריבית המוגזמת הנוהגת במחוזותינו.
באלול תש"ך שב הרב נסים לנושא, ובהודעה שפרסם כתב: "התופעה של האמרת שער הריבית עומדת בסתירה משוועת לצדק החברתי, ואף הלהיטות אחר בזבוזים לצרכים מיותרים – לרבות חתונות וברי-מצווה – יש לעשות כדי לשרשה מהציבור". זאת לצד קריאה של הרב הראשי לציבור לפתוח את ליבו ולתרום במבצע 'הקש בדלת' של האגודה למלחמה בסרטן.
בכסלו תשי"ט פרסם הרב נסים כרוז הפונה לחברות השיווק הגדולות נגד התופעה הפסולה של השחתת מזון: "נוסף על האיסור המוחלט של בל תשחית יש בכוונה זו של שמירה על יוקר השערים משום מעשה בלתי חברתי הנוגד את הדין והמוסר, ויש למגרו בכדי לאפשר למחוסרי אמצעים להשיג מזון במחירים השווים לכל נפש".
עוד דוגמה, שגם היא לדאבון הלב רלוונטית מאוד לימינו, היא פנייה לציבור של הרב נסים בשנת תשכ"ד בעניין ריבוי תאונות הדרכים: "דורנו זה שכל במוראות השואה ובמלחמות מיליוני נפשות, ואין כמוהו המצווה לנהוג זהירות ולשמור על נפש כל יחיד ויחיד… נקבל על עצמנו מכאן ולהבא להקפיד ולהישמר מכל משמר, איש על חיי עצמו ועל חיי זולתו, על ידי נהיגה מחושבת ובישוב הדעת".
ואין מתאים יותר לימינו אנו מלסיים בדברים שפרסם הרב נסים בשנת תשכ"ב: "לדאבוננו הרב בזמן האחרון עדים אנו להחרפת יחסים, לגילויים שאין בהם משום אהבת אחים ולגילויים של נקימה ונטירה… ועל כן על כל יחיד בישראל ועל כל ארגון להעמיק חשוב בצוויי התורה לאהבת אמת של אחים, לאחדות, לעזרה לזולת, ולתיקון היחסים שבין אדם לחברו".
