- בז׳ תשרי תמלא שנה לפטירת הרב אליעזר קוגל, מגדולי ישראל הנסתרים. הוא היה פיקח מאד, והבין בנפש האדם לעומקה. זכיתי להכיר אותו דרך שיחות בגמרא, בהלכה, ובבקשת עצה, אבל בערוב ימיו ואחרי פטירתו נודע לי שהוא האיש שיזם ועמד מאחורי מפעלי הפצת תורה רבים מאד, כמעט בכל מקום בארץ, בשבעים השנים האחרונות. סיפר לי נכדו: היה לו קשר עם תורמים שעמדו לימינו במפעליו הרבים. למרות שעברו תחת ידיו סכומי עתק, הוא עצמו חי בצניעות רבה כל ימיו. הוא היה לבוש בפשטות ירושלמית. מעיל ישן, כובע מהוה, בגדים פשוטים ביותר. זכורני שפעם נלוויתי אליו לפגישה עם אחד התורמים הגדולים שלו. התורם אמר לו: "כבוד הרב, יש לי בקשה קטנה. קנה לך בגדים חדשים, מכובדים, כראוי לך. יהיה לך קל יותר לגייס תרומות, אנשים יתייחסו אליך טוב יותר". סבא, ששימש כראש ישיבה שנים רבות, ענה לו: "מדוע אתה מפקיד בידי דווקא סכומי כסף גדולים? הרי יש רבים שישמחו לקבל את הכספים הללו! אין זאת אלא משום שאתה רוצה שהכספים שלך יהיו דווקא אצל לייזר קוגל, אתה חושב שלייזר קוגל ידע לעשות איתם דברים טובים. אבל אם אני אתלבש כמו שאתה רוצה, כבר לא אהיה לייזר קוגל, ושוב לא תפקיד בידי את הכספים הללו…".
כשסיפרתי לו על הישיבה שייסד הרב אחיעד אטינגר הי״ד בדרום תל-אביב, בשכונת נוה שאנן, הוא שמח כל כך, ואמר: "בבית הכנסת ברחוב יסוד המעלה לומדים תורה? הרי שם למדתי שנים רבות בילדותי. כמה אני שמח שאתה מבשר לי בשורה כזאת…", והוסיף שאם לא קשה לי, אעדכן אותו בבשורות כאלה בעתיד, הן מחיות אותו. הוא היה אז כבן 98.
באתי אליו עם בני להתברך לקראת הבר-מצוה שלו וסיום ש״ס משניות, הוא אמר לבן: "אתן לך עצה לחיים. אבא מאד רוצה ללמוד עם בנו תורה, בוודאי, אבל זכור תמיד – לילד אסור להשאיר את היוזמה ללימוד עם אביו אצל אביו. לאבא יש המון עיסוקים, ועם כל הרצון הטוב, זה לא יצא אל הפועל. אתה צריך להיות נודניק, לבקש מאבא ללמוד איתו". אחרי מותו הבנתי שהנושא של לימוד עם האבא העסיק אותו רבות. תחילת דרכו היתה ע״י חזון חיים של אביו שבנו יגדל בתורה. הוא שכר לו מלמדים, הוא אפילו קנה לו ספרים למדניים עוד בטרם נולד… - באחד הטורים הקודמים סיפרתי על אמירה קשה של ה׳חפץ-חיים׳ בקשר לתפילה על הבאת ילדים בדור הזה. בעקבות מגיבים, אתקן ואחדד: א. בתקופת החפץ-חיים לא היו טיפולי פוריות. בימינו חובת ההשתדלות התרחבה בהרבה. ב. הח״ח דיבר על פעילות רוחנית בעולמות עליונים, דברים שאין לנו שיג ושיח בהם, ובוודאי לא התייחס להשתדלות. ג. בזמן הח״ח העזיבה של הצעירים היתה הרבה לטובת הקומוניזם, שכידוע, מתיאוריות שוויון תמימות, הגיע במקומות מסויימים לרצח המונים. ד. יש אינספור סיפורים על תפילות יוצאות דופן שלו לפקידת עקרות, הבאתי מהם גם במדור זה.
חשיבות הסיפור הזה לדורנו, בעיני, נוגעת לצורך בתיקון ההתייחסות שוות-הנפש לתופעת החזרה בשאלה, הרווחת במחוזותינו. - ועוד השלמה: בשעה מאוחרת ביום שישי כתב הרב צבי פסח פרנק תשובת היתר לעגונה. השבת התקרבה, ובתו שאלה מדוע לא יעצור את כתיבתו, וימשיך אחרי השבת. הוא השיב לה שמכיוון שיצא ההיתר מתחת ידו, אסור לעכב את התשובה לעגונה כהוא זה. הוא סיים כתיבתו לפני השבת, ובבוקר אותה השבת השיב נשמתו לבוראה. ■
תפריט
