עשרה דברים שלא ידעתם על עלילות דם

1. קניבליזם בבית המקדש?

נחזור 2200 שנה אחורה. אנטיוכוס הרביעי נכנס לבית המקדש ומגלה שם איש יווני כלוא. הלה סיפר שנפל בשבי היהודים ונלקח למקדש שם פוטם במשך שנה, לקראת הפיכתו לקורבן תוך אכילה מבשרו. 

את הסיפור המוזר הזה מביא ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו לפני אלפיים שנה כדי להפריכו. מתברר שכבר אז היו נפוצות בעולם היווני-רומאי האשמות משונות כנגד היהודים.

2. מה שמים במצות

העלילה הנפוצה ביותר התרחשה כל שנה לקראת פסח. הפורמט היה קבוע: כמה ימים לפני החג נעלם ילד נוצרי, וכעבור זמן נמצאה גופתו בקרבת ביתו של יהודי. בגופה 'נתגלו' סימנים המלמדים שהדם רוקן ממנה. המסקנה ברורה: היהודים הם שעשו את הנבלה כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות.

לא עזרה הטענה שביהדות הציווי "לא תרצח" מופיע כבר בעשרת הדברות ושיש איסור הלכתי על אכילת דם. מאות פעמים (!) צצה העלילה מחדש, לעיתים גם ללא מציאת גופה. לפעמים כעבור כמה ימים הילד ה'נרצח' התגלה בחיים, אך כל זה לא הועיל במאומה. יהודים נעצרו ותחת עינויים נוראיים 'הודו' בדבר, נערכו פוגרומים אכזריים והמוני יהודים נרצחו ורכושם נבזז.

3. השורש הנוצרי

המניע המרכזי לעלילות היה אנטישמיות גסה ולצידה תאוות בצע ורצון לבזוז את רכוש היהודים. 

לצד זה היה גם יסוד דתי לעלילות.

על פי המסורת הנוצרית הסעודה האחרונה של ישו היתה בליל הסדר והוא נצלב במהלך הפסח. כל זה קרה באשמת היהודים, כמובן, והמצה נתפסה דומה ל'לחם הקודש' הנוצרי המסמל את גופו של ישו. 

בעקבות העלילות חלק מהיהודים ובפרט הילדים שבהם הוטבלו בכוח לנצרות והמבוגרים עונו וניתנה להם הברירה האם להכיר בישו ואז 'רק' ייערף ראשם או להישאר באמונתם ואז להישרף חיים.

4. התנגדות האפיפיור

בשנת 1247 יצא האפיפיור, אינוקנטיוס הרביעי, נגד עלילות הדם. כך כתב באיגרת לארכיבישופים:

"שמענו את שוועתם של היהודים, כי כוהנים ושרים וגם אצילים ופקידים ממציאים אשמות מנוולות על היהודים כדי לבוז את רכושם. האנשים האלה שכחו נראה שדווקא ספרי הברית הישנה של היהודים הם יסודי התורה הנוצרית. כתוב בתורה: לא תרצח. ובחג הפסח אסור להם אפילו לגעת במת, ואתם מאשימים אשמת שווא שהם אוכלים בחג ילד הרוג. בכל מקום שנמצא חלל ולא נודע מי הרגו מאשימים את היהודים מתוך כוונה רעה… עימדו על המשמר שלא יופרו החוקים, ואל תרשו שיציקו להם בלי שום פשע מצדם".

האם הקריאה הזו עצרה את מבול עלילות הדם? למרבה הצער התשובה שלילית.

5. להכשיר את הגירוש

ב-1491, ערב גירוש ספרד, הואשמו שם יהודים ברצח אכזרי של ילד, כולל עקירת ליבו מגופו. לא דווח על אף ילד נעדר ולא נמצאה גופה, אבל כן נתפסו היהודים ה'אשמים' והועלו על המוקד. העדר הגופה תורץ בעלייתו של הילד הישר השמיימה והוא הוכרז כקדוש נוצרי. 

לדעת היסטוריונים אירועים כאלו היו חלק ממסע שיטתי שנועד להכשיר את הקרקע לגירוש המתקרב של מאות אלפי היהודים מספרד.

6. הסוף הטוב של עלילת דמשק

בשנת 1840 נעלמו עקבותיהם של נזיר צרפתי בשם תומאסו ומשרתו המוסלמי, זמן קצר אחרי שביקרו בשוק היהודי בדמשק. שבעה מנכבדי הקהילה נעצרו, חלקם עונו עד מותם והאחרים 'הודו' באשמה. 

יהדות העולם הזדעזעה מהעלילה והפעילה את כוח השפעתה כדי לעצור את הפוגרום המתקרב. הגביר משה מונטיפיורי פעל אצל הסולטאן העות'מאני, משפחת רוטשילד פרסמה את האירוע בעיתונות הבינלאומית ומשלחת מצרפת פנתה לשליט מצרים, מוחמד עלי, כדי שיתערב. באופן חריג, הפעם הסיפור הסתיים בטוב: שבעת האסירים שנותרו בחיים שוחררו ומושל דמשק הוצא להורג. 

7. אצל הנאצים

אם חשבנו שבמאה ה-20 העלילות הפרימיטיביות ייעלמו, באו הנאצים והחיו אותן מחדש. הן תוארו בהרחבה ב'דר שטירמר', שבועון התעמולה הנאצי ושימשו כדלק לשנאת היהודים והרצון להשמדתם.

עלילת הדם האחרונה באירופה התרחשה בקיילצה שבפולין, בשנת 1946, כשנה אחרי תום המלחמה. ילד בן 9 שנעלם ליומיים סיפר בתחנת המשטרה שהוא הוחזק בידי היהודים ושם ראה שהרגו ילד נוצרי. בית הוועד הוקף באספסוף זועם ובליווי שוטרים וחיילים פולנים הותקפו 200 היהודים, רובם ניצולים ששרדו את השואה, ועשרות מהם נרצחו.

שישים שנה לאחר הפוגרום התנצלה ממשלת פולין על הפוגרום וכינתה אותו "מעשה זוועה, בושה גדולה, טרגדיה ליהודים וטרגדיה גם עבור הפולנים".

8. ובעולם הערבי

זה התחיל במאה ה-18 בסוריה, מצרים ודמשק, אך עם הקמת מדינת ישראל עלה מדריגה. פורסמו ספרים רבים המתארים את מנהגי "קורבנות האדם" היהודיים ובעיתונות הופיעו קריקטורות של ראש ממשלת ישראל שותה דם של ילדים ערבים.

שר החוץ הסורי פרסם ספר המתיימר להיות אקדמי ובו מחקר הטוען כי היהודים מקפידים לחטוף מדי שנה ילד נוצרי ומשתמשים בדמו לאפיית מצות. אחרי שנחתם הסכם השלום עם מצרים, התבקש נשיא מצרים, חוסני מובארכ, לגנות את הדברים.

תגובתו הייתה: "לא כל היהודים אותו הדבר".

9. ומה הקשר להאג?

מי שחשב שהעולם התקדם, ובשנת 2024 עלילת דם היא דבר שאבד עליו הכלח, גילה שהטירוף לא נעלם. הוא רק שינה את צורתו והופיע מחדש בחליפה ועניבה באולם בית המשפט. 

לפני כמה שבועות פנתה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי והאשימה את ישראל ברצח עם בעזה. אין זה חדש שמדינות ערביות מטילות את האשמה דווקא על ישראל המותקפת, אבל מעניין שדווקא אחת המדינות המושחתות בעולם, מקום בו האלימות משתוללת והפשיעה נוסקת (בכל 2 דקות אדם מותקף, בכל 12 דקות אישה נאנסת, בכל 19 דקות אדם נרצח. מעשרים הערים הכי מסוכנות בעולם ארבע הן בדרא"פ), ודווקא הם מאשימים את הצבא המוסרי בעולם ואת המדינה שעושה מאמצים אדירים לא לפגוע באזרחים, ברצח עם.

10. לעמוד ברשות עצמנו

ידועה האגדה על הגולם מפראג שנוצר לפני כ-400 שנה על ידי המהר"ל כדי להילחם בעלילות הדם כנגד היהודים. עד היום לא ברור עד כמה יש לסיפור הזה יסוד היסטורי, אבל הוא וודאי מבטא את חוסר האונים היהודי בגלות, ותקווה כמוסה שיבוא איזה גיבור-על ויציל אותנו. 

ברוך השם שבמאה השנים האחרונות זכינו לשוב הביתה לארץ ישראל ולא להיות תלויים עוד בחסדי זרים. מי שפוגע בנו יקבל מנה אחת אפיים וחג הפסח לא יהיה עוד עת של חרדה נוראית ופחד קיומי, אלא מה שהוא נועד להיות – זמן חירותנו. ■

הרב יוני לביא מראשי ארגון קהלים ומרבני ברקאי