פנחס הכהן הגיע מהכותל

01
בליל שבת פרשת בלק, רחבת הכותל הייתה צפופה במיוחד. מה טובו אוהליך יעקב… מתפללים צפופים ומשתחווים רווחים… חלק מהמניינים התקיימו בלית ברירה, ברחבה העליונה.
הכותל נצבע בירוק, חיילים רבים, מסיירות מובחרות, התארחו בישיבת הכותל וירדו לשפוך ליבם בתפילה לבורא עולם, ליד שריד חומת בית מקדשנו, לצדם התפללו בדבקות חיילים מקורס קציני חי"ר.
ביום שני השבוע התבררה לי מטרת תפילת החיילים והקצינים בכותל. תפילתם כוונה, להצלחת מבצע 'בית וגן', לחיסול קיני המחבלים והמרצחים בשכם, בג'נין ובשלוחותיהם. יהי ה' בעזרם.
לא הרחק משם קבוצות של תלמידים מישיבת בית-אל קיימה מניין קבלת שבת עתיר בשירה ובריקוד.
תיירים רבים הגיעו מכל העולם מתרגשים עד דמעות. חלקם הצטרף למניינים הקבועים וחלקם הביט בהשתאות בחיילים הקרביים רוקדים עם נשקים על הכתף בהתלהבות ומקבלים את השבת, בשמחה עצומה.
במנהרה, מתחת קשת ווילסון, התפלל כב' האדמו"ר מויז'ניץ, מלווה בעשרות רבות של חסידים, שהפליאו לזמר ולרקד בניגוני שבת ידועים, העוברים מדור לדור בחצרות ויז'ניץ.
גם בתפילות הבוקר נצפו מתפללים רבים מהרגיל, מצטופפים ודרוכים לשמוע ליד הכותל, חומת הגבורה והתושייה, על גבורתו ואומץ לבו של פנחס, בן אלעזר, בן אהרון הכהן, בן ונכד לשושלת כוהנים יראי שמים, עדיני נפש, שכל עניינם בעולם הוא לאהוב כל אחד מישראל ומתוך כך לקרב יהודים לתורה ולמצוות ולהשכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.
במשך הדורות, יהודים רבים סיכנו עצמם בעמידה לתפילה או בתקיעה בשופר ליד הכותל. לא עוד. הכותל חזר להיות משוחרר ומאובטח, שוקק חיים ושמח – מקום תפילה והכנה לבניין בית שלישי.
בין המתפללים היקרים בלט בנוכחותו ראש הכולל הוותיק בישיבת האידרא, הרב נחמן כהנא ורעייתו פייגי הי"ו. הרב נחמן הוא אחיו של הרב מאיר כהנא הי"ד, מייסד הליגה נגד השמצת יהודים, שהגן על כבוד עם ישראל בארץ ובעולם.
הרב נחמן יבדל"א, גם הוא גאון בפני עצמו. אמיץ וחכם כאחיו, מחבר סדרת הספרים החיונית על הש"ס – 'מי מנוחות' וממייסדי היישוב היהודי המתחדש ברובע. הרב הישיש ורעייתו מגיעים מידי פעם לשהות בביתם ברובע.
לידם נצפה איש אשכולות, הרב נחום שיר, הי"ו, נכדו של הרב שמעון לוי-לעוו'י, מייסד בית כנסת ובית תמחוי 'זהרי חמה' ברחוב יפו, בירושלים, מתחת לשעון השמש המפורסם. לימים, הרב אריה לוין, קבע בו את מקום תפילתו האהוב בנץ.
2.
ביום חמישי שעבר, יצאנו בשמחה להצטרף לחנוכת בית הכנסת החדש והמפואר בישוב המשגשג 'שבי דרום'. למרות שאני שרוי בשנת אבל, לא יכולתי לוותר על האירוע המרגש.
בי"ג מנחם אב, לפני ח"י שנים, משפחות 'כפר דרום' נעקרו באכזריות מבתיהם.
בתי היישוב שנבנה בשליחות הממשלה, נהרסו בידי שלוחיו של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון. איתם נהרסו חיי משפחות רבות ומופלאות ונגדעו חיים שלמים.
בולדוזרים עלו על היישובים הפורחים והמשגשגים וביניהם כפר דרום האגדי, ורמסו באכזריות, עד דק, חיי יצירה, חקלאות, מפעלי חינוך ותרבות, גדעו את תנופת הפיתוח והשמידו כל ניצוץ של תקווה.
מוסדות החינוך המפוארים, ישיבות, כוללים, תלמודי תורה, גני ילדים, 'מכון התורה והארץ', 'מדרשת התורה והארץ', 'גן המצוות התלויות בארץ'. מפעלי 'חסלט' – 'עלי קטיף' ועוד, כולם הפכו בין לילה לתל חורבות.
לבבות מרוסקים של יהודים שנעקרו מבתיהם, שמסרו נפשם במשך כ-20 שנה, ליישב בגאון את רצועת עזה השוממת והמאיימת, התגוללו בחולות הזהובים של 'חבל קטיף' באין מושיע.
אביה שלנו (ז"ל), עלה וטיפס על גג בית הכנסת הגדול והמפואר של כפר דרום, יחד עם עשרות רבות של בחורים מתוקים. מדינה שלמה צפתה בהם. הם ביקשו, במסירות נפשם הגדולה, ובאהבתם את רגבי ארץ ישראל, לעכב את הגירוש הנורא.
הם אבו למחות על הרשעות הגדולה של ראש הממשלה, אלוף אריאל שרון, שהחליט במצמוץ של עין עצלה ובמשיכת אף עצבנית, להרוס יישובים פורחים ולקפד חיים שלמים על מנת לתת למחבלי החמאס, ללא שום תמורה והבטחה, פרס ענק בדמות מדינת טרור. שרון הוסיף, הרהיב והצהיר, כי ,אם המחבלים יירו עלינו טילים, אנו ניכנס לרצועה ונכבוש אותה מחדש, לאלתר". עוד שקר אווילי ובלתי אפשרי, מבית היוצר של הבל הבלים, הכול הבל.
החברה הייחודית של התושבים החלוצים בחבל עזה, הייתה לאות ולמופת. החסד, החמלה, החברות, הסיוע לזולת, המסירות, האהבה לארץ, הדבקות במשימה, האמונה הגדולה, לימוד התורה, עבודת האדמה, כיבוד תלמידי חכמים, היו לשם דבר.
מפעלי החקלאות האדירים והפוריים בגוש קטיף, שפותחו בעמל, ביזע ובחוכמה רבה, ייצרו תוצרת משובחת של ירקות איכותיים – פלפלים, עגבניות שרי בהדליה, חממות של ירקות עלים נקיים מתולעים ומשאריות חומרי הדברה ועוד. מפעלי החקלאות זכו לתהילה ולהצלחה עולמית ובס"ד סיפקו תוצרת רבה שהספיקה להאכיל מדינה שלמה. ברבות הימים, נותר די והותר ו'גוש קטיף' הפך למעצמת ייצוא משגשגת ומבוקשת, שהכניסה למדינה דולרים רבים.
המחבלים בעזה, שחלקם עבדו בחממות של היהודים, לא מסוגלים להגיע להישגים כאלו, למרות שלכאורה יש להם את השטח וגם קיבלו מאתנו את הידע. ניכר לכל בר דעת, שארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, אך ורק לשלומי אמוני ישראל.
במאמר מוסגר, אמר לי השבוע בני, יבדל"א, שהתקופה היום מזכירה במעט את התקופה הנוראה ההיא.
באותה תקופה נמהרת, לפני ח"י שנים, רבו המחלוקות – ניסו להפיל את ראש הממשלה (הימני לכאורה), אריאל שרון, בעזרת חקירות על שחיתות וקבלת שוחד… בקשר עם 'האי היווני' ובקשר לחווה ובקשר לעוד תיקים ופרשיות הנוגעות לקשרים של 'הון שלטון'.
גם בימים אלו מצטיירת תמונה דומה, שמנסים לכאורה, בפרקליטות ובמשטרה, להפיל את ראש הממשלה בעזרת חקירות והאשמות שווא. אלא שאריק, ככל שהיה חזק כלפי חוץ, נשבר, ככל הנראה, ברוחו ועל מנת להציל את עורו וכסאו ביקש לקבל חסינות אצל האליטות של השמאל בפרקליטות, באקדמיה ובמדיה ולזכות במעמד המיוחל, השמור רק לעושי דברם של החונטות האליטיסטיות, המנותקות והמורמות מעם, מעמד של 'מאותרג תקשורתית'.
כך נוצקה מטבע הלשון שתיארה את המשוואה הדרקונית – 'כעומק החקירה כך עומק העקירה'.
לעומתו, ראש הממשלה הנוכחי עומד, עד כה, בלחצים הקשים בגבורה גדולה. הוא לא נשבר ולא מתפתה לפגוע, חו"ח, בהתיישבות בארץ ישראל, ומשלם בגופו את המחיר הנורא של עינוי דין המלווה בקמפיין מחאה מרושע, מתוכנן, ממומן ומתוזמן על ידי 'א. ברק את א. ברק' ומלובה על ידי תזרים המזומנים של קרנות המימון של שונאי ישראל, שנמשכים ומכים ללא רחם שוב ושוב בו ובמשפחתו היקרה והאמיצה. סיפור קפקא כבר אמרנו?
3.
ונחזור לכפר דרום – מפאת קדושתו, בית הכנסת המפואר של כפר דרום לא נהרס. המחבלים הפכו אותו ל'מוזיאון' המעלה על נס את ניצחונם על ישראל.
כפר דרום, ת"ו, נבנה על יסודותיו של גרעין נח"ל, שהוקם על הגבעה הנפלאה הזו, עוד לפני קום המדינה.
גרעין 'צופיה', שהתיישב בתחילה על מצוק בחוף הים הזהוב של גוש קטיף, עבר להתיישב בנקודה הצפון מערבית של 'חבל קטיף', לא הרחק מהגדר המקיפה את קיבוץ כיסופים, ליד עץ האלון העתיק אותו שתלו חברי גרעין הנח"ל של כפר דרום.
את הלילה הנורא שבו פונה בית הכנסת בדמעות ודם לא אשכח לעולם.
הצבא התיר לתושבים ולמשובח"ים לקיים תפילת ערבית אחרונה ולפנות את ספרי התורה בתהלוכת אבל מרה, קשה ומצמררת.
צעדנו שם באישון לילה לאחר ט' באב, כשהדמעות שוטפות את עגלי הזיעה הנוטפת, בקיץ הנורא והנמהר ההוא.
נזכרנו במראות הקשים ביותר ובגירושים הנוראיים, שעם ישראל עבר במשך הדורות. המנורה שנעקרה מגג בית הכנסת בכפר דרום, נישאה בראש השיירה, בבכי תמרורים, על ידי בני הנוער של הכפר, והזכירה את המנורה שטיטוס הרשע עקר מבית המקדש.
רק שני הבדלים ניקרו בראשי הקודח, האחד נורא והשני מנחם מעט – אמנם הפעם יהודים מגרשים יהודים אך הגירוש נעשה מארץ ישראל לארץ ישראל.
לאחר הגירוש נדדו משפחות הכפר במשך שנים רבות, ממלון למלון ומדירה שכורה אחת לקרוואן אחר…
רק לאחרונה התחילו המשפחות, סוף סוף, לבנות את בתיהן ובקרוב אף יוציא לשיווק מנהל מקרקעי ישראל קרקעות לבניית בתים למשפחות צעירות, מתאימות, המעוניינות להצטרף לקהילה תורנית-חרדל'י"ת, חמה ואוהבת.
הרב אביק שרייבר דיבר מליבו בעיניים דומעות וגרם לקהל הקדוש לגאות בבכי עת תיאר את חורבן התורה ואת מסכת העינויים שעברו משפחות המתיישבים מאז הגירוש ועד היום.
המרא דאתרא, הרב אביעד תפוחי, ברך על הזכות להנהיג רוחנית את הקהילה המדהימה בשבי דרום גיבורי החייל שבנו בעזרת ה׳ ישוב חדש לתפארת, למרות כל הקשיים והנסיונות.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נכח והתרגש באירוע מתחילתו ועד סופו. נשא דברים נוגעים ללב והיה ניכר שהוא מחבק את המתיישבים ומתרגש איתם עד דמעות.
אין ספק שהוא סייע ומסייע לפיתוח ההתיישבות של עקורי גוש קטיף, תומך בבניית בתי הכנסת ומתפלל עם כולנו ליום בו נוכל לחזור לפיסת הארץ היפה בגוש קטיף, שעוטף את צפון הנגב ומסוגל להגן עליו לאורך הגבול האסטרטגי.
4.
למחרת, בשבת קודש התאספנו יחד, שבט ברט, שיסודותיו בכפר מימון, לשבת משפחתית מחוננת ומענגת באולפנת בהרן, בגדרה. היה זה אירוע מרגש, מעין המשך לחנוכת בית הכנסת בכפר דרום. בשבט ברט יש לא מעט משפחות שפונו מגוש קטיף ולאחר תלאות ונדודים אין קץ זכו ליישב את הארץ בין השאר ב'בני נצרים' שבאדמות חלוצה, וב'שבי דרום', שבמועצה האזורית בני שמעון, ליד שדרות.
השבתות המשפחתיות מחזקות את הקשר בין כל הדורות – ילדים, נוער, צעירים ומבוגרים. המפגש מהווה דוגמה חיה לכיבוד סבא וסבתא, לכיבוד הורים, לנתינה, ללקיחת אחריות, לחלוקת תפקידים, לשיעורי תורה מגוונים, לחיבור להיסטוריה המשפחתית וסיפור ההצלה המופלאה של הסבים והסבתות מהשואה הנוראה.
שבת שלום של ניצחון מוחץ של גאון ישראל, צה"ל וכוחות הביטחון, ב'בית בגן' ובכל אתר ואתר בארץ ובעולם. אכי"ר. ■