גילוי נאות: מאוד קשה לי אמירה זו… וכי מי שמפחד לא מקיים את העיקר? וחוצמזה יש מספיק דברים בחיינו שמפחידים, אז באמת מה כוונת המשפט?
בפרשתנו התורה כותבת על יעקב אבינו: ׳ויירא יעקב וייצר לו׳, דווקא בזמן שיעקב נדרש למידת הגבורה מול עשיו, מתגלה אצלו מידת הפחד? חז״ל שללו הסבר זה בטענה: ׳אפשר מי שראה … מלאכי אלוקים… ושמע דברי ה׳ נצב עליו ׳והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך… יירא׳?
נראה שאין כאן כוונה שלילית, באמת אין חסרון בפחד, אין חסרון בחששות, השאלה היא לאן לוקחים אותנו הפחד והחששות? ישנו פחד שלילי, פחד מופרז, פחד דמיוני, סוג פחד זה משתק. עליו הרב קוק כותב [אדר היקר]: ׳אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם… הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקף אצבע להצלתו…׳
מנגד יש פחד חיובי המזרז לפעול, להתגבר, לפרוץ קדימה ולרומם את המציאות. חייל שמתאמן לקרב אינו פחדן, אדם שנכנס לממ״ד אינו פחדן, להיפך, יש סיבה לסכנה ולכן הוא מתגבר על הפחד ומכין עצמו לקראת הבאות.
יעקב אבינו אינו פוחד את הפחד המשתק אלא הוא מיד נערך לקראת עשיו בדורון, תפילה ומלחמה. אינו מוותר, אינו מסתגר ואינו נכנע, אלא נאזר בגבורה.
יעקב אבינו לימד אותנו כיצד לעמוד בגבורה מול אויבינו, וכך כתב הרב קוק [שם]: ׳ההצלה היותר נכבדה לעמנו לעת כזאת היא הסרת הפחד הדמיוני הרוחני מתוך הלב, להראותו ברור כשמש, שאין לו [לעם ישראל] כלל וכלל ממה לפחוד. יפחדו העמים המתהללים באלילים… יפחדו מאור האמת והיושר, כל ממלכות הרשע…׳
הגויים הם אלו שצריכים לפחוד כי כל תהילתם היא באלילי שקר וכזב אך אנו בני אברהם יצחק ויעקב אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתו וכי נפחד?! הרי יסודותינו בהררי קודש חצובים. נצחוננו מובטח בעזרת ה׳, נמשיך את דרכו של יעקב אבינו ויקויים בנו: ׳והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׳
והעיקר – לא לפחד כלל! ■
תפריט
