שאלה: האם צפייה במשחק ספורטיבי, או אהדה לקבוצה כלשהי, היא בכל מקרה איננה ראויה?
תשובה: אתן לך מספר עקרונות שיסייעו לך להבחין באיזה מקום אתה נמצא, ולנתב את האהדה לקבוצה כזו או אחרת למקום ראוי:
להבחין בין עיקר לטפל – צפייה במשחקי ספורט או אהדה לקבוצה כלשהי, נובעת מצורך של האדם לשכוח מטרדות היומיום. במשך היום אנו פוגשים במציאות רווית מתחים. לעתים זקוק האדם ל'בריחה' ממציאות זו. אחת הדרכים שסיגלה האנושות לעצמה היא לצפות במשחק ספורטיבי כלשהו ולפרוק את המתחים. אינני חושב שזו הדרך המשובחת והראויה ביותר להרפיית המתח המצטבר, אך יחד עם זאת, אם זו ההסתכלות מלכתחילה על האהדה – הרי שאין בכך נזק גדול.
עיקר הבעיה מתחיל כאשר היוצרות מתהפכים ותחביב זניח מקבל משקל מכריע בסדר יומו של האדם. לעתים אתה יכול לשמוע דיונים המתנהלים ברצינות תהומית על הישגיה של קבוצה זו או אחרת. ישנם אנשים שמקדישים את מיטב זמנם לעיסוקים אלו. אם זוהי הגישה, הרי שיש בכך פגם יסודי ומהותי. מאידך, אם אתה רואה בכך שעשוע בעלמא ותו לא, הרי שלא ניתן לפסול זאת באופן עקרוני.
הפקת ערכים חיוביים – כפי שהדגשנו, משחק ספורטיבי הינו בעיקרו שעשוע והרפיית מתח. יחד עם זאת, אפילו ממשחקים מעין אלו ניתן להפיק ערכים חיוביים. כל מי שצפה אי פעם במשחק זה או אחר יודע בוודאי שניתן ללמוד על טיב אופיו של השחקן מדרך התנהלותו במשחק. ישנם שחקנים הדוגלים בעבודת צוות ומוותרים על הישג אישי למען הקבוצה. מאידך, ישנם כאלה הרוצים בהצלחתם האישית בכל מחיר. בנוסף לכך, פעמים רבות ניתן להתרשם מהרצון העז לעמוד במטרה. אמנם יש לציין: המטרה העומדת לעיני השחקנים חסרת משמעות ומלאת הבל – ניצחון לשם כסף או כבוד. זו אינה מטרה ראויה. אך יחד עם זה ניתן להפיק גם דברים ראויים מעצם העיקשות לעמוד במטרה שהצבת לעצמך.
גבולות – ישנו הבדל מהותי בין צפייה פסיבית לבין שותפות אקטיבית כמשתתף באצטדיון. כפי שהדגשתי מספר פעמים, אינני חושב שצפייה כלשהי הינה הדרך הנעלה ביותר. ברם, ישנו הבדל מהותי בין צפייה מזדמנת ללא השקעה כספית, לבין מי שמשקיע מכספו ונהפך להיות שותף באופן פעיל בהרבה.
ואולם, ישנו הבדל עקרוני בהרבה בין שני סוגי הצפיות. כאשר אתה צופה מביתך אתה בוחר מתי, מה ועם מי לראות. כאשר אתה נכנס לאצטדיון אתה נהפך להיות יחיד בתוך ים של אנשים אחרים, אשר התנהגותם סותרת באופן ברור את ההתנהגות הראויה לבן תורה. ההתלהמות וניבולי הפה הם חלק אינטגרלי מאווירת המשחק. התנהגות זו עלולה להשפיע באופן שלילי על נפשך. בנוסף לכך, העירוב ביציעים הופך זאת לאיסור ממש, ועל כן יש בכך יותר מחשש לשותפות בדבר עברה ולמושב לצים.
סדרי עדיפויות – אם אכן אתה תופס את הצפייה רק כתחביב וכשעשוע בעלמא, הרי ששעשוע זה ודאי יידחה בפני עניינים בעלי ערך עצמי. לדוגמה: האם יעלה על דעתך שבאמצע סדר ערב, תעזוב את בית המדרש כדי לצפות במשחק כלשהו? אינו דומה מי שצופה במשחק במהלך זמנו הפנוי למי שמבטל תורה לצורך כך. כיוצא בזה, כל עניין בעל ערך עצמי אמור לדחות שעשוע, מהנה ככל שיהיה. אם אינך נוהג כך הרי שאינך נותן את המשקל הראוי לתחביבך, ויש לשנות זאת
