שליח מהשמיים

יש לי אחיין ששמו איתי שכטר, איתי משחק כדור רגל בליגת העל. איתי אדם מאמין ותמיד בשמחה. בשנת 2014 איתי החל לשחק בצרפת בקבוצת נאנט. כשהוא הגיע לנאנט הוא נכנס לחדר ההלבשה (איתי מתפקד כחלוץ) החלוץ של אותה קבוצה היה בחור ענק, כולו שרירים, כהה עור, הקפטן של הקבוצה. כאיתי נכנס לחדר ההלבשה הגיע אליו אותו בחור שקוראים לו פבריס ונתן לו נשיקה בראש. איתי היה בטוח שהוא צוחק עליו. איתי נכנס לחדר ההלבשה ככה הוא התיישב והתחיל להתלבש, הבן אדם הגיע אליו שוב והפעם נתן לו שתי נשיקות. עכשיו איתי חשב שזהו, בטוח שהוא צוחק עלי. הם התחילו את האימון והתחילו לרוץ מסביב למגרש. איתי רץ וקורא לו 'פבריס, אני רוצה לדבר איתך'. פבריס עונה לו 'אפטר' כלומר אחרי האימון.
נגמר האימון הם נכנסו לחדר ההלבשה, מתקלחים, איתי מסיים להתקלח ויושב ממש רועד, מה הולך להיות עכשיו עם הפבריס הזה? פבריס יוצא מחדר הלבשה לבוש, ואיתי רוצה לשאול אותו, מה קורה פה? פבריס נעמד מול איתי ומוריד את החולצה. איתי רואה משהו שהוא לא יאמן – הוא רואה מולו אדם ענק, לא יהודי, שעל כל הגוף שלו יש קעקוע של מגן דוד ענק. איתי שואל 'מה זה'? פבריס עונה לו "אני אוהב יהודים, אני אוהב את אלוקים, מעכשיו אני שומר עליך, ואף אחד לא יתעסק איתך". פבריס מאז לא עזב את איתי לרגע.
יום שישי אחד הם הגיעו לבית מלון בעיר אחרת וירדו לארוחת ערב.כל אחד קם להביא סלטים ואוכל מהבופה של המלון. פתאום פבריס מגיע לאיתי עם שתי חלות, שם אותם לידו בשולחן ואומר לו תשמור לי עליהם אני הולך להביא סלטים. איתי מסתכל על החלות ואומר לעצמו 'מה זה שתי החלות האלו? זה לחם משנה של שבת, בשבת מברכים על שתי חלות, מה קורה כאן? מצד ימין של איתי ישב שחקן סרבי שגם הוא הגיע כזר לקבוצה, הוא קלט את החלות והיה נראה לו טעים, הוא לקח חתיכה מאחת החלות. איתי ראה שחתכו מהחלה אבל מה הוא יעשה הבחור כבר לקח, בינתיים הגיע פבריס. מסתכל על שתי החלות ופתאום רואה חלה אחת חתוכה, בצעו ממנה כבר הוא מסתכל על איתי ונהיו לו פנים רציניות.
איתי מהפחד הפך להיות בצבע של סיד. פבריס שאל ' מי נגע בזה?' פבריס צועק שוב, 'מי נגע לי בלחם?' איתי יודע שאם הוא אומר לו יהיה בלאגן של החיים. אז איתי עונה לו 'לא ראיתי' ' הלכתי להביא סלטים ולא ראיתי מי לקח'. הוא תפס את השולחן ביד ואיתי מספר שהוא התחיל לקלל בלי להפסיק. הוא כמעט הפך את השולחן. הוא התחיל לצרוח עליהם ' אל תשחקו איתי משחקים' 'בקדושה שלי אף אחד לא ישחק'.
המאמן של הקבוצה שאכל בפינת חדר האוכל עם הנהלת הקבוצה קלט את הסיטואציה רץ לפבריס חיבק אותו והרגיע אותו לאט לאט. איתי חשב לעצמו, 'אני עומד מול מישהו לא יהודי שנלחם על לחם משנה, על חלות של שבת'. בלילה הם הלכו לישון יחד באותו החדר. שש וחצי בבוקר איתי שומע צעקות בחדר. צעקות מישהו צועק בחדר. איתי צועק ' שקט, שקט מי מפריע פה לישון?' ואז הוא שמע בחזרה צעקות בקול של פבריס 'קום, קום'. איתי מסתובב לכיוונו ומה הוא רואה? הוא רואה את פבריס עם סידור וטלית מתפלל שחרית של שבת.
איתי שואל אותו, מה אתה עושה? ואיתי מספר שהוא הרגיש ששולחים לו עכשיו מסר חזק מהשמיים. לא יהודי עומד פה מעליו ואומר לו , קום, שחרית של שבת. לאיתי לא היה נעים אז הוא אמר לו 'תכף אני קם'. איתי מספר: "באתי לצרפת, אני לא יודע בשביל מה? לא עשיתי שם כלום. אז בשביל מה באתי באמת, בשביל לראות מישהו לא יהודי מתפלל שחרית של שבת כדי שאני אתפלל שחרית של שבת. ובגללו אני עד היום מקפיד להתפלל כל שבת תפלת שחרית, אני תמיד חושב על המסר הזה שקיבלתי מהשמיים ואני לא יכול שלא להתפלל.
הסיפור לא נגמר. פבריס אמר לאיתי "אני רוצה לראות כותל, כותל שלכם, קדוש". איתי הביא אותו לארץ ולקח אותו לכותל המערבי. כשהם הגיעו לרחבת הכותל פבריס נשכב על הריצפה והתחיל לנשק אותה בהתרגשות גדולה. איתי חשב לעצמו 'מה הוא מבין הלא יהודי הזה שאני לא מבין'. כשפבריס הגיע לקיר של הכותל הוא שם ידיים על הכותל , בכה ולא זז מהקיר במשך ארבעים דקות. איתי מספר שממש הייתה שלולית של דמעות מתחת לפבריס מרוב הבכי שלו. איתי אומר קיבלתי מסר מטלטל מהשמיים שבו למדתי ממישהו שהוא בכלל לא יהודי שיעור מהי אהבת המצוות, מהי אהבת אלוקים.