שליפות

אבא
הוא ההוכחה שעם הרבה אמונה וכח רצון אפשר להתגבר על כל מכשול. סבא וסבתא שרדו את השואה אך איבדו את בני משפחתם ואת בתם הבכורה באושוויץ. אבא נולד בשנת 1946 ברומניה במחנה מעבר ומשם באוניה היישר אל מחנה המעפילים בעתלית ולעיר בת ים. אבא הוא רב וסא״ל ברבנות הצבאית וגם ד״ר לחינוך. תמיד הוביל ויזם למען הציבור הדתי לצד הקפדה על קביעת עתים לתורה ותפילות במניין. הוא גם האדם הקרוב אליי ביותר.
אימא
ההגדרה לאשת חיל. אישה פורצת דרך וגדושה בחכמת חיים. סבא וסבתא הספיקו לעלות ארצה מאוסטריה טרם המלחמה והיו לוחמים באצ״ל. אימא גדלה בתל אביב ולצד הטיפול בנו, בשבעת ילדיה, הוציאה דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית. עשרות שנים שהיא מעבירה שיעורי תורה לנשים.
החצי השני
ליטל היא אהבת חיי. היא עיקר הבית ואבן היסוד של המשפחה כולה. באמת שזכיתי בגלגול הזה בטוב ביותר שאפשר להתפלל עליו. כבר עשרים שנה שאנחנו צועדים ביחד, יד ביד, בעליות ובעליות הקשות יותר. אנחנו מקפידים למצוא בכל שבוע את הזמן הזוגי שלנו שהוא רק לעצמנו וככה אנו מוצאים איזון לשגרת החיים. בנוסף לכל הטוב שלה ליטל היא גם מהנדסת מים וקרקע.
המשפחה
זכינו בשישה ילדים נהדרים, חכמים, יראי שמיים וטובי לב. מיכל בת 15, יהונתן בן 13.5, אריאל בן 11.5, אליה בן 10, מלאכי בן 8, יהודה בן 4.5.
ילדוּּת
גדלתי בראשון לציון של שנות ה-80 וה-90 שהייתה אז עיר מלאת פרדסים ודיונות חול לצד עיר אורבנית. אהבנו לטייל בפרדסים ובמדרחוב רוטשילד, בגן המושבה וכמובן שבילינו חצי מהזמן בחוף הים הקסום.
שירות צבאי
שירַתִּי כלוחם ומפקד בפלחה״ן גולני בשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה ובזמן מבצע ׳חומת מגן׳. כמעט בכל יום היינו בפעילות מבצעית אינטנסיבית. במהלך השירות הצבאי לחמתי בעשרות היתקלויות ואירועי פח״ע ולצערי גם איבדתי חברים. השירות הצבאי בגולני הפך אותי מנער לאדם בוגר והחברים שרכשתי ביחידה הם כמו משפחה עד היום.
׳יש מלחמות בלי שם׳
ספר שמתאר את מאורעות הצוות שלי בפלחה״ן גולני מרגע הגיוס שלנו לצה״ל ועד השחרור שלנו. מהטירונות לתוך האינתיפאדה, ממחנות הפליטים של ג׳נין, טול כרם ובלאטה עד הקסבה של שכם. היינו בפעילות מבצעית לילה אחר לילה והקב״ה שמר עלינו כדי שנספר לדורות הבאים את שחווינו.
המשנה לראש העיר לוד
כיהנתי כשנתיים וחצי כמשנה לראש העיר בתקופה הסוערת ביותר של העיר. גיליתי שרוב עצום של תושבי העיר מחפש את השקט ואת איכות החיים ולצערי הפשע הפלילי המשתולל בעיר מונע זאת.
פרעות תשפ״א
חודש לפני הפרעות התראיינתי אצל קלמן ליבסקינד והתרעתי כי העיר בדרך לפרעות. התפרצות הפרעות לא הפתיעה אותנו. במהלך הפרעות נסעתי בעיר ונקלעתי למארב אבנים של עשרות צעירים ערבים. הם ביצעו בי לינץ׳, הרכב שלי נהרס כמעט כולו ונפצעתי מסלעים. הקב״ה שמר עליי.
משילות וריבונות בישראל
צריך להבין שלפעמים לוקח זמן לתקן. במשך שנים רבות הייתה שחיקה משמעותית בנושא המשילות וההרתעה ששיאה כמובן ׳שומר החומות׳. יש לי אמון מלא בממשלה ובשרים הרלוונטיים שידעו לשים את הנושא על סדר היום ולהפיק את הלקחים הנדרשים.
מנכ״ל משרד המורשת
סיפוק אדיר של עשייה עם מזון וצידה לנשמה שלי. הייתי יועץ מקצועי במשרד החינוך, ראש מטה במשרדי הפנים, הכלכלה והנגב גליל ואפילו מנכ״ל משרד ירושלים. אך העובדה שאני זוכה להוביל בנייה של מאות אתרי מורשת ברחבי מדינת ישראל היא ללא ספק פסגת חיי. אני קם בבוקר ואומר תודה לקב״ה על כל יום כזה.
השר הרב עמיחי אליהו
כנראה האיש היחיד שיש לו 26 שעות ביממה. אדם גדוש בתורה וחסד ויראת שמיים לצד עבודה מקצועית בלתי פוסקת. פשוט מנוע של עבודה. מוביל את המשרד ביד רמה וקוצר הישגים גדולים בטווח זמן מהיר מאוד. זכינו בשר איכותי שמשמש לנו כדוגמה האישית הטובה ביותר.
מצעד ההצדעה לישראל בניו יורק
חשבתי שיצעקו לי בראד פיט אבל נתנו לי רק ׳שר הדתות׳. צעדו אחריי והשמיצו אותי בלי לדעת מי אני בכלל. התעלמתי עד שזה גלש לנושא הצבאי וקפץ לי הגולני. אף אחד לא יטיף לי מוסר בנושא הצבא. ■