חובה עלינו לשמור על רווח בין כלי הרכב על פי החוק. כל נהג מבין ששמירת מרחק הכרחית לנהיגה בטוחה. המרחק צריך להיות סביר, לאפשר עצירה בכל עת ולמנוע תאונה.
לפי החוק אסור שהרווח יהיה קטן מהמרחק שהרכב עובר בשנייה אחת במהירות נסיעתו, אך במציאות הרווח בין כלי הרכב צריך להבטיח זרימת תנועה חופשית, להקל על נהג העוקף להיכנס לרווח זה בלא סיכון ולאפשר נהיגה קלה ונינוחה. כל אלו מחייבים רווח גדול יותר, ולרוב זה אפשרי וקל.
זמן תגובה הוא פרק הזמן העובר מרגע שהנהג רואה מצב חדש המצריך תגובה ועד לרגע שהגיב. זמן זה תלוי במצב הנהג ובמצב התאורה. בנהיגה זמן התגובה מתבטא במרחק שכלי הרכב עובר בזמן זה – מרחק התגובה.
מרחק בלימה הוא המרחק שכלי הרכב עובר מהפעלת הבלמים ועד לעצירה. מרחק זה מתארך בהתאם למהירות הנסיעה ולמצב הבלמים, הרכב, הכביש והנהג.
כיצד מודדים את המרחק ה'סביר' שעליו המחוקק מורה?
השיטה המקובלת היא שיטת שתי השניות: המרחק שיש לשמור עליו הוא המרחק שעוברים ברכב במהלך שתי שניות לפחות (ובימים גשומים שלוש שניות). כאשר הרכב שמלפנים עובר עצם קבוע לצד הדרך (שלט, עמוד או עץ) מתחילים בספירה: "עשרים ואחת, עשרים ושתיים". אם בתום הספירה עוד לא הגענו אל העצם הנבחר, הרווח מצוין. אם הגענו לעצם לפני תום הספירה, הרווח קטן ומסוכן.
אין צורך לנהוג ולספור תמיד. עם הזמן אומדן הרווח הנכון נעשה טבוע בדמנו. למרות זאת כדאי מדי פעם למדוד את הרווח בשיטת שתי השניות.
לשמירת מרחק מהרכב שלפנים יתרונות רבים נוסף על מניעת הפגיעה בו, כגון אלו:
> הנהג נוהג ברוגע > בלאי הצמיגים והבלמים קטן,
> חיסכון בדלק > שדה הראייה גדול ורחב יותר
> בזמן הבלימה נמנע טלטול מהנוסעים ומהחפצים שברכב
> היציאה לעקיפה בטוחה יותר > רכב עוקף יכול לחזור אל הנתיב הימני > אנו נשמרים מפני חפצים העלולים ליפול מהרכב שלפנינו > השמשה הקדמית אינה מתלכלכת או נפגעת > נקפיד לשמור על מרחק סביר, ונרוויח יותר זמן ומרחק לתגובה נכונה יותר. שימו לב!
