תאונות בשול הדרך הן בדרך כלל תאונות קטלניות. ברוב המקרים נפגעים נהגים או נוסעים שירדו מהרכב בגלל תקלה טכנית או תקר, ותוך כדי העמידה ליד הרכב או מאחוריו הם נפגעו מרכב חולף.
במקרים אחרים הנהג לא שם לב לרכב (בדרך כלל רכב כבד) שעצר בשול הדרך (היסח הדעת), ומתנגש בעצמה ברכב הכבד.
שול הדרך מוגדר כ״שטח שאין לצידו מדרכה, הסמוך לשפת הכביש, עד לרוחב של ארבעה מטרים, או עד לקצה תעלת ניקוז, כאשר דופן התעלה מצוי פחות מארבעה מטרים משפת הכביש״
. רוב הדרכים בעלות השוליים הן דרכים בין-עירוניות, דרכים בעלות נתיב אחד לכל כיוון ובלי חיץ מפריד בין 2 הנתיבים. או כבישים חד סטריים או מהירים בעלי מספר נתיבים.
לשוליים יש כמה תפקידים, ובכללם · מתן ״שטח מפלט״ המאפשר תמרון לנהג שחרג מתחום הכביש מסיבה כלשהי · מתן שטח לעצירה במקרי חירום או תקלה ולפעולות חילוץ · הגברת נוחות הנהיגה באמצעות מתן תחושת רוחב פנוי ממכשולים.
עצירת כלי רכב בשטח השול מוגבלת למקרי חירום, תקלה וחילוץ נפגעים או לצורך מילוי תפקיד צבאי, למטרת הורדת והעלאת נוסעים בדרך שאינה מהירה, ולצורך עבודות פיתוח. נסיעת כלי רכב בשול מותרת לרכב שנאלץ לנסוע במהירות נמוכה בשל מטענו או בשל שיפוע הדרך.
נקפיד מאד לא לעצור בשול הדרך, לא לתפילה, לא לשיחה בנייד, לא להחליף חיתול ולא לנוח ברכב. נעצור רק בשעת חירום בשעה שאין אפשרות לנוע עם הרכב וגם אז יש לנהוג באמצעי זהירות ולא להישאר בשול הדרך לטיפול בבעיה, אלא לעמוד אחרי מעקה בטיחות ולנהל משם את חילוץ הרכב. ■