תרומות ומעשרות בשמיטה

שאלה:

איך להתנהג בעניין הפרשת תרומות ומעשרות, (בשנת שמיטה) קניית פירות וירקות, אכילתם וכו'

תשובה:

ישנם סוגים שונים של יבולים בשוק ולכל סוג יש דרך שימוש, אכילה ושמירה:
א'. יבול שנה שישית – אין בו קדושת שביעית וצריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות כבכל שנה רגילה.
ב'. ירקות במצע מנותק שגודלו בחממה – גם בהם אין קדושת שביעית ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה.
ג'. אוצר בית דין (בפירות ובחלק מהירקות) – יש בהם קדושת שביעית ואין להפריש תרומות ומעשרות.
ד'. יבול של 'היתר מכירה' – אין בו קדושת שביעית (יש מחמירים שכן), ויש להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה מספק.
ה'. יבול נכרים או מחו"ל – אין בן קדושת שביעית ואין להפריש תרומות ומעשרות.
בנוסף על כך – בקניית כל תוצרת חקלאית, בשנת השמיטה, צריך לוודא שיש אישור כשרות מיוחד לשנה זו. כמו כן, אסור לקנות יבול מאדם, שחשוד שעשה בגידולי השדה, הפרדס או המטע, מלאכות חקלאיות האסורות בשנת השמיטה.
על יבול של חקלאי ישראל בשמיטה חלה קדושת שביעית ולכן:
א'. היבול אסור בסחורה רגילה (אלא בשינוי).
ב'. אסור בהפסד הסחורה – כמו השלכת הפרי או הירק ברחוב, או לפח – ללא עטיפת הפרי או הירק בשקית. וכן אסור באכילה או הכנה מבזה, כגון – הכנת הפרי או הירק במעיכה, אם זו לא הדרך הרגילה לאוכלם.
ג'. אסור בביזוי – כמו – לשחק בפרי או לעשות ממנו קישוטים מגולפים לשולחן או לדרוך עליו או לעשות ממנו משחקי כדור וכד'.
ד'. צריך לאכול את הפירות בעונתם ולא להשאירם לאחר זמן הביעור (כשאזלו מהשוק).
ה'. אסור להוציא פירות וירקות עם קדושת שביעית מארץ ישראל שגם היא קדושה.
שתהיה שנה טובה, בריאה, כשרה, קדושה בקדושת שביעית ומבורכת!