לרגל שבוע החמ״ד שחל בימים אלו, שוחחנו עם ראש מנהל החינוך הדתי בפועל, שושי נגר, על מטרות החינוך הממלכתי דתי, על הטענות לגזענות, כיצד אפשר לגייס עובדי הוראה טובים כשיש מחסור ארצי במורים ואיך מתייחסים בחמ״ד לרפורמה המשפטית ולמחאות נגדה • משפט אחד של שושי מסכם הכל: ״חמ״ד זה כמו משפחה״
״אנחנו רוצים שהילדים יהיו גאים במוצאם, בשורשיהם, במנהגיהם, בבית אבא שלהם״
׳מתחברים באמונה' – יחד שבטי ישראל: זה הנושא שנבחר לשבוע החמ"ד לשנת תשפ"ג, שבוע שיא המתקיים בימים אלו ממש, וכולל מגוון פעילויות לתלמידי החמ"ד ולקהילה סביבם. שושי נגר, ראש מנהל החינוך הדתי בפועל, הסבירה בשמחה על החינוך הממלכתי דתי, מטרותיו ואתגריו.
נגר, נשואה ליעקב, אמא לארבעה ילדים וסבתא לשבעה נכדים, משמשת בתפקידה מזה כשלוש שנים וחצי. לפני כן עברה כברת דרך במערכת החינוך: ממחנכת כיתה, דרך ניהול בית חינוך, מפקחת כוללת במחוז תל אביב, ולאחר מכן מנהלת החינוך הדתי במחוז. "אני שמחה במשימה, בתפקיד, בשליחות הגדולה. זו זכות. החמ"ד הוא מערכת חינוכית מאוד חשובה ומשמעותית, ויש לנו את הזכות להיות מופקדים ואחראים על חינוך הדור הבא, לתת מענה לכל מי שמבקש להתחנך בחינוך הממלכתי דתי. לתת מענה למשפחות שרוצות חיבור לתורת ישראל, למסורת ישראל, לציונות הדתית, לשורשים, לבית ולמשפחה.
"במנהל החמ"ד יש אנשים מצוינים שמובילים את החינוך הממלכתי דתי: הסגניות המצוינות שלנו, המפקחים הארציים, המחמ"דים ועוד. יש צוות מאוד מקצועי ומחויב, כאשר מה שעומד לנגד עינינו זו האחריות לתת מענה חינוכי מיטבי לילדי החמ"ד. שמחים להיות משפחה לכל מי שרוצה להתחנך בחינוך הממלכתי דתי".
את אומרת שהחמ"ד פתוח לכל מי שמבקש להצטרף. מה זה אומר על ההטרוגניות הדתית בחמ"ד?
"קודם כל אסביר שהחמ"ד הוא זרם בחינוך הציבורי מתוקף חוק חינוך ממלכתי, זה חינוך ממלכתי אלא שהמוסדות דתיים, לפי אורח החיים הדתי, המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית. אנו מכוונים לחינוך למחויבות לחיי תורה ולמצוות מתוך אהבה וחיבור, מטפחים זהות ציונית דתית, מחנכים למידות טובות ודרך ארץ, יחד עם למידה משמעותית חדוות הדעת, עמל, מצוינות, פעולה למען כלל ישראל ועוד. חמ"ד אלו ראשי תיבות של חינוך ממלכתי דתי, אבל בשבילנו אלו גם ראשי תיבות של חינוך מוביל דרך. אנו מאמינים שגדל פה דור עם עוצמות, שמחפש משמעות ושיש לו כוחות מצוינים וגדולים, ותפקידנו להיות רלוונטיים לדור הזה, לתלמידים, להיות שם עבורם. אנו שואפים להיות מצוינים בקודש ובחול, לשאוף לסטנדרטים גבוהים, של איכות ומצוינות תוך מוכוונות לכלל ישראל".
לגבי ההטרוגניות הדתית מתארת נגר את שלל הקהילות בחמ"ד. "החינוך הממלכתי דתי מאוד מגוון, יש בו קהילות על כל הרצף של הציונות הדתית. ההטרוגניות שלנו היא לכתחילה ולא בדיעבד – אחנו מאוד שמחים בפסיפס הייחודי שלנו בחמ"ד, ולא היינו רוצים לראות את המוסדות שלנו הומוגניים. יש לנו מוסדות מהקצה החרד"לי התורני דרך מוסדות פלורליסטיים, מסורתיים, משלבים, תלמודי תורה, לכל אחד יש המקום המיוחד לו.
אנחנו יודעים לתת מענים לכלל האוכלוסיות, ומחזקים את מנהלי בתי החינוך ללמוד מי קהילת בית החינוך, ויחד איתה לבנות את תורת החינוך, כמובן על פי עקרונות החמ"ד. חשוב לנו שההורים יראו בנו שליחים שלהם, ולכן ההורים שותפים איתנו בחינוך וביחד עם קהילת בית החינוך בונים את החינוך המותאם לקהילה עצמה".
מעבר להטרוגניות דתית, יש גם הטרוגניות עדתית? רק לאחרונה פורסם על מורות שפתחו קבוצת וואטצאפ בה צחקו על תלמידותיהן, בנות העדה האתיופית.
"אני חושבת שהיום אנחנו במקום אחר, ואני מקווה שהסיפור העדתי מאחורינו. אנו שמחים בכל מי שנמצא בחינוך הממלכתי דתי ולא מסתכלים על ההיבטים העדתיים בקטע של הדרה, אלא נהפוכו: החלק העדתי בא לידי ביטוי מתוך מתן כבוד למסורת, לערכים מבית אבא שהילדים מביאים איתם. יש לנו תכניות שמחזקות את המסרים הללו, כמו תכנית 'דור לדור יביע אומר' בבתי החינוך יסודיים שמטרתה לחזק את הקשר הרב דורי והחיבור לשורשי הילד. לומדים מיומנויות שפה והתרגול נעשה דרך הקשר הרב דורי.
"אם בעברית התלמידים לומדים לתאר חפץ הם יפנו לסבא וסבתא, ישאלו על חפץ שעובר במשפחה, יראיינו אותם ויתארו את החפץ לפי המיומנויות שלמדו. דוגמה נוספת, כשהתלמידים לומדים על ערך הגבורה הם יפנו לסבא וסבתא ויבקשו לשמוע סיפור על גבורה משפחתית. אנחנו רוצים שהילדים יהיו גאים במוצאם, בשורשיהם, במנהגיהם, בבית אבא שלהם. כי לעולם אדם חוזר לתא המשפחתי שלו, אל הבית שלו – כאל מה שעיצב אותו כאדם וכאזרח", מדגישה נגר.
גם בהקשר של שבוע החמ"ד הדבר בא לידי ביטוי. "שבוע החמ"ד השנה עסק כולו בעולמות של חיבורים. 'מתחברים באמונה', על כל המשמעויות העולות מהביטוי – מחג הסיגד ושבוע העליות דרך תוכניות 'יש"י' לחיבורים בתוך החברה הישראלית ועד למאות של מעמדי 'הקהל' בתוך בתי החינוך, ברשויות המקומיות, במחוזות ובארץ כולה. שנה שלמה שכולה עוסקת בחיבור בין אוכלוסיות שונות, גילאים שונים, השקפות ודעות בתוך הציונות הדתית והחברה הישראלית כולה", אומרת נגר.
נגר מתייחסת לטענות על גזענות ומתארת כיצד פועלים בחמ"ד לטפל בנושא. "במקומות שיש תקלות אנחנו פועלים לגופו של ענין, ומטפלים. ענין המורות נמצא בבירור, אנחנו לומדים מה קרה שם ובמקביל פועלים לחיזוק כל הקשור לזהות, לכבוד ולשונות, גם ברמת חדרי המורים וגם ברמת התלמידים. ביקשנו לחדד בשיעורי חינוך את האחריות לערבות הדדית, את משמעות המצווה 'ואהבת לרעך כמוך', לעסוק במניעת גזענות, בכבוד האדם ועוד. הדברים נמצאים על סדר יומנו ובמקומות שיש תקלות יש הסקת מסקנות וטיפול.
״אנחנו רוצים שהילדים יהיו גאים במוצאם, בשורשיהם, במנהגיהם, בבית אבא שלהם״
החינוך הממלכתי דתי נמצא כיום בתהליך של צמיחה וגדילה. בחמ"ד לומדים מעל 370 אלף תלמידים, בקרוב ל-900 מוסדות חינוך וכ-3,500 גני ילדים. מאז הקורונה נמצאת ישראל במחסור הולך וגדל במורים, אולם בחמ"ד מתאמצים לא רק להשיג מורים 'עם דופק', אלא להגיע אל אנשי ההוראה הטובים ביותר.
״הדבר נמצא קבוע על סדר יומנו. אנחנו מחזקים ממשקי עבודה עם המכללות שלנו בחמ״ד, גם כדי לוודא שאנחנו מגיעים למיצוי מקסימלי של השמה של בוגרי המכללות במסגרות שלנו, וגם בליווי של עובדי הוראה שנקלטים במערכת ומתן תמיכה באופן כזה שהמורים החדשים ירגישו טוב במערכת, ימשיכו ויצליחו במשימה שלהם״.
השנה ניסו בחמ״ד לקדם תוכניות מועדפות להוראה: ״היה לנו פיילוט עם אחת המכללות בו תלמידות עושות שירות לאומי במשך שנתיים ותוך כדי מתחילות הכשרה להוראה במכללה, ואז בסוף שנה שלישית מסיימות תעודת הוראה ומתחילות תואר ראשון. כל הליך לימוד ההוראה מתקצר״, מתארת נגר.
בנוסף, מנסים לעבוד על חיזוק השייכות וההזדהות של עובדי ההוראה עם החינוך הממלכתי דתי. ״אנחנו מוקירים את עבודת המורים, מקיימים מפגשי שיח ומפגשי זום תוך מענה על שאלות פתוחות של מורים אלינו במנהל החינוך הדתי, מעצימים מורים שמובילים יוזמות מיוחדות ועוד.
יש לנו גם אתר אינטרנט למועמדים להוראה בחמ״ד, לאתר אוספים את כל קורות החיים של בוגרי המכללות של החינוך הממלכתי דתי, והאתר הזה עומד לרשות המנהלים שלנו. מנהל בית חינוך שמחפש מורים נכנס למאגר עם קוד וכו, ומחפש את המורים הדרושים לו. יש גם את המסלול של הסבת אקדמאים להוראה״, מפרטת נגר. ״החמ״ד כולו, מלווה את אנשי החינוך שלו בקידום הערכים ע״י השתלמויות, פיתוח מקצועי, ימי עיון וכו׳, וכמובן שבחירת המורים מלכתחילה היא על הצד המקצועי ביותר״, היא מדגישה.
עם זאת, לדבריה עדיין יש חוסר, ומשרד החינוך עצמו עוסק בבעיה. נגר מקווה שהסכמי השכר החדשים ייטיבו עם מעמד המורים, ויביאו אנשים נוספים ללמוד הוראה.
הארץ גועשת סביב הרפורמה המשפטית. כיצד מתייחסים בחמ״ד למצב הפוליטי? איך מתווכים אותו לתלמידים? ומה עושים כשמורים מצטרפים למחאה ולא באים ללמד?
״קודם כל, לא שמעתי על מורים שהצטרפו למחאה. אני חושבת שהמורים שלנו מבינים את תפקידם ומחויבים באחריות שלהם אל מול מערכת החינוך, בית החינוך והתלמידים. לא נתקלתי באירוע כזה בחמ״ד. אנחנו חלק מהמתרחש בארץ קודם כל כבני אדם, כאזרחי המדינה שהמדינה יקרה לליבנו. אי אפשר שלא להתייחס למצב עם העמדות האישיות שלנו. אנחנו מבקשים מצוותי החינוך לקיים שיח בתוך חדר המורים, לאפשר לאנשים לבטא את המתחולל בתוכם. הוצאנו אגרת למנהלים עם מערכי שיעור וסדנאות גם לצוותי החינוך וגם ולתלמידים, כיצד לתווך לתלמידים את המציאות – להסביר על מה ההפגנות, מה בסיס המחלוקות, מה רוצים לשנות ומה העמדות השונות.
״לא לחינם שבוע החמ״ד הוא בסימן ׳מתחברים באמונה׳ – בימים אלו תצא לאור ערכת של ׳רפור-מה?׳ העוסקת בשיח של זהות אמונית במציאות מורכבת. אנחנו מדריכים ללמד איך מנהלים מחלוקות: מותר שתהיינה עמדות שונות, מותר שיחשבו אחרת מאיתנו, איך אנחנו מגבשים את העמדה שלנו, מה עלינו לדעת סביב הנושא. התפקיד של מערכת החינוך הוא לתווך את המציאות, לתת מיומנויות וכלים, ואת העמדה הסופית להשאיר לכל אחד להכריע לעצמו״.
נגר מפרטת כי בהקשר למצב הנוכחי מבקשים בחמ״ד להרבות טוב וחיבור: ״הקריאה שלנו היא להרבות טוב החוצה. כמה שיותר להאיר פנים, לשוחח עם אחרים, להראות את הטוב בעם ישראל ובמדינת ישראל. אנחנו עכשיו סביב הסערה, אבל במדינת ישראל יש הרבה טוב, ואנו שמחים בה – עם האתגרים והקשיים שחלק מהיותנו מדינה בת 75, שיכולה לעסוק בנושאים האלה. הקריאה שלנו היא להרבות טוב וחיבורים. אנו חושבים שמערכת החינוך יכולה להקרין על החברה הישראלית״.
״התחלנו בשבוע אחד והגענו לשלושה״
כאמור, שבוע החמ״ד חל בימים אלו ממש, ונגר מתמלאת אנרגיה רק מהדיבור עליו. ״שבוע החמ״ד הפך להיות הרבה מעבר לשבוע, כיום האירועים נמשכים כמעט שלושה שבועות. התחלנו בשבוע אבל השמחה כל כך גדולה שמתחילים שבוע לפני ומסיימים שבוע אחרי. מדובר ברצף של שהייה מול דגלים שאנחנו שמחים בהם בחמ״ד. השנה שבוע החמ״ד הוא בסימן ״מתחברים באמונה״- יחד שבטי ישראל. השבוע בא לבטא את הערכים המרכזיים שלנו, מאפשר לנו להעלות על נס את החזון שלנו ואת העשייה החינוכית בתוך בתי החינוך והקהילה.
״פתחנו את שבוע החמ״ד בתפילת רבים בסימן חיזוק האחדות בעם ישראל בישיבת אור עציון, לעילוי נשמתו של הרבה דרוקמן זצ״ל, תלמידי החמ״ד ישבו ללימודי חברותא בית ספריים וקהילתיים על משמעותה של השותפות בתנ״ך, יצטרפו למיזם המיוחד של סיום התנ״ך העולמי ועוד. יש לנו יום בנושא החסד, יום שנקרא יום סבב״ה לחיזוק הקשר הרב דורי, יום שישי בקהילה שכולל קבלת שבת עם ההורים בתוך גני הילדים ובתי החינוך, כנסי מנהיגות לנוער הקהל – נוער שמנהיג יוזמות חינוכיות. הרבה תערוכות, מרכזי למידה, עבודות חקר. המפמ״רים (מפקח מרכז מקצוע) עושים פעילויות שיא, לדוגמא: מפמ״ר ספרות קיימה כנס לכל תלמידי החמ״ד שהשתתפו בתחרות כתיבה בשם ׳שורה ראשונה׳, מכיתה ז׳ עד י״ב. היה יום שיא בהיכל שלמה עם הענקת תעודות ליצירות המצטיינות.
במגמות מוזיקה ערכו תחרות ׳שיר נולד׳ לזכרו של נועם רז הי״ד, ביום שלישי היה כנס עם כל התוצרים שלהם. יש גם את חידון הרמב״ם היומי, חידונים בגמרא ובתושב״ע, חידון על מגילת אסתר, אפילו בספורט יש את גמר ליגת החמ״ד, של בנים בכדורסל וגם של בנות. בקיצור, שבוע מאוד מאוד מיוחד. יש לנו גם כנסים ייחודיים לחמ״ד – כנס מורי המאה, בו מציינים מאה מורים בחמ״ד שמובילים עשייה חינוכית ופורצת דרך, ומעלים אותם על נס באירוע מרכזי. יש כנס לבתי חינוך וגנים מצטיינים, שהומלצו על ידי המחוזות ועברו בחינת וועדות, ועוד. זו תקופה עם הרבה מאוד שמחה, גאוות יחידה, שייכות וחיזוק המקום שלנו, של החמ״ד, במרחב הקהילתי״, מסכמת נגר בגאווה״. ■