בגיל 23 וקצת, הפכתי לראשונה לאימא. אני עדיין זוכרת את התרגשות הגדולה ברגע ההוא כשהפכתי להיות אימא, כשבעצמי עוד הרגשתי קצת ילדה. מהר מאוד התאהבתי בתפקיד ובתואר. כיף להיות אימא.
את הופכת להיות מוצפת באהבה ודאגה ליצור הקטן הזה, שהוא שלך. זכיתי בבת ראשונה, שיחקתי איתה כמו בבובה, שמלות יפות, קוקיות, בובות, משחקים, חיבוקים ומלא אהבה לילדה שהיא שלי.
בהריון השני, התחלתי קצת לדאוג. חשבתי לעצמי איך אפשר לחלק את האהבה הגדולה הזאת שיש לי לתינוקת שלי, המיוחדת, הבכורה, עם עוד ילד שיגיע לעולם. מעט האנשים שסיפרתי להם על התחושה הזאת שהטרידה אותי, הבטיחו לי שהלב האימהי הקטן, הוא בעצם ענק. הוא יודע לחלק בעצמו את אהבה לעוד הרבה ילדים ושגם אם יהיו לי עשרה, יהיה מקום לכולם באהבה הזאת.
הם צדקו. השני נולד והאהבה גדולה התפרצה בעוצמות גדולות והתחלקה שווה בשווה. גם עם השלישית והרביעי והחמישית, הייתה מספיק אהבה לכולם, ללא גבול. מה שלא חשבתי אז, כשהייתי צעירה ומוטרדת מעניין חלוקת האהבה, שהבעיה תהיה דווקא בעניין הדאגה.
וואו, כמה דאגות סוחבות אימהות (וגם אבות). מהרגע שהילדים נולדים וצריך להגן עליהם ולגדל אותם, נוספות לא מעט דאגות לחיים. מהר מאוד גם גיליתי שככל שהם גדלים, הדאגות גדלות אתם. זה מתחיל מדאגות לבריאות שלהם, כל כך קשה לשאת כאב וסבל של ילד. שיאכלו טוב וישנו טוב. זה ממשיך גם בדאגות קטנות, שלא יהיה להם קר, שלא ישכחו לקחת את הקלסר לבית הספר.
ואם יש להם איזו בעיה חברתית שמעציבה ומטרידה אותם ואם הם נכשלים במבחן והם מבואסים, כי למדו ובכל זאת לא הלך. כשדברים לא מסתדרים להם כמו שהם רוצים וכשיש להם התלבטויות, כשלא התקבלו למשהו שרצו, כל מה שעובר עליהם עובר גם עלינו.
כל כך הייתי רוצה לעזור להם לפתור את כל הבעיות, שאף אחד לא יפגע להם בנפש העדינה שלהם, שלא יהיה להם קשה. אני רוצה שיהיה להם רק טוב, הייתי רוצה להגשים להם את כל הרצונות והחלומות. כן, אני יודעת שהקשיים מחשלים והם צריכים להתמודד עם המציאות של החיים, אבל זה כבד לי, המשא הזה שלהם. והנה השני, שחששתי שלא תהיה לי מספיק אהבה לחלוק לו, גדל והפך לחייל. לא פשוט להיות אמא לחייל, במיוחד בימים אלה. אבל מה שלמדתי ב-22 שנות האמהות שלי שהאהבה מתעצמת והדאגות לא נגמרות, אבל אני יכולה לבחור להסיח את דעתי מהדאגות ולהחליף אותם בתודות על הטובות שהילדים מביאים איתם.
כשאני מרגיעה את החששות והפחדים שלי, ומעבירה מסרים מעצימים ומחזקים- הילדים גדלים עם חוסן. ומה שכולנו זקוקים לו בימים אלו הוא חוסן ואמונה בטוב שעוד יבוא, המחשבות שלנו, המילים שאנחנו מוציאים מהפה והמסרים שאנחנו מעבירים לילדינו, יש להם כוח גדול.
האהבה שאנחנו מעניקים להם מעבירה להם הרבה כוח להתמודד. בתפילה גדולה לכל חיילינו שישובו בשלום, בריאות ורפואה שלימה לכולם,
ולימים טובים יותר של שקט ושלום, שגרה ואהבת אחים גדולה בינינו.