בצלאל סמוטריץ | ח"כ, שר התחבורה
כל העדה כולם קדושים, טען קרח, והסוף המר ידוע. לכאורה קרח צודק, ממש צודק. וכי לא נאמרו בתורה רק לפני כמה פרשות ציווי והבטחה מפורשת מפי הגבורה "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם", "והתקדשתם והייתם קדושים"?
דווקא התביעה המוצדקת כל כך של קרח – הידיעה והאמירה הנוקבת על קדושתו של כל מי שבן ישראל ייקרא – היא שגרמה למפלתו, לקבורה עמוקה כדי שלא יעלה יותר על לב ולא יישמע. יחי הטשטוש המאחד, כך מכנים זאת היום. אחדות? ודאי. ערבות הדדית? פשיטא. כל ישראל אחים, כל ישראל חברים, כל ישראל קדושים. אחידות? לא ולא. ובזאת טעה קרח, שחשב לערבב ולמחוק את המדרגות בין הכוהנים למי שאינם, בין הלוויים למי שאינם, בין ישראל למי שאינם, בין מי שמתאמצים בעבודת ה' למי שאינם.
המסר לדורות הרסני: אין סיבה למאמץ, אין מה לברר עמדות, לחדד דעות, אין מדרגות לטפס. הכול אחד, שווה בין שווים.
נהוג לצטט כי מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. אך יש גם רישה לאמרה: מצווה לומר דבר הנשמע. מצווה עלינו לדבר, להשמיע בגאון, לא לחשוש ולא להתבייש. איננו מתביישים בעמדותינו, אין לנו כל סיבה להסתירן. אני מאמין בעם ישראל, בגאולת ישראל, במדינת ישראל, בארץ ישראל, אך גם בשיבת שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, רק אז ייקרא לך עיר הצדק, קריה נאמנה.
ייחוד הדעות, מלמדנו הרב קוק במקומות רבים, מוסיף הפריה, לימוד דין מדין, ומיניה ומיניה יתקלס עילאה. הפלורליזם המודרני, מוסיף הרב, מורה על טשטוש שמלמד על ייאוש וחולשה. על עייפות ואובדן דרך. תנועות שפשטו את הרגל אינן יודעות להביע עמדה ברורה ואינן מסוגלות לשמוע דעות ברורות של אחרים. זה מפחיד אותן, שומט תחתן את הקרקע.
הדרך לאותה אחדות כללית של עם ישראל כולו עדיין רחוקה, אך ימים באים, וגם הדבר הזה בוא יבוא. בינתיים צו השעה הוא ממשלת ימין, הצלת התורה והארץ, ואנחנו מצווים להתאחד ברשימות הימין המאמין. כל מי שמאמין בקשר ההדוק בין תחיית עם ישראל בארצו לבין תורת ישראל, כל מי שמאמין באמת בשלמות הארץ בלי פסיקים ובלי כוכביות, חייב לגור איתנו בכפיפה אחת. ברשימה אחת.
יש בינינו הבדלים, ואינני מתכוון לטשטש אותם לרגע אחד. אחדות אמרנו, לא אחידות. נתאחד, ואחר כך נדון. גם בבחירות האחרונות לא היינו מקשה אחת. היו מחלוקות, היו הבדלים, אבל הצלחנו יחד להוביל מהלכים נהדרים.
אגלה לכם סוד: גם בליכוד יש הבדלים גדולים בין חברי התנועה, ובכל זאת הם מצליחים ללכת יחדיו למען מטרה משותפת. ההבדלים במפלגות השמאל גדולים אף יותר, אך גם חבריהן מבינים כי הדרך לניצחון עוברת בתחנת האחדות. עכשיו תורנו.